דווקא בגלל שנותרו כמעט שבועיים עד פורים, עכשיו הזמן לעסוק בנושא; דווקא כשעדיין יש זמן להתכונן נפשית ולוגיסטית ולהתארגן בהתאם. לא אכתוב כאן על פורים במובן הרעיוני, שיש לנו הרבה מה להפיק ממנו, במיוחד השנה, אלא אתרכז רק בתכלס. כדאי מאד להקדיש זמן גם לעיון ברעיונות החג שמלמד אותנו למצוא את עקבות הגאולה בתוך הסתר פנים.
חגיגות פורים
פורים הוא חג שגם חרדים ודתיים וגם חילונים חוגגים הרבה מעבר לחיובים ההלכתיים שלו, ולפעמים בלי קשר אליהם. מסיבה זו אני מבקשת להפריד לגמרי בין שתי שאלות: חגיגות פורים ומצוות פורים.
קודם כל לגבי החגיגות, זה יהיה קצר: תתאפקו. אם ילדים שהגיעו השנה לגיל מצוות נאלצו לוותר על בר ובת מצווה שעליה שציפו וחלמו, כולנו מסוגלים לוותר על מסיבות פורים שאסורות גם על פי התקנות. פשוט להתאפק, כי זה מסוכן.
אנחנו רוצים להגיע לפסח בשלום עם מערכת בריאות שלא קרסה ועם אפשרות לצאת מפתח הדלת (או מאה מטרים שכוללים גם את פח הזבל), וזה מחייב איפוק מירבי בפורים. ככה פשוט. לא מסיבת תחפושות, לא מסיבת ריקודים, ולא מסיבת שתייה מחוץ לבית. פשוט לא.
זה הזמן לחשוב מה אפשר לעשות בזום, או בחבילות שנשלחות מראש לחגיגה וירטואלית משותפת, ואולי חגיגה משמעותית וייחודית בתוך הבית - ושלל רעיונות אחרים. תתחילו לחשוב על זה עכשיו.
אכן, זה ממש ממש ממש ממש מבאס. יש לי דמעות בעיניים מלחשוב על זה, אבל זה הכרחי.
מצוות פורים ההלכתיות
כמו שזוכר כל מי שהיו בבית ספר יסודי דתי, יש לנו ארבע מצוות לחשוב עליהן: מקרא מגילה, משתה ושמחה, משלוח מנות ומתנות לאביונים.
מקרא מגילה: השנה, באופן ייחודי, בכל הארץ קוראים מגילה ביום חמישי בלילה וביום שישי בבוקר בלבד. גם בערי פרזות, וגם במוקפות חומה. גברים ונשים חייבים בקריאת מגילה באותה מידה. כדי לצאת ידי חובה יש צורך בשמיעת המגילה כולה, לפי הסדר הנכון, ממגילה כשרה. הכרחי שקריאת הפיסוק והניקוד תהיה נכונה, המנגינה לא קריטית.
יש מחלוקת הלכתית לגבי שמיעת המגילה ברמקול/ טלפון/ זום (וגם מי שיתירו באחד מהם לאו דווקא יתירו באחרים). לדעת רוב הפוסקים זו לא אפשרות בזמן שיגרה. יש פוסקים שיתירו במצבי קצה (למשל, כאשר מישהו נמצא בבידוד ואין דרך לקרוא לו מבחוץ), גם אם לדעתם אין לסמוך על קריאה כזו במצבים אחרים.
מה צריך לעשות? להבין איך אתם הולכים לעשות את זה. התכנסות במספרים גדולים לא באה בחשבון, ונשים חייבות בשמיעת מגילה לא פחות מגברים. מה קורה בקהילה שלכם? למי יש מגילות? מי יודע לקרוא? מה הצרכים בעצם? ממש עכשיו הזמן להתעסק בזה.
משתה ושמחה: בערי הפרזות החיוב הוא ביום שישי ובירושלים ביום ראשון. במקומות שבהם חוגגים יומיים פורים כמו לוד, גם וגם. חשוב לזכור שגם אם המבוגרים מחוסנים והסיכון במפגש שלהם מצומצם יחסית (גם אם קיים), הרי שהילדים אינם מחוסנים והווריאנטים הנוכחיים של הקורונה עלולים לפגוע בהם מאוד.
חובה על כולנו להימנע מליצור מפגש שהוא לא מפגש בטוח. חשוב לזכור שאכילה משותפת היא מהפעולות שיותר מעבירות נגיפים, ולא מאפשרות התגוננות ראויה, והיא גם אסורה על פי תקנות פורים שאישרו סעודות בפורמט של משפחות גרעיניות בלבד. במיוחד אם אתם מתכוונים לשתות אלכוהול, חשוב לזכור מראש שאנשים שתויים לא כל כך מצליחים לשמור על מרחק.
אל תופתעו כשקורים דברים צפויים. תתכננו רק תוכנית שהיא בטוחה במאה אחוזים מראש. חישבו על ילדי הבר ובת מצווה שהזכרנו קודם. אם הם הצליחו, גם אתם יכולים.
משלוח מנות: המינימום ההכרחי הוא משלוח אחד מכל מי שחייבים במצוות (גם כאן, גברים ונשים באותו מעמד) ובכל משלוח כזה יש שתי מנות ראויות לאכילה. בערי הפרזות ביום שישי, בירושלים בראשון, ובלוד גם וגם.
לא צריך, והשנה בהחלט עדיף שלא לפגוש את מי שמקבלים את המשלוח פנים אל פנים. אפשר לשלוח. אפשר להניח ליד הדלת, לדפוק וללכת. כמובן שלא להיכנס לבית ועוד בית ועוד בית. יש בהחלט מקום להרבות באהבה ואחווה ושלום ורעות, ולהגיד לאנשים היקרים לכם שאי אפשר להסתכן בכך שזה יהיה מקור הדבקה וסכנת חיים.
את קניות המצרכים למשלוחי המנות, כמו גם הקניות לסעודה, חשוב לערוך באופן שלא יהווה סכנה להדבקה או להתקהלות מיותרת. למען האמת, אתם לא רוצים בידוד בפורים גם אם תהיו בריאים, חישבו מעכשיו איך להתארגן, זה יקל על האפשרות לערוך קניות בבטחה.
מתנות לאביונים: המינימום הנדרש לקיים את מצוות מתנות לאביונים (לכל מי שמעל גיל מצוות) הוא בסכום המספיק למנה לשני אביונים, כלומר שתי מנות, שצריכות להגיע בו ביום לזקוקים להן. מקובל מזה דורות לתת למי שמעבירים חבילות ו/ או כסף לאביונים הרבה יותר מזה, כל עוד לפחות המינימום ניתן באותו היום.
היום הרלוונטי לקיום המצווה השנה הוא יום שישי, אפילו בירושלים. השנה יש הרבה יותר אנשים שהם אביונים בעל-כורחם. אנשי חסד בקהילה שלכם, בקהילות נזקקות משלכם וגם במערכים כלל-ארציים שונים, יודעים מי זקוק, ותוכלו לפנות אליהם ולתרום.
אם אתם נותנים לגוף כלשהו, עדיף לא לחכות לרגע האחרון ובטח לא לפורים עצמו, אלא לתת מראש כדי לאפשר להיערך ולהיענות לכמה שיותר צרכים בשטח. בימים אלה ממש הם נערכים לקניית המוצרים.
אם מצאתם את עצמכם בהיעדר משאבים חמור השנה, חשוב שתזכרו שהמינימום לקיים בו את המצווה הוא מה שמחייב, ושאתם צריכים לדאוג לעצמכם לא פחות מאשר אחרים צריכים לדאוג לכם. הכפלת החיוב הבסיסי ביחס למשלוח מנות, משקפת את סדר העדיפויות ההלכתי: לדאוג קודם כל למי שאין לו. זה לא אומר לא לתת משלוחי מנות, אלא מנחה אותנו להדר במתנות לאביונים לפחות באותה מידה. אפשר כמובן לחבר את המצוות, ולתת משלוח מנות שופע הרבה מעבר להכרחי למי שהנתינה הזו עונה על צורך ממשי שלו.
עד כאן חיובים.
לא לשכוח: היערכות היא כוח. כל אחד ואחת מכם יכולים לקחת את השבועיים הקרובים וליצור בהם חג פורים שמח ובטוח, שיביא לביתם ולסביבה כולה אור של שמחה מתוך הסתר פנים.
