הסתה נגד ערבים אסור, ביקורת על הקהילה הגאה ושירות נשים בצבא מותר: שלושה שופטי בג"ץ הורו למדינה להעמיד לדין משמעתי את רב העיר צפת, שמואל אליהו, בעקבות שורת התבטאויות הכוללות הסתה נגד ערבים ונגד הקהילה הגאה.
"נראה, לכאורה, כי כמה וכמה מהתבטאויותיו הפומביות, אם כי לא כולן, חצו את הקו האדום אשר מפריד בין מה שמותר לרב עיר להגיד ולפרסם ברבים - לבין מה שאסור לו להגיד ולפרסם בפרהסיה, בהיותו רב עיר", נימק השופט אלכס שטיין, ופסק הוצאות משפט בסך 30 אלף שקלים למגישי העתירה: המרכז הרפורמי לדת ומדינה, יחד עם פורום תג מאיר, המטה למאבק בגזענות והאגודה לזכויות האזרח, באמצעות עו"ד אורלי ארז לחובסקי ואורי נרוב.
מדובר בעתירה שהוגשה בשנת 2016 נגד שרת המשפטים דאז, איילת שקד, והיועץ המשפטי לממשלה, בדרישה להעמיד לדין משמעתי את רב העיר צפת, שמואל אליהו. בעתירה פרשו העותרים מסכת התבטאויות ארוכת שנים של הרב אליהו, מבכירי רבני הציונות הדתית. לטענתם, באופן עקבי ומתמשך נוהג הרב להסית נגד הציבור הערבי, ובכלל זה קורא לסילוקם של ערבים ממכללת צפת ומצפת בכלל, להימנע מלהשכיר לציבור הערבי דירות, מתייחס לכלל הערבים כאל אויבים ומחבלים ועוד.
"רב עיר הוא משרת ציבור"
לעתירה צורפו התבטאויות נוספות של הרב אליהו נגד קהילת הלהט"ב, נגד שירות נשים בצה"ל, וציטוטים שביקרו בחריפות את שופטי בית המשפט העליון ואף קראו להצביע למפלגות מסוימות בבחירות. בתשובה לעתירה הודיעה הפרקליטות כי ההתבטאויות אינן מצדיקות העמדה לדין משמעתי, אלא רק "שיחת הבהרה" עמו.
בפסק דין של השופט שטיין, שאליו הצטרפו הנשיאה אסתר חיות והשופט יצחק עמית, הוא שרטט את גבולות הגזרה של חופש הביטוי של עובדי ציבור ושל רבני ערים. "רב עיר מייצג בתפקידו את השילוב הייחודי למדינתנו-שלנו בין דת ומדינה", כתב. "בשים לב למכלול תפקידיו של רב עיר, דומני שלא נטעה אם נסווג אותו כמשרת ציבור מקצועי הנטוע במערכת של שירות המדינה, ולא כפוליטיקאי אשר מקדם את מצע מפלגתו".
השופט הביא מספר דוגמאות של הסתה של הרב אליהו נגד ערבים, ביניהם פוסט שפורסם בעמוד הפייסבוק של לשכת הרב ב-23.12.2018, ובו נכתב: "בימינו צריכים להשתדל כי כל מי שמרים יד על יהודי להורגו, נקום יינקם. ואפילו לא הרג אלא רק הכה או רצה להורגו... גם בימינו חשוב לדאוג להסדרת החוק כך שיהיה ברור לכולם, כולל לרוצחים, שמחבל או מחבלת שבאו להרוג יהודים – זה סופם. חובה ומצווה על החיילים והשוטרים והאזרחים לכלות אותם. לא לנטרל אותם ולא להשתלט עליהם, אלא להעבירם מן העולם. ומי שמגן עליהם – מביא שפיכות דמים לעולם".
השופט שטיין ציין כי "אמירות אלו ודומותיהן אינן חוסות בצילו של ההיתר להעברת מסרים הלכתיים, אשר ניתן לרבני ערים. זאת, מאחר שהאמירות כוללות דברי ביזוי והסתה שאינם בגדר דבר תורה והלכה". השופט אף מתח ביקורת על התבטאויותיו הפוליטיות של הרב אליהו, שתמך, בין היתר, במועמדותו של הרב רפי פרץ לראשות "הבית היהודי" - ותקף את מנהיגותו של נפתלי בנט.
הרב אליהו: "לא נפסיק לדבר"
עם זאת, דחה השופט חלק מהטענות על התבטאויות נגד הקהילה הגאה, למשל. "הדברים שהרב אמר על התבוללות, על קהילת הלהט"ב ועל מכירות נכסי יהודים לערבים הם בלי ספק קשים, בוטים ומנקודות ראות מסוימות אף מנוגדים מאוד לטעם הטוב", פסק, "אך חופש הביטוי לא נגזר מ'דיני הטעם הטוב', והוא מתיר לרב בישראל לומר דברים כגון אלה במסגרת תפקידו כרב וכחלק מהמסר ההלכתי המכוון לקהלו".
הוא הוסיף כי "בנסיבות אלו, אם ניתֵן ל'טעם הטוב' לצמצם את חופש הביטוי של רבני ערים בענייני דת, נמצא את עצמנו, בהמשך הדרך, מטילים איסורים על התבטאויות רבות אחרות – באשר הן בוטות ומנוגדות לטעם הטוב – והופכים את הדין המשמעתי למכשיר השתקה. לטעמי, תוצאה זו היא בלתי נסבלת, שכן היא איננה עולה בקנה אחד עם מעמדו והיקפו של חופש הביטוי כזכות חוקתית".
מלשכת הרב שמואל אליהו נמסר בתגובה כי "מדובר בבית משפט פוליטי". לדבריהם, היחס היה שונה לגמרי אם היה מדובר על "חופש דיבור של אנשים שאין להם בעיה להציג גיליוטינה או ראש ממשלה על חבל תלייה. אבל אם מדובר על רבנים או על דתיים הם יעקמו את החוק כדי לבטל את הזכות היסודית הזו. אנחנו לא נפסיק לדבר. לא נפסיק לומר את האמת. אין לציבור אמון בבית המשפט הזה".
הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הרפורמית אמר כי "בית המשפט הבהיר היום שמדינת ישראל אינה יכולה לאפשר לרבנים לנצל את משרתם הציבורית, על מנת להסית באופן מתמשך ועקבי לגזענות ולהדרה של אזרחי ישראל הערבים, ושממשלת ישראל איננה רשאית לעצום עיניה למול הפרה מתמשכת של הוראות החוק מצדם של רבנים".
יו"ר סיעת יהדות התורה, ח''כ יצחק פינדרוס, ביקר בחריפות את החלטת בג''ץ: "השופטים שנטלו לעצמם סמכויות לפרש ולעוות את החוק הישראלי בפלפולי סרק, מתיימרים שוב ליטול לעצמם סמכות שאינה שלהם לפלפל בחוקה האלוקית הנצחית של העם היהודי", אמר.
"בפסק דין מביש קבעו היום שופטי העליון כי אמירותיו של הרב שמואל אליהו, רבה של צפת, 'אינן בגדר דבר תורה והלכה'. כ'מבינים' מטעם עצמם בתורה הקדושה, בטחוני שהם מכירים בדבריו של החכם באדם: 'מקום המשפט שם הרשע'. נמשיך לעמוד לימין הרבנים שיוכלו לבטא את דבר ה' בעוז וגאון וללא חשש. אף גוף אנושי בר חלוף יומרני ככל שיהיה לא ישנה את התורה הנצחית".
מקואליציית ארגוני הקהילה הדתית הגאה שב"ל, חברותא ובת קול נמסר: "בני ובנות הקהילה הדתית הגאה כאן להזכיר כי גם אם בית המשפט סבור שפגיעת דברי הרב אליהו בקהילת הלהט"ב לא עולה כדי עבירת משמעת, הרי שפגיעתם של דברי רבנים ואנשי חינוך דתיים איננה עלבון בלבד שניתן להבליג עליו, אלא מדובר בפיקוח נפש של ממש.
"אנו קוראים לחכמי דורנו לחזור ולשנות במסכת אבות: 'חכמים היזהרו בדבריכם', ובוודאי ראוי שיבקשו מחילה על פגיעתם ערב יום הכיפורים, שאין עבירות שבין אדם לחברו נמחל לו לעולם עד שימחל לו חברו".
