לאחר החלטתו של בית הדין לצדק של האיחוד האירופי היום (ה'), שהכשיר למעשה את איסור השחיטה הכשרה – תגובות חריפות מצד ישראל ומצד קהילות יהודיות ביבשת: משרד החוץ יצא בתגובה חריפה נגד האיחוד האירופי, ואמר כי ההחלטה עומדת בניגוד לערכי החופש והדת שאזרחי האיחוד דוגלים בהם.
"בית הדין לצדק נתן היום יד לאיסור בפועל של שחיטה כשרה בבלגיה, ובכך העביר מסר קשה ליהדות אירופה כולה", נאמר בהודעת משרד החוץ. "מעבר לעובדה שההחלטה פוגעת בחופש הפולחן והדת באירופה, שהוא ערך ליבה של האיחוד האירופי - היא מאותתת לקהילות היהודיות שהן אינן רצויות באירופה".
במשרד החוץ העבירו מסר שאינו משתמע לשתי פנים: "חשוב שתימצא הדרך לשנות את ההחלטה, ולאפשר לאזרחי האיחוד היהודים להמשיך ולקיים את מצוות הדת היהודית. כל החלטה אחרת עומדת בסתירה לערכי חופש הדת שאזרחי האיחוד האירופי דוגלים בהם, ובצדק".
בקהילות היהודיות - "חשש גדול"
מוקדם יותר היום החליט בית הדין לצדק של האיחוד האירופי, להשאיר על כנו את האיסור על שחיטה כשרה במדינה, לאחר עתירה של הקהילות היהודיות והמוסלמיות בבלגיה, בהובלת הקהילה היהודית. בכך למעשה דחה באופן חריג מאוד את המלצתו של היועץ המשפטי של בית המשפט לזכויות אדם מטעם האיחוד האירופי, שקבע כי החלטת הפרלמנט בבלגיה, מנוגדת לחוקי חופש הדת.
בית הדין דן לצדק של האיחוד האירופי התכנס לראשונה בחודש יולי לדון בחוקיות האיסור שהוחל על ידי שני מחוזות בבלגיה - וולוניה ופלנדריה - על השחיטה הכשרה, הדורש לתת מכת חשמל לבעלי חיים לפני השחיטה, בניגוד להלכה.
על פי קביעתו העקרונית של בית הדין, יותר למדינות החברות באיחוד האירופי לחוקק חוקים האוסרים על קיום שחיטה כשרה, וחוקים מסוג זה אינם מפרים, כשלעצמם, את זכויות חופש הדת הכלולות באמנת זכויות היסוד של האיחוד האירופי. בקהילות היהודיות עולה כעת חשש כבד מפני ההשלכות על שורת מדינות ביבשת, שיאסרו אף הן את השחיטה הכשרה בעקבות ההחלטה.
בצרפת מתבוננים בדאגה
חבר הפרלמנט הצרפתי, מאיר חביב, אמר כי "המקרה הבלגי הוא, למרבה הצער, לא הראשון באירופה", כדבריו. "זהו סימן רע מאוד. ההחלטה הזו מעוררת דאגה בנוגע לעתידה של יהדות אירופה, שכבר מתמודדת מול האנטישמיות המשתוללת".
היהודים מרגישים כבר את תוצאות ההחלטה
הוא אמר כי "הכשרות היא אחד היסודות המרכזיים בזהות היהודית. בלי שחיטה אין כשרות, ובלי כשרות נגזר דינה של הקהילה היהודית באירופה. החוב ההיסטורי והמוסרי של אירופה כלפי העם היהודי משמעותי מכדי לשלול את השחיטה, הנהוגה במשך אלפיים שנה, ללא כל הפרעה לסדר הציבורי ותוך שמירה על החוק".
חביב עצמו מספר כי כבר התמודד מול הסוגיה במדינתו, צרפת, לאחר שימוע שנערך לקהילה היהודית בשנת 2013 – שבסופו הצליחו להסיר את הסוגיה מעל סדר היום. הוא הביע חשש כי החלטת בית הדין לצדק תשבש את הסדרים בשנית. "עלינו להישאר זהירים", אמר.
"החלטה מקוממת"
שרת התפוצות, עומר ינקלביץ', אמרה כי משרדה לומד את ההחלטה במטרה "לפעול בהקדם יחד עם בעלות בריתנו באירופה ובמוסדות האיחוד, במטרה להמשיך לאפשר קיום חיים יהודיים באירופה''. היא הוסיפה כי הצטערה והופתעה מההחלטה, שאותה כינתה "מקוממת". "החלטת בית הדין האירופי מעמידה יהודים ומוסלמים בפני שוקת שבורה, ופוגמת במרקם החיים שלהם באירופה".
"מדובר בהחלטה קטסטרופלית", אמר מוקדם יותר שגריר ישראל בבלגיה, עמנואל נחשון. "זו מכה לחיים היהודיים באירופה. כנראה שסובלנות ופלורליזם הם מילים ריקות בעיני חלק מהאנשים".
באיחוד האירופי יש רגולציה משנת 2009 שמסדירה שחיטת בעלי חיים וקובעת כי אסור לשחוט בעלי חיים בלי לבצע הימום מוקדם, למעט חריג אחד: שחיטה מסיבות דתיות (כשר ליהודים או חלאל למוסלמים). האיחוד אף הותיר החרגה ולפיה למדינות החברות מותר להפעיל מגבלות נוספות מעבר לאלו הקבועות ברגולציה האירופית, כדי להבטיח הגנה טובה יותר לבעלי החיים.
בעקבות הרגולציה כבר אוסרות מספר מדינות באירופה על שחיטה בלי הימום ובהן דנמרק, סלובניה, שבדיה ומאז ינואר 2019 – אף שני מחוזות בבלגיה. הקהילה היהודית במדינה עתרה לבית המשפט החוקתי הבלגי, בטענה שהחקיקה בוולוניה ופלנדריה מנוגדת לרגולציה האירופית ואף לאמנות אירופיות אחרות בנושא זכויות אדם וחופש דת, בכך שהיא מעקרת את הלגיטימציה שניתנה לשחיטה הדתית.
