בכל שנה עומדים הרב חזקי והרבנית חני ליפשיץ עם כ-300 ישראלים צעירים, חלקם לראשונה בבית כנסת ביום כיפור, בתפילת "כל נדרי". ככה כבר 20 שנה. עבורם זה הרגע המרגש ביותר ביום הקדוש. אבל לא רבים יודעים כי הזוג שהפך כבר לסמל ל"שלוחים", ושדמויותיהם שמשו השראה לסדרה "קטמנדו" – נמצא כבר כחצי שנה הרחק ממפעל חייהם שנבזז ונפרץ.
בסוף מרץ הודיעה ממשלת נפאל כי בניסיון למנוע את התפרצות המגפה במדינה, ייסגרו הגבולות לתקופה בלתי מוגבלת. באותה תקופה שהו חני וששת ילדיה בארץ, ואמורים היו לחזור לנפאל. בהחלטה מהירה עלה הרב חזקי על אחת הטיסות האחרונות שעזבו את המדינה, עם רוב המטיילים הישראלים, ונחת בישראל.
"חשבנו שזה יהיה ל-4-3 חודשים, ולכן שכרנו דירה בירושלים", מספרת הרבנית חני ליפשיץ. "אבל הזמן עבר, הגבולות נשארו סגורים ואנחנו נתקענו בארץ. מי שנשארו שם כדי לסייע למעט הישראלים שעוד נותרו, הם הרב מענדי לידר ורעייתו הרבנית תמי. בהתחלה היו מעט ישראלים שסיימו טרקים, אבל עם הזמן גם אלה עזבו בטיסות חילוץ שונות. לפני שבועיים חזרו גם בני הזוג לידר לארץ, ואנחנו עדיין פה - מקיימים שיעורי יהדות ב'זום' עם יוצאי קהילת המטיילים של נפאל".
"נראה שהעולם סוגר עלינו"
גם התוכניות לחגים בישראל השתנו כמה פעמים: "לפני ראש השנה חשבנו שאם לא נוכל להיות עם הישראלים בנפאל, נעשה 'מניין נפאל בישראל' על פי כללי 'התו הסגול'. רצינו להיות בצפון, עם עשרות צעירים וצעירות שביקרו אצלנו בבית חב"ד. אבל בגלל הסגר נאלצנו לבטל גם את זה".
למה התגעגעתם ביום כיפור?
"לאווירה המיוחדת של כ-300 יהודים, מישראל וגם ממדינות שונות בעולם, שמפסיקים את הטרקים מספר ימים לפני החג כדי להגיע אלינו לתפילות ולשיעורים. נתגעגע לאלה שנתקעו בטרק באנאפורנה, ואנחנו מארגנים להם תפילה בשטח. בסוף יום כיפור, בתפילה נעילה, אנחנו אומרים 'פתח לנו שער בעת נעילת שער'. נראה שהעולם סוגר עלינו, ואנחנו מתפללים שאלוקים יפתח את השער - בבריאות, בכלכלה, בדרכים, במשפחה".
חשבון נפש: "על חטא שחשבנו שאנחנו מנהלים את העולם".
"מתבוננים בעיניים כלות במפעל חיינו שנבזז"
ליפשיץ מזכירה כי נפאל היא מדינת עולם שלישי, וההתפרצות שם קשה. "אין השתלטות, יש אלפי מתים ועוצר מלא", היא מספרת בריאיון לאולפן ynet. יצאנו משם והשארנו את העובדים שלנו, שגם הם אמורים לחזור לכפרים שלהם בגלל העוצר. בית חב"ד שתמיד שוקק חיים ואלפי אנשים ביום, עומד היום נטוש, מלא בצמחייה ובאנשים רעבים ללחם.
"קטמנדו מתבססת על תיירות – ומאחר וזו איננה עוד, אנשים מתחילים לקחת דברים גם משם וגם מביתנו הפרטי. השוטרים מספרים לנו על סכינים שנמצאים שם בכל מקום, ואנחנו יושבים בארץ ובעיניים כלות מתבוננים במפעל חיינו שנפרץ ונבזז פעם אחר פעם. זה לא קל ולא פשוט, אבל הקורונה הביאה גם דברים כאלה".
את יכולה להעריך את הנזק?
"מניחה שמדובר כבר על אלפי דולרים: המחשב הגדול של בית חב"ד, ציוד ההגברה, המקרן. לא היה הרבה כסף במגירה אבל הוא גם נלקח, מסמכים חשובים, גיטרות עם הקדשות שמטיילים השאירו. הרבה דברים נלקחו. אין כל כך שליטה על זה. קצין המשטרה בקשר יומיומי איתי. אני גם לא יכולה לכעוס יותר מדי, כי אני יודעת שאנשים לוקחים כיסאות ושולחנות, הם מוכרים אותם לנגרים, ומנסים למצוא אוכל למשפחות שלהם. אני מנסה כל הזמן לראות את הצד השני. האנשים שם במצב של הישרדות. הנזק גדול. כולנו בסוג של נזק, זה המחיר שאנחנו כנראה משלמים בתקופה זו".
עכשיו הם חולמים לחזור "ברגע שתצא הטיסה הראשונה, ויהיה אפשר להגיע והמטיילים יחזרו, ואני אופטימית. אני כל הזמן אומרת – עוד רגע זה קורה".
בית חב"ד שמציל חיים
מדי שנה מבקרים בנפאל כ-20 אלף ישראלים. עבורם בית חב"ד הוא לא רק הכתובת לכל עניין יהודי, אלא גם אפשרות להישאר בחיים, ועל כך כובדה חני ליפשיץ בהדלקת משואה השנה (שבסוף לא יצא לפועל). ב-25 באפריל 2015 רעדה האדמה, ובאותה שעה היו באזור האסון כ-600 ישראלים. המשפחות בארץ השתגעו מדאגה ובני הזוג, בסיוע מסוקים ומתנדבים, חילצו את הישראלים למקום מבטחים. לאחר חיפושים אותרה גופתו של אור אסרף ז"ל, והוא הובא למנוחת עולמים ביישוב להבים.
חצי שנה קודם לכן, ב-14 באוקטובר 2014, נחלצו בני הזוג ליפשיץ לסייע באסון סופת השלגים ברכס האנאפורנה. באסון נהרגו 43 מטיילים, ובהם ארבעה ישראלים - אגם לוריא, מיכל צ'רקסקי נדב שהם ותמר אריאל, נווטת הקרב הדתייה הראשונה. באירוע נפגעו מהקור מספר ישראלים, והליפשיצים דאגו להם לטיפול רפואי. לאחר חיפושים מסובכים עם אנשי צבא נפאלים, אותרו גופות ארבעת ההרוגים והובאו לקבורה בישראל.
מאז מקיים הרב ליפשיץ תדריך בטיחות יומי לכל המטיילים הישראלים שמגיעים לבית חב"ד קטמנדו, ומשאיל להם בלוני חמצן אישיים. שי (26), חובש ונהג אמבולנס, שבתחילת השנה טייל ברכס האנאפורנה, מציין כי חיים רבים ניצלים מדי שנה, בזכות תדריך הבטיחות של שליח חב"ד.
"צריך להבין כי להבדיל מבתי חב"ד 'קלאסיים', אין קהילה יהודית בנפאל וכל הפעילות שלנו חיונית רק כאשר יש מטיילים. לכן אנחנו מחכים לזמן שבו ממשלת נפאל תפתח את הגבולות, ואז אנחנו והמטיילים מישראל נוכל לחזור לקטמנדו".
פורסם לראשונה: 09:10, 27.09.20