אחרי שנים של מאבק במגמת ההפרטה של הכשרות, הרבנות הראשית מגלה סימני השלמה עם המצב ומסייעת בעקיפין לגופי ההשגחה המתחרים. מעתה יוכלו בתי עסק בהשגחה פרטית, כמו זו של ארגון צהר, להציג "הודעה" או "הצהרה" שבית העסק מפוקח – ולא ייקנסו.
הלשכה המשפטית של הרבנות פירסמה נוהל המתיר לבתי עסק בענף המזון להציג עצמם ככשרים, אף שאינם מפוקחים על ידי הרבנות המקומית, בלי שזה ייחשב לעבירה פלילית של הונאת כשרות. לראשונה היא מפרטת לא רק את האסור - אלא גם את המותר בחוק הונאת הכשרות, ואף מפרסמת הצעה לנוסח ההצהרה של בית העסק המוסכם עליה. במסמך נכתב כי "בעל בית אוכל רשאי, גם אם אין בידו תעודת הכשר, להציג מצג אמת בכתב המפרט את הסטנדרטים שבהם הוא עצמו נוהג בטיפולו במוצרי מזון בבית האוכל שבבעלותו".
בכך מיישרת הרבנות קו עם פסיקת בג"ץ מ-2017, שהתירה לבתי עסק להציג מסמך כתוב המפרט את כללי ההלכה הנשמרים במקום, ואף לציין שם של רב או ארגון המפקח על כך. הנהנה העיקרי הוא ארגון רבני צהר, שמערך הכשרות תחתיו הוא הגוף המרכזי המעניק השגחה פרטית לעסקים.
פסיקה שהשאירה מחלוקת גדולה
חוק איסור ההונאה בכשרות קובע כי בית אוכל רשאי להציג את עצמו ככשר רק אם יש לו תעודה מטעם הרבנות הממלכתית – גם אם מבחינה הלכתית המזון שבו כשר למהדרין ואף אם המטבח מפוקח על ידי גופי השגחה מוכרים וקפדניים כמו הבד"צים. המטרה: מניעת הונאת כשרות, מחשש שללא פיקוח של המדינה (באמצעות הרבנות), רבנים או ארגונים מפוקפקים ינפיקו לעסקים "תעודות כשרות" בלי כיסוי, ללא השגחה על תהליך הכנת המזון.
אלא שהמונופול הוליד גם תופעות שליליות, כמו מדיניות הלכתית מחמירה מצד חלק מהרבנים המקומיים - ודרישות מופרזות כלפי בתי העסק המפוקחים שהיו ללקוחות שבויים. היו גם מקרי שוחד בתמורה להקלות בכשרות.
בשנת 2014 עתרו שני מסעדנים לבג"ץ בדרישה שיתאפשר להם להציג את המזון בבתי העסק שלהם ככשר גם ללא תעודה רשמית מהרבנות, בהסתמך על פיקוח של גוף השגחה פרטי. בית המשפט, בתום סאגה משפטית ארוכה, העניק פרשנות חדשה ומקילה לחוק.
כדי להבטיח שהצרכנים לא יוטעו נקבעו כמה תנאים, ביניהם איסור על שימוש בשורש כ.ש.ר (וכן במילים "השגחה", "הלכה" ו"מהדרין") - וכן חובה לציין במפורש ובמיקום בולט כי אין מדובר בתעודת כשרות מטעם הרבנות. עוד נפסק, כי המסמך ינוסח כהצהרה עצמית ולא כתעודה מטעם ארגון ההשגחה הפרטית (אם כי ניתן להזכירו כגורם המפקח).
"הסכמה היסטורית בין צהר לרבנות"
כמה חודשים אחר כך, בשנת 2018, הקים ארגון רבני צהר מערך כשרות משלו. לעומתו, הרבנות העניקה לפסיקת בג"ץ פרשנות מחמירה שלפיה התעודות שהציגו בתי העסק שבהשגחת צהר על הפיקוח האלטרנטיבי, מהוות עבירה פלילית. יחידת האכיפה ברבנות רשמה קנסות במאות-אלפי שקלים לעסקים בכשרות פרטית.
כעת, כאמור, החליטה הרבנות לעדכן את מסמך מדיניות האכיפה הרשמי שהיא מציגה לציבור, ולהתאימו לפסיקת בג"ץ. השינוי מגיע בעקבות דיונים בין מנכ"ל כשרות צהר, יהודה זיידרמן, ליועץ המשפטי של הרבנות הראשית, עו"ד הראל גולדברג. ברבנות מציינים כי המניע למהלך היה הקושי שבו נתקלה במיצוי הדין עם העבריינים. בעלי עסקים רבים טענו כי ריבוי הפרשנויות לחוק, הופך אותו למסורבל. כדי לשפר את סיכויי ההרשעה בגין עבירות הונאת כשרות הבינה הרבנות שעליה לדאוג לוודאות בנוגע למותר ולאסור.
כעת יוכלו בתי עסק רבים המפוקחים על ידי הבד"צים לוותר על השגחת הרבנות, ולחסוך לפחות מאות שקלים בחודש על אגרה, אם יסכימו להמיר את התעודה החיצונית בהצהרה עצמית. מנכ"ל כשרות צהר, יהודה זיידרמן, הביע סיפוק על המהלך, ואמר: "מדובר בהסכמה היסטורית בין כשרות צהר לרבנות ומהפכה של ממש בעולם הכשרות. לראשונה יש הכרה של הרבנות הראשית בגוף מפקח חיצוני. מדובר בצעד אמיץ ונכון של שני הצדדים שכל כולו הוא טובת העולם היהודי וטובתם של מי שמבקשים לשמור מצוות ולהגדיל כשרות בישראל".
לעומת זאת, ברבנות הראשית אמרו כי ההחלטה לא התקבלה כהסכמה לדרישת צהר וכי היא כלל לא נשאה ונתנה בנושא מול הארגון. מהרבנות נמסר בתגובה: "הנחיות האכיפה שפורסמו ניתנו בהתאם לפסיקת בג״ץ המתירות הצהרה עצמית חתומה על ידי בית העסק, בדבר אופן ההתנהלות הכשרותית בבית העסק שלו".
"גם על פי פסיקת בג"ץ חל איסור מוחלט על בית העסק להציג אישור פיקוח מטעם גוף כשרות שאינו הרבנות הראשית, וכן חל איסור לעשות שימוש בלוגו של גוף כשרות ועל בית העסק לציין וכן חובה על בית העסק להבהיר בכתב ובאופן בולט וברור, כי אין למקום תעודת הכשר מטעם הרבנות המוסמכת על פי חוק זאת בכדי למנוע את הטעיית הציבור".
אז מי ניצח בקרב על הכשרות הפרטית?
תלוי את מי שואלים. מצד אחד ניצבת הרבנות הראשית, שהיועץ המשפטי שלה, עו"ד הראל גולדברג, הצליח לקבע את הפרשנות המחמירה והשנויה במחלוקת שלפיה פעלה יחידת האכיפה שלו בשנים האחרונות, ולהפוך אותה למוסכמת ורשמית. נקודת המחלוקת העיקרית של גולדברג מול ארגון צהר הייתה בנוגע לשימוש במילה "תעודה" - וכעת זו נאסרה סופית, כפי שדרש.
מהצד השני, גם גופי ההשגחה הפרטיים, ובראשם צהר, באים על סיפוקם. בתי העסק המושגחים על ידם ייאלצו אמנם לבלוע כמה שינויים ולתקן את נוסח המסמך שהם מציגים לציבור, אך השינוי המינורי - "הודעה" במקום "תעודה" - יבטיח לראשונה שהמסעדנים לא ייקנסו על ההתקשרות עם גופי השגחה פרטית, המתחרים ברבנות הראשית.
מי שלכל הדעות יוצאים נשכרים מהמדיניות החדשה, כמו בכל צעד מעודד תחרות, הם הצרכנים: בתי האוכל בישראל יוכלו לראשונה לוותר על השגחת הרבנות, לעבור להשגחה פרטית ולחסוך מאות ואף אלפי שקלים בחודש - בלי להסתכן בקנסות ולהסתבך עם חוק ההונאה בכשרות. וכשבעלי העסקים מוציאים פחות - גם הלקוחות מרוויחים.
