התיעוד הדרמטי של צלם ynet משה מזרחי מהר מירון
(צילום: משה מזרחי, משי בן עמי)
כשהמוזיקה עדיין ברקע, ואלפים רוקדים במתחם ההדלקה של תולדות אהרן, הבין צלם ynet, משה מזרחי, שקורה משהו אחר; שהשמחה הפכה לטרגדיה מזעזעת. הוא ממהר לזירת האירוע עם מצלמתו ועם הציוד שלו (בכובעו האחר כחובש ב"הצלה"), מדליק את המצלמה ומצלם על אוטומט בזמן אמת.
בזו אחר זו נראות עשר גופות המוצאות מהשטח; נער שיוצא ומתמוטט ושוטר שלא מבין ומושך אותו החוצה; ניצולים סמוקי פנים מבוהלים, אגלי זיעה על פדחתם. ארבע הדקות הראשונות של הכאוס הונצחו במצלמתו של מזרחי, והן מובאות כאן במלואן. טשטשנו עבורכם את המראות הקשים, אך הסרטון עדיין קשה לצפייה.
"ארבע הדקות הראשונות הן רצף של גופה אחרי גופה המוצאות החוצה", אומר מזרחי באולפן ynet. "החומרים צולמו בקו יציאת החירום שלא היו אמורים להיות בו אנשים, והפך למסלול יציאה. המקום הזה היה מפוצץ ברמה בלתי הגיונית. מאחוריי ממש לא היה מקום להזיז סיכה".
כך זה נראה
(צילום: משה מזרחי)
מזרחי מספק הסברים באולפן ynet למראות שצילם: "מצד ימין של הפריים, בצמוד לקיר, נראה בחור עם מעיל של איחוד הצלה. מגיע אליו אחד מהפצועים, בחור צעיר, וכמה שניות לאחר מכן הוא קורס על הרצפה. מנסים להרים אותו, והשוטר חוזר אחורה ופשוט מושך אותו החוצה. הוא חשב כנראה שזה איזה סקרן".
"אלונקה אחרי אלונקה יוצאות, אני מצלם על אוטומט"
בטור שפרסם ב-ynet תיאר מזרחי: "כשהחשכה יורדת ונערכת ההדלקה של האדמו"ר הראשון, המוזיקה גוברת ואיתה הריקודים. מדי פעם זמר כורז 'הצלה במערה', 'הצלה בעזרת נשים', אבל בדרך כלל מיד אחר כך הוא ימשיך לשיר. רק בשעה 0:55 משהו השתנה. הזמר כרז: 'הצלה במדרגות'.
"ב-0:57 יצא מתוך ההמון חובש כשבידו ילד קטן. 'אל תדאג, אתה תישאר חי' הוא אומר לו, ורץ איתו למבנה הכנסת האורחים. למכשיר הקשר שבידו הוא צעק: 'אירוע רב נפגעים באזור 41'. הוא פרץ את הדלת וחייג 1221: 'מוקד, תזרימו כוחות. יש פה אירוע רב נפגעים'.
"00:58. אני מדליק מצלמה ומצלם סטטי. אני לא ממש מבין מה אני מצלם, אבל אלונקה אחרי אלונקה יוצאות מדבוקת ההמון ועליהן אנשים מחוסרי הכרה. בין האלונקות רצים כאלה שמנסים להחזיר לעצמם את החמצן שלא הצליחו להשיג בפנים.
"אני מנסה להשיג את עמדת ההפקה של האתר ולעדכן אותם במה שעובר עכשיו בשידור חי, אבל הקווים קרסו. אני מנצל את מעט תקשורת האינטרנט שעדיין ישנה, ומחייג למערכת בשיחת ווטסאפ. 'תעיר את כולם', אמרתי למבזקן. 'מדובר באירוע שלא היה כמותו'.
"נער צעיר כשל לעברי, קרס ואיבד את הכרתו. מיד אחריו יצא עוד אחד. גם הוא התמוטט וההמונים דורכים עליו. כבר אי אפשר להמשיך לצלם. קיפלתי את המצלמה, לבשתי אפוד הזיהוי שלי מאיחוד הצלה עם הכיתוב 'חובש' והתחלתי לסייע".
"לא יכולנו לעזור להם"
מזרחי מסביר באולפן כי במרפאה של "איחוד הצלה" המצולמת בסרטון המתין צוות מלא, כולל רופא. "היו שם בפנים איזה ארבע החייאות. אבל מהר מאוד, כשהבינו שמדובר באירוע ענק, קם הפרמדיק ואמר – חבר'ה להפסיק החייאות, מדובר באירוע רב נפגעים, לא מבצעים החייאות. ואני חושב שזאת גם הייתה סטירת הלחי לרוב החובשים. אתה אומר לעצמך, למה להפסיק? אולי הייתי יכול להציל אותו? אבל לא, לא היה ניתן ממש לעשות שום פעולה, ככה אני חושב.
"מי שמבין ברפואה יודע לראות על הפרצוף את ההיפוקסיה המשמעותית. ממש צבע פנים לא סטנדרטי. אני צפיתי בסרטון הזה מספר רב של פעמים, ואחרי שכבר הכרתי את השמות אז ידעתי לזהות כל אחד מההרוגים - מיהו. אבל אתה יכול לראות את האנשים יוצאים בלי כיפה, בלי משקפיים, ממש רצים החוצה. בין גופה לגופה יוצאת נגלה מאוד גדולה של נפגעים".
השוטרים, מסביר מזרחי, הסתובבו חסרי אונים כפי שניתן לראות בבירור בסרטון. שוטר ועוד שוטרת שהולכים הלוך וחזור על מקומם בניסיון להועיל. וכל אותו הזמן ממשיכה המוזיקה לנגן באתר המרכזי, מבלי להבין בדקות אלו את שמתרחש במעבר הדחוס – היחידי המוביל אל ומחוץ לאירוע. "אני לא יודע אם מישהו הבין בדקות האלו, וגם אני, מה קורה שם. אתה רואה פרמדיקים הולכים קדימה-אחורה, אין להם שום מושג".
"הרגעים שחוויתי בהם את שוק חיי"
בטורו תיאר מזרחי: "לא קשה להבין שאף אחד עוד לא לקח פיקוד ומדובר באנרכיה. כל אחד התפזר למקום אחר. תפסתי חובש שהתרוצץ במקום וציוויתי עליו להביא עשרה תיקי חובשים. כשהוא חזר סידרתי שורה של חובשים וחילקתי להם פקודות: אתה מבצע עיסויים, אתה מקשיב לדפיברילטור, אתה עושה הנשמות.
"עד מהרה פרושה מולנו שורה של עשר אלונקות. עשר החייאות ברצף של עשרה אנשים שעד לפני כמה רגעים רקדו לצלילי 'בר יוחאי בקודש הקודשים, קו ירוק מחדש חדשים'. עכשיו הם מקבלים עיסויים בכל הכוח במשך 25 דקות, עם שוק פה ושוק שם.
"עכשיו צריך כאן איש רפואה בכיר יותר. עברתי בין העמדות עד שמצאתי אחד כזה. ביקשתי את הכרעתו בשאלה הקשה: להמשיך או לכסות? הוא עבר אלונקה אחר אלונקה. 'תפסיקו, תכסו', הוא מבקש מאנשי הצוות. 'צריך לשמור על כבודם. תכסו ותכניסו פנימה לאוהל כדי שלא יהיו לראווה'.
"ב-1:37 כבר שורר השקט. המוזיקה פסקה לחלוטין בכל ההר. רק הכרזה 'פנו את הדרך לכוחות ההצלה' נשמעת מדי פעם. בינתיים מתקבצים החובשים בפנים מבוהלות. מה בדיוק קרה פה, הם מנסים לעכל את האסון.
"האחים יצחק ונתן מירב, כונני 'איחוד הצלה' מצפת, מתחבקים ובוכים האחד על כתפו של האחר. גם אותם לא הכינו למה שראינו שם. צוותי חוסן של איחוד הצלה הם אנשי מקצוע מהטובים ביותר, שכבר התמודדו עם אירוע רב נפגעים, אבל לא כזה. האירוע ההמוני-רפואי הסתיים, והחל האירוע ההמוני-נפשי.
"אני חוזר לעבודתי העיתונאית ופותח שידור חי שמעביר את השקט הרועש. בראש כבר מנקרות השאלות. לא רק מי האחראי, אלא בעיקר למה זה לא נמנע. פחות מעניין כרגע מי בראש הפירמידה ויותר מי היה זה שהחליט לבצע שתי הדלקות המוניות במקביל.
"ב-5:00 אני נשכב על מזרן ונרדם, בוכה לשעה. קמתי בדמדומי הבוקר וירדתי בחזרה לזירה כדי לנסות להבין באופן רציונלי את מה שראיתי כמה שעות קודם לכן, בזמן שחוויתי את שוק חיי. בכל פינה עדיין נמצאים קרעי בגדים, משקפיים, כובעים, כיפות, שעונים וטלפונים. מסביב השקט של אלה שרק לפני כמה שעות שרו באקסטזה 'בר יוחאי נמשחת אשריך שמן ששון מחבריך' - ועכשיו הם מתים".
