פרומו אולפן ליום הבחירות
תקופת כהונתן הקצרה של הממשלה ה-35 והכנסת ה-23 הייתה סוערת במיוחד בכל הקשור ליחסים שבין החרדים לחברה הישראלית, על רקע משבר הקורונה. אבל דווקא יחסי הדת והמדינה, המורכבים ומתוחים בדרך כלל, ידעו רגיעה, כאשר הקרבות סביב נושאים כמו אופי השבת במרחב הציבורי או מתווה הכותל, וטענות כדוגמת הדתה והדרת נשים - אופסנו בבוידעם ופינו את מקומן לטובת המלחמה במגפה המשתוללת.
אלא שלקראת הבחירות העניק בג"ץ מתנת חינם לפוליטיקאים מימין ומשמאל - חילונים, חרדים ודתיים - כשהחזיר אל מרכז סדר היום הציבורי את הגיור הרפורמי ואת גיוס תלמידי הישיבות, ועורר מחדש את הרגשות הנלווים לסוגיות אלו בכל המחנות והמגזרים. אם לא די בכך, הרי שבעיתוי מושלם, לקראת בחירות 2021, קבע בית המשפט כי ההחלטה לאפשר הכנסת חמץ לבתי החולים בחג הפסח היא סופית – ושוב תדלק את הקמפיינים.
רגע לפני ההליכה לקלפי הציע ynet למפלגות השונות לפרוס את משנתן בנושאים המרכזיים, הנוגעים ליחסי הדת והמדינה. מבין היהודיות, הליכוד היא היחידה שסירבה להציג לציבור עמדה כלשהי, כהרגלה גם בתחומים חשובים אחרים. מפלגת השלטון נמנעה אף מאמירה עקרונית כללית בסוגיה.
גם הרשימה המשותפת ורע"ם דחו את הפנייה, ואף לשאלת הגדרתה של מדינת ישראל כיהודית לא הסכימו להתייחס. שאר המפלגות – מיהדות התורה והציונות הדתית ועד מרצ וישראל ביתנו – הוכיחו כי הן מבינות את חשיבות הנושאים הדתיים שבמחלוקת, וניסחו בהרחבה את עמדותיהן לגביהם. להלן התשובות המלאות.
מהי עמדתכם לגבי פסיקת בג"ץ המכירה בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים שנערכו בישראל לעניינים אזרחיים, כזכאות חוק שבות, והאם לדעתכם הכנסת צריכה להתערב בנושא?
יש עתיד: אנו תומכים בפסיקת בג"ץ. בג"ץ חיכה 15 שנים להחלטת הכנסת והממשלה ורק לאחר שלא הכריעו נאלץ להתערב.
מדינת ישראל חייבת להיות ביתו של כל העם היהודי על כל זרמיו ולא רק של זרם אחד אורתודוכסי. מדינת ישראל חייבת להכיר בגיורים של הקונסרבטיבים והרפורמים בדיוק כמו באלה של האורתודוכסים. היה ראוי שהכנסת תהיה זו שמקבלת את ההחלטות בנדון.
תקווה חדשה: המצב שבו בג"ץ מקבל החלטות במקום הממשלה והכנסת, בנושאים השנויים במחלוקת ציבורית עזה - איננו תקין ומחייב שינוי בכללי המשחק בין הרשויות. עם זאת, חייבים לומר כי במקרה זה האשמה מוטלת על ממשלת ישראל, אשר לא קיבלה החלטה בנושא במשך 16 שנה(!) והעדיפה לגלגל את ההחלטה לבג"ץ כדי שתוכל להאשים אותו בהתערבות. גם כשכבר החליט למנות ועדה בראשות השר לשעבר, עו"ד משה ניסים, וזו הגישה את המלצותיה - נתניהו אפילו לא טרח להביא אותן לדיון, עקב החשש מהמפלגות החרדיות.
ממשלה בראשות גדעון סער תמלא את חובתה ותחתור לקבלת החלטה מאחדת בהסכמה רחבה. "תקווה חדשה" היא המפלגה היחידה שיכולה למצוא מכנה משותף בין חלקי העם. המלצות ועדת משה ניסים, שחותרות לקונצנזוס, ישמשו כמתווה לתיקון החוק ולהסדרת הגיור הממלכתי.
ימינה: בעניין הגיורים, עמדתנו ידועה - והיא קידום וחקיקה של מתווה ניסים כפי שעשינו בכנסת האחרונה.
ש"ס: תומכת בגיור ממלכתי, אחיד ושוויוני על פי דין תורה. ח"כ משה ארבל הגיש מטעם המפלגה הצעת חוק בנושא – הצעת חוק גיור ממלכתי בישראל, אשר תאמץ את המלצות ועדת נאמן בדבר הקמת מערך גיור ממלכתי בישראל, שיהיה מוכר ומוסכם על כלל ישראל ותתקן את החלטת בג"ץ.
ישראל ביתנו: אנו מברכים על פסיקת בג"ץ בסוגיה. לעניין הגיור יש לאמץ את החלטות ועדת ניסים שהגישה המלצותיה ביוני 2018, אולם בשל לחץ המפלגות החרדיות לא יושמו.
יהדות התורה: מדובר בפסיקה חמורה והזויה. אין זה מתפקידו של בג"ץ לעסוק בסוגיות הלכתיות במהותן. יהדות התורה מתחייבת לתקן את הנושא בחקיקה, ולמנוע מבג"ץ את האפשרות להתערב באמצעות פסקת ההתגברות והגבלת כוחו.
העבודה: אנחנו גאים בהישגו של הרב גלעד קריב, מועמד מפלגת העבודה לכנסת, שהביא את הנושא לפתחו של בג"ץ. היהדות איננה שייכת למגזר מסוים. היהדות היא עולם שלם, היא אוצר בלום והיא יכולה להיות שייכת לכל אדם שמקבל עליו את ערכיה, ומעוניין לקשור את גורלו לעם היהודי ולמדינת ישראל.
הציונות הדתית: לצערנו בג"ץ שוב הראה את הניתוק מהעם ואת הכפפת רצונו ותפיסת עולמו על העם. סוגיית הגיור היא סוגיה סבוכה, הנמצאת המחלוקת בין חלקי העם, ולא בכדי טרם חוקק חוק שיסדיר את הנושא. בעז"ה בכנסת הבאה אנו מתחייבים לקדם חקיקה של חוק גיור ממלכתי.
כחול לבן: במשך עשרות שנים המתין בית המשפט למוצא פיה של הכנסת - לשווא. פעם אחר פעם הפציר בית המשפט בממשלות ישראל לפעול ולחוקק, עד שלא נותרה לשופטים ברירה והם פסקו על בסיס החוק הקיים. המצב שבו במשך שנים מסרבים להכיר בגיור ברוח בית הלל ומונעים כל אפשרות של פשרה, היא מקוממת, ולכן החלטת בג"ץ מחויבת המציאות עבור אלפים רבים שרואים עצמם כיהודים.
מרצ: מברכת על פסיקת בג"ץ, הגם שהייתה צריכה להגיע שנים קודם. רוב היהודים בעולם ההולכים לבתי כנסת הם רפורמים וקונסרבטיבים. בישראל לוקחים מאות-אלפי אנשים חלק בתפילות ובטקסים של זרמים אלה. המעמד הנחות של הזרמים הגדולים ביותר ביהדות נובע מהלחץ החרדי, וגורם לקרע חמור בין מדינת ישראל לבין יהדות ארה"ב והעולם. בכך, ממשלת ישראל נוקטת קו שהוא לא פחות מאנטי-ציוני.
יש להפקיע את המונופול האורתודוכסי על הגיור ועל שירותי הדת היהודית בישראל בכלל. מרצ תפעל להרחבת פסק הדין, למתן חופש בחירה למבקשים לקיים גיור דתי מכל סוג, להפקעת המונופול הדתי על הכניסה לישראל ועל האפשרות להפוך לאזרח בה - ולמימוש חוק השבות על פי קריטריונים אזרחיים.
רוב העולים לישראל בשנים האחרונות אינם יהודים על פי ההלכה, אלא רק צאצאי יהודים. מה עמדתכם על היוזמה לבטל את "סעיף הנכד" בחוק השבות?
יש עתיד: אנחנו מתנגדים לשינוי חוק השבות. חוק השבות הוא חוק ציוני ממדרגה ראשונה, ומבטא את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ובית לכל העם היהודי וצאצאיו. ההחלטה מיהו יהודי איננה צריכה להיקבע רק על פי ההלכה האורתודוכסית.
תקווה חדשה: לא נסכים לשנות את "סעיף הנכד" כזכות המקנה אפשרות עלייה לארץ. אנחנו לא רואים סיבה מהותית לשינוי הסטטוס-קוו בנושא זה, כפי שהתקבע עד היום במדינת ישראל. אנחנו מאמינים שכל אדם שעלול להירדף בשל יהדותו, זכאי לעלות לישראל ולקבל אזרחות.
ימינה: חוק השבות הוא חוק יסוד, ואחת מאבני היסוד של מדינת ישראל לאורך השנים. הנושא הזה רגיש הן לחברה הישראלית והן ליחסים בין מדינת ישראל ליהדות התפוצות, ולכן כל שינוי חייב להיעשות בצורה מוסכמת ורחבה.
ש"ס: העובדה שרוב העולים לישראל אינם יהודים על פי ההלכה, ופעמים רבות הקשר שלהם עם היהדות מקרי בהחלט, מהווה תעודת עניות למדינת ישראל ובעיה חמורה שנבנית ומחריפה בכל שנה שעוברת. על הממשלה הבאה לבחון אם חוק השבות בנוסחו הנוכחי, ממלא את תפקידו ואת הציבור הישראלי נאמנה - או שיש מקום לערוך בו שינויים נוכח השינויים שחלו בשנים האחרונות.
ישראל ביתנו: אנו מתנגדים לביטול סעיף הנכד בחוק השבות. כל אזרח שעלה לארץ על בסיס חוק השבות, גם אם הוא לא יהודי על פי ההלכה, משרת בצה"ל, עושה מילואים, עובד ומשלם מיסים, מממש את יהדותו יותר מתלמיד ישיבה שלא משרת בצבא, לא עושה מילואים, לא עובד ולא משלם מיסים.
יהדות התורה: אנו סבורים כי חוק השבות במצבו הנוכחי מהווה פרצה חמורה ומקדם התבוללות, מאחר שבאמצעותו עולים לישראל רבבות שאין בינם ובין היהדות דבר. יהודי הוא כזה אך ורק אם התגייר או נולד לאם יהודייה.
העבודה: יהודי הוא אדם שרואה את עצמו כיהודי וחי כיהודי לפי הגדרתו. איננו מאמינים בפסילות יהדות ובהגדרות צרות, ורואות ורואים בישראל כביתם הלאומי של היהודים כולם.
הציונות הדתית: את חוק השבות צריך לתקן: להוריד את סעיף הנכד ולעצור את המשך עלייתם של לא-יהודים לארץ. בנוסף, יש לחוקק חוק גיור ממלכתי ולהוסיף תקציבים ותקנים למערך הגיור, על מנת לאפשר למתגיירים לקבל מענה איכותי, נעים ויעיל בכל תהליך הגיור.
כחול לבן: הסוגיה איננה רלוונטית כעת, בהתחשב במספר העולים המשתמשים ב"סעיף הנכד", ואיננו רואים כל סיבה לבטל את הסעיף.
מרצ: חוק השבות הוא המרכזי בהיותה של מדינת ישראל מדינת הלאום של העם היהודי. כל שינוי בו צריך להיעשות בחרדת קודש. סעיף הנכד הוכנס לחוק על ידי מנחם בגין, שביקש לפתוח את שעריה של מדינת ישראל לכל מי שהוגדר יהודי על ידי חוקי הגזע הנאציים.
בישראל קיים עיוות וחוסר איזון בין חוק השבות לחוק ההתאזרחות. חוק השבות אכן מאוד מרחיב, אך חוק ההתאזרחות מצומצם מאוד ביחס לכל מדינה מערבית. כל שינוי במדיניות ההגירה של מדינת ישראל צריך להיעשות כחלק ממהלך כולל. מרצ תפעל לחקיקת חוק התאזרחות חדש, בנפרד מחוק השבות, שיסדיר את התנאים והמבחנים לקבלת אזרחות, לרבות מתן אזרחות לילידי הארץ שהוריהם אינם אזרחים.
האם לדעתכם המדינה צריכה להכיר בנישואים אזרחיים הנערכים בישראל (לכלל האזרחים או לחסרי דת בלבד), והאם היא צריכה להכיר בזוגות להט"ב?
יש עתיד: חייבים מסלול של נישואים אזרחיים בישראל לכלל האזרחים, כולל להט"בים. כמובן שהם צריכים להיות שווי זכויות לכל אזרח אחר. המדינה לא יכולה לקבוע עבור זוג איך להינשא ואיך לחגוג את אהבתו. זו צריכה להיות בחירתו של כל זוג.
תקווה חדשה: אנו תומכים במתן פתרון אשר ידאג להכרה במיסוד הקשר הזוגי (גם לזוגות להט"ב) ויאפשר קבלת זכויות אזרחיות שוות.
ימינה: זהותה היהודית של מדינת ישראל היא בליבת הערכים של מפלגת ימינה, ואנו נפעל למען הזהות היהודית במדינת ישראל כפי שעשינו עד היום. סוגיות דת ומדינה הפכו לצערנו לנושא במחלקות בישראל. במרוצת השנים, סוגיות אלו העמיקו והרחיבו את הקטבים בין חלקי העם ואף הובילו למשברים פוליטים ולהפלות ממשלות.
אנו מאמינים שאת המתחים בין דת ומדינה ניתן לפתור בהסכמה בלבד. נדרשת אמנה חברתית רחבה, שתיכתב על ידי רבנים בכירים של הציונות הדתית ואנשי רוח מובילים מהחברה הישראלית. אמנה ברוח זו נכתבה לפני כ-20 שנים על ידי הרב יעקב מדן ופרופ' רות גביזון ז"ל. אמנה מעין זו תביא לחיזוק זהותה היהודית של מדינת ישראל".
ש"ס: תומכת בשמירה על הסטטוס-קוו, שהוא חלק אינטגרלי מיכולתה של החברה הישראלית הייחודית והמגזרים השונים בה לחיות ביחד ולשגשג, ואיפשר את התפתחותה והצלחתה של המדינה עד היום. לפיכך המפלגה מתנגדת לשינויים בסטטוס-קוו ביחס למעמד הנישואים האזרחיים במדינת ישראל.
ישראל ביתנו: אנו בעד נישואים וגירושים אזרחיים לכלל האוכלוסייה, ללא יוצא מן הכלל.
יהדות התורה: לא, אחד הדברים היחידים המאפיינים את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית הוא ניהול רישום הנישואים והגירושים באמצעות הרבנות הראשית לישראל. מיותר לציין שאין מקום להכיר בניסיונות להרס התא המשפחתי.
העבודה: מפלגת העבודה תומכת בנישואים ובגירושים אזרחיים. אנו מאמינות ומאמינים שיש לפתוח את האפשרות להינשא בפני כל אזרחיות ואזרחי ישראל ללא הבדלי דת, גזע, מין או מגדר. המפלגה הגישה בעבר הצעות חוק לקידום נישואים וגירושים אזרחיים, וגם בכנסת הקרובה תגיש הצעות לקידום נישואים וגירושים אזרחיים.
הציונות הדתית: סוגיית הנישואים והגירושים בישראל היא סוגיה קריטית להמשכו של העם היהודי כעם אחד, ללא ספרי יוחסין ותתי-קבוצות. לכן נושא זה צריך להמשיך ולהתנהל כפי שהוסכם עם הקמת המדינה, על פי ההלכה היהודית - ועל פיה בלבד.
כחול לבן: כן, לשם כך נועדה ברית הזוגיות שכחול לבן מובילה.
מרצ: נפעל לקידום תיקון אי-השוויון המובנה בדיני המשפחה בישראל, על-ידי הנהגת נישואים וגירושים אזרחיים במדינת ישראל, כולל לבני/ות זוג מאותו מין, ללא פגיעה במעמד הידועים בציבור. רשם נישואים ממלכתי יהיה אחראי על רישום המעמד האישי, ויוחל דין אחד לגבר ולאישה בכל הערכאות השיפוטיות ולכל דבר ועניין: שוויון במעשה הנישואים, בתקופת הנישואים ובהתרתם.
נפעל גם להקניית הסמכות בכל ענייני האישות לבית המשפט לענייני משפחה. בתי הדין הרבניים ובתי הדין השרעיים ידונו בענייני אישות רק בהסכמת שני הצדדים.
לאחר הקמת הממשלה הבאה תידרש הכנסת לאשר חוק גיוס חדש. מהו המתווה המועדף עליכם בנוגע לשירות תלמידי ישיבות ובנות דתיות בצה"ל?
יש עתיד: נחוקק מחדש את חוק הגיוס המקורי של יש עתיד מהכנסת ה-19, שאומר שכל צעיר וצעירה בהגיעם לגיל 18 צריכים לשרת בצבא או בשירות הלאומי.
תקווה חדשה: איננו מאמינים בדרך של כפייה, שלא השיגה ולא תשיג שום התקדמות או תוצאה. אנחנו מאמינים בדרך של תמריצים והידברות. תקווה חדשה תביא רפורמה בשירות הלאומי והאזרחי, ותבנה מודל שירחיב את האפשרות לשירות לאומי ואזרחי לבני 18 מכלל המגזרים. מודל זה יספק תמריצים משמעותיים בדמות הכשרות מקצועיות ואקדמיות, שישולבו כחלק מהשירות, ויאפשרו לאוכלוסיות אלו להשתלב בשוק העבודה במשרות איכותיות לאחר השלמת השירות.
בנוגע לגיוס בנות דתיות לצה"ל, עמדתנו היא שנשים יכולות לתרום לצה"ל ואף להיתרם במגוון תפקידים, אולם אנו מכבדים את אלו שהגיוס הצבאי לבנות אינו מתיישב עם אמונתן, ובוחרות לתרום לעם ישראל באמצעות שירות לאומי משמעותי.
ימינה: מתווה הגיוס הנכון זה הורדת גיל הפטור לגיל 21, על מנת לתמרץ את החרדים לצאת לשוק העבודה, ובמקביל פתיחת מסגרות נוספות שישלבו חרדים בצבא. לגבי בנות דתיות - אנו מברכים על כל בת דתייה שתורמת בצבא או בשירות לאומי.
ש"ס: מפלגת ש"ס אמרה פעם אחר פעם ועמדה על כך שרק מתווה שיאפשר לכל תלמיד ישיבה שיהיה מעוניין בכך להמשיך וללמוד תורה, יהיה מקובל על הציבור החרדי. תלמוד תורה הוא ערך חשוב מן המעלה הראשונה, ולא נוותר עליו. נתנגד לכל יוזמה לשנות את הפטור שניתן לנשים דתיות וחרדיות מצה"ל.
ישראל ביתנו: אנו נגיש הצעת חוק גיוס לצה"ל או לשירות אזרחי לכולם, מגיל 18.
יהדות התורה: כל מתווה של שירות בצה"ל צריך להכיר בכך שמי שחשקה נפשו בתורה, והוא יושב ולומד ומקדיש את חייו למענה - יהיה פטור מגיוס לצבא, ללא מגבלות מספריות או סנקציות פליליות.
העבודה: הוצעה הצעה של משרד הביטחון, ומפלגת העבודה תפעל ליישומה.
הציונות הדתית: נתמוך בחקיקה שתסדיר את מעמד בני הישיבות ללא סנקציות, ובאופן שמי שמעוניין ללמוד יוכל לעשות זאת ללא הפרעה - ומי שלא לומד יתגייס לצה"ל או למסגרות של שירות לאומי-אזרחי. וכל זה בשיח ומתוך הכרה בערך לימוד התורה, ובשיח מלא עם ציבור החרדי ועם רבניו.
כחול לבן: במשך חודשים ארוכים עבדה כחול לבן, בראשות שר הביטחון בני גנץ והשר במשרד הביטחון מיכאל ביטון, על מתווה מקיף, עדכני, מותאם למציאות הקיימת בישראל היום. אנו מאמינים מאוד במתווה הזה, שיסייע למצוא שירות מתאים לכל אזרח בישראל, ויאפשר גם לצעירים החרדים להשתלב במהירות בשוק העבודה.
מרצ: תומכת בשירות נשים דתיות ולא-דתיות בכל תפקיד שבו הן רוצות ונמצאות מתאימות, כולל שירות קרבי בכל היחידות והזרועות.
הסדר "תורתו-אומנותו" פשט את הרגל, והוא גורם לכך שמדינת ישראל אוסרת בפועל על מאות-אלפי גברים חרדים כשירים, לצאת לשוק העבודה. כתוצאה, כולנו משלמים מחיר אדיר המשפחות החרדיות שחיות בעוני מלאכותי, הקצבאות האדירות שהמדינה מעבירה לאברכים, וכמובן באובדן הפריון הנובע מכיס אבטלה זה, וכוח המיסוי והקנייה הפוטנציאלי שלו.
בעיה זו רק תלך ותחריף עם גידול חלקה היחסי של החברה החרדית בתוך מדינת ישראל, ותהפוך לבעיה קיומית ממש של הכלכלה הישראלית. הדגש צריך לעבור מנושא הגיוס - להשתתפות בשוק העבודה. מרצ תפעל להתניית כל התקציבים לחינוך החרדי בלימודי ליבה, מתמטיקה, אנגלית ומדעים, שהם תנאי בסיסי להשתלבות הגברים החרדים בשוק העבודה של המאה ה-21.
מה דעתכם בנוגע להפעלת תחבורה ציבורית, פתיחת עסקים וביצוע עבודות בינוי/ תשתית/ תחזוקה על ידי רשויות המדינה בשבת?
יש עתיד: אנחנו תומכים ברוח אמנת גביזון-מדן. יש לשמור על צביון השבת במדינת ישראל כיום השבתון, אך ליצור שבת ישראלית שכל חלקי החברה נהנים ממנה. מכאן שיש לאפשר תחבורה ציבורית בשבת, מרכולים ומתחמי תרבות ובילוי באזורים חילוניים בהתייעצות עם מועצות הרשויות המקומיות.
תקווה חדשה: אנו מאמינים שבנושאים אלה חייבים להגיע לאמנה חברתית שתהא מבוססת על הסכמה רחבה, ברוח אמנת גביזון-מדן. בכל הקשור לשבת במרחב הציבורי, אנחנו בעד הענקת סמכות לרשויות המקומיות לעצב את המציאות בשטחן, בהתחשב באופי השונה של כל קהילה וכל עיר, זאת תוך איזון נכון בין הצורך לשמור על חירויות הפרט לבין הזהות היהודית במדינה.
ימינה: נדרשת אמנה חברתית רחבה, שתיכתב על ידי רבנים בכירים של הציונות הדתית ואנשי רוח מובילים מהחברה הישראלית. אמנה ברוח זו נכתבה לפני כ-20 שנים על ידי הרב יעקב מדן ופרופ' רות גביזון ז"ל".
ש"ס: מדינת ישראל היא מדינה יהודית, ואחד ממאפייניה המרכזיים הוא מקומה המרכזי של שבת קודש בספרה הציבורית. זהו גם אחד מהמרכיבים החשובים ביותר בהסדרי הסטטוס-קוו עוד מלפני קום המדינה. ש"ס מתנגדת באופן עקרוני להפעלת תחבורה ציבורית בשבת.
ישראל ביתנו: נפעל להפעלת תחבורה ציבורית ופתיחת עסקים בשבת, בהתאם לצביון האוכלוסייה בכל עיר ועיר. אנו תומכים בביצוע עבודות בינוי, תשתית או תחזוקה בשבת.
יהדות התורה: אנו סבורים כי למעט מקרים שבהם קיים נימוק הלכתי של פיקוח נפש, אין לבצע עבודות ציבוריות מכל סוג שהוא בשבת.
העבודה: מפלגת העבודה היא בעד חופש דת וחופש מדת. כל אזרחית ואזרח - חילונים, מסורתיים, דתיים או חרדים - זכאים לחופש לקיים את אורח חייהם. מפלגת העבודה תומכת בשוויון גם בסופי שבוע, ותומכת בהפעלת תחבורה ציבורית ופתיחת אזורי בילוי בסופי שבוע, בהתאם להחלטת הרשות המקומית.
הציונות הדתית: השבת היא מקור הברכה ואחד מסממני המדינה היהודית. יחד עם חופש מוחלט הקיים לאדם הפרטי במרחבו הפרטי, הפרהסיה הישראלית במדינה היהודית צריכה להיות יהודית. לכן לא נתמוך בתחבורה ציבורית בשבת, כמו גם בפתיחה של מרכזי מסחר ותרבות.
בעת כהונותו של יו"ר הציונות הדתית, ח"כ בצלאל סמוטריץ, כשר תחבורה - הפסיקו עבודות התשתית בשבת והופחתו באופן דרמטי קווי תחבורה ציבורית שנסעו בשבת, שלא פעלו במסגרת הסדר הסטטוס-קוו.
כחול לבן: לעיתים אין ברירה, אלא לבצע עבודות תשתית בשבת – משום שהמחיר של קיומן ביום חול, הוא עלות גבוהה מאוד למשק. ככלל, יש לשמור על הסטטוס-קוו, אך להתאים אותו לצורכי התושבים. כך לדוגמה, אנו מאמינים שלגבי תחבורה ועסקים בשבת – כל רשות מקומית, בהתאם לצרכים ולאופי המקום, תקבע לעצמה. באופן כללי אנחנו בעד תחבורה ציבורית בשבת במתכונת מצומצמת, ובהחלטה ובהסכמות של הרשות המקומית.
מרצ: נפעל לקידום הנושאים הבאים: שמירת השבת כיום המנוחה הכללי בישראל. הבטחת כל זכויותיו של עובד המבקש שלא לעבוד בשבת, בין אם בשל אמונה דתית ובין אם מטעמים חברתיים. קיום פעילות תרבות, נופש ובילוי בשבת, כולל בתי שעשועים, אתרי בילוי ומתקני נופש וספורט, בהתחשב ברצונם של תושבי המקום. הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, כולל תחבורה בינעירונית ותנועת רכבות, תוך התחשבות באופי האוכלוסייה בכל יישוב ובצרכיה.
מרצ הגישה הצעת חוק לביטול חוק המרכולים, הנותן זכות וטו לשר הפנים על פתיחת מרכולים בשבתות, למרות החלטה דמוקרטית של מועצת הרשות המקומית. מובן שיש לבצע כל עבודות תשתית ובינוי הדרושות בשבת, במידה אם יש צורך מיוחד המונע לעשות זאת בימי השבוע.
לא זאת בלבד שאזרחי ישראל זוכים לתחבורה ציבורית נכה שלא פועלת יום שלם בשבוע, המפלגות החרדיות מונעות גם ניצול הזמן שבו אין תנועת רכבות ואוטובוסים לעבודות תשתית, שלא יביאו לפקקי ענק וסכנה ביטחותית בתנועה הכבדה של ימי החול.
מה דעתכם על הטענות ל"הדתה" - במוסדות החינוך וההשכלה הגבוהה, בבסיסי צה"ל, בבתי החולים וכדומה? האם (וכיצד) ערכי היהדות ו/ או ההלכה צריכים לבוא לידי ביטוי במרחב הציבורי של ישראל, כמדינה יהודית?
יש עתיד: ישנם מקרים של "הדתה" וניסיון לכפות פרקטיקות דתיות במרחב הציבורי, במוסדות, בבסיסים וכיו"ב. אנחנו מתנגדים להם מכול וכול. לא ייתכן שבודקים בכניסה לבתי החולים בפסח תיקים של אנשים כדי לחפש בהם חמץ, ואין צורך לתת דוגמאות בספרי החינוך ששמות פרקטיקות דתיות וחזרה בתשובה כעליונות מבחינת הערכים שלהן על חילונים, ערכים ליברליים ואורח חייהם.
יחד עם זאת, ראוי שבמדינת ישראל, כמדינתו של העם היהודי, תלמידים יכירו את ארון הספרים של העם היהודי וידעו לקרוא דף גמרא. כמו כן, אנחנו מאמינים שחייב להיות ביטוי בפרהסיה לזהותה היהודית של מדינת ישראל. דבר זה צריך להיעשות בשיח וכבוד הדדי ולא מתוך כפייה. יום הכיפורים הוא הדוגמה האידיאלית לדרך היפה שבה נשמר יום קדוש לעם היהודי ללא חובה וללא כפייה, על ידי כלל הציבור בישראל.
תקווה חדשה: אנו מאמינים כי מדינת ישראל צריכה להיות מדינה בעלת צביון יהודי ללא כפייה דתית. אנו רואים ערך רב בחיזוק זהותה היהודית של המדינה. לכן, הרצאות על מורשת (להבדיל מכפייה) במוסדות החינוך ובצה"ל, אינן נחשבות כהדתה.
ימינה: אין הדתה במערכת החינוך או בכל מערכת ציבורית, זה מושג שהומצא במטרה אחת: לקטב. חיבור וחינוך למסורת, למורשת ולהיסטוריה של עם ישראל אינן "הדתה".
ש"ס: מוסדות ציבוריים במדינת ישראל עוברים בשנים האחרונות תהליך מדאיג של החלנה, של פגיעה באופי היהודי הממלכתי של המוסדות ובאינטרסים של הציבור הדתי והמסורתי, והעדפת גישות ליברליות חילוניות קיצוניות.
כך היא החלטת בית המשפט העליון לאסור על בתי החולים למנוע הכנסת חמץ בפסח, וכך אנו רואים בצה"ל הכנסת אג'נדות קיצוניות למערכי החינוך. מדינת ישראל היא מדינה יהודית, ובה המרחב הציבורי הוא יהודי כחלק מהסכמות הסטטוס-קוו בין המגזרים השונים, ואנו נתנגד לכל החלנה נוספת במרחב הציבורי.
ישראל ביתנו: אנו בעד העיקרון של "חיה ותן לחיות". מתנגדים לכל כפייה דתית באשר היא, אם זה בצה"ל או בכל מוסד ממלכתי אחר. בנוסף, נפעל להתניית תמיכה במערכות החינוך השונות, בחובת לימודי ליבה בהיקף מלא.
יהדות התורה: קל להבחין כי לא רק שהטענות הללו מגוחכות, אלא אדרבה - החינוך וההשכלה היהודיים נחלשו עד מאוד. רבבות ילדים ונערים אינם יודעים לומר "שמע ישראל", אינם מכירים את האבות והאימהות וחסר להם ידע בסיסי ביהדות. מדינת ישראל מוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית, ובוודאי שיש מקום לבטא זאת ביתר עוז הן במערכת החינוך והן במרחב הציבורי. אל לנו להתבייש ביהדותנו.
העבודה: אנחנו מתנגדים נחרצים ל"הדתה" ולכן מתנגדים לפעולות של עמותות משיחיות במוסדות החינוך, בבסיסי צה"ל ובבתי החולים. מדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי, במרחב הציבורי שלה מדברים עברית, והמועדים הרשמיים שלה הם חגי ישראל והשבת. זהו המרחב שבו מתפתחת התרבות הישראלית והתרבות היהודית המתחדשת בתוכה.
הציונות הדתית: במדינה יהודית לגיטימי וראוי שבבתי הספר ידעו ויכירו מושגים ביהדות. חשוב שכל הילדים יכירו טוב יותר את ההיסטוריה והמורשת. בגבול שבין המרחב הפרטי, שבו אין רצון לכפות דבר - יש חשיבות שבמרחב הציבורי, כעניין של זהות וצביון, תהיה זהות יהודית.
כחול לבן: ישראל היא מדינה יהודית, כפי שהיא דמוקרטית. בחזוננו, אזרחי ישראל היהודים – גם החילונים שבהם – מכירים את המסורת ואת המורשת, ובוחרים מה לקחת ממנה. אלה השורשים שמהם אנחנו יונקים, אך לכל אדם הזכות לבחור אם לאמץ ומה לאמץ מאותה מסורת. ככלל, אנו מאמינים כי כל קהילה צריכה לבחור את הדרך שבה היא עוסקת ביהדות, ואנו מתנגדים לכל כפייה.
מרצ: בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך הולך וגובר של עיצוב מחדש של המרחב הציבורי המשותף בישראל, ברוח ערכיה ותפיסת עולמה של הציונות הדתית והיהדות האורתודוכסית. מרצ תפעל לבלימת תהליכי ההדתה בחברה הישראלית, ובמיוחד במערכת החינוך ובצה״ל.
נפעל להנחלת הערכים ההומניים של המורשת היהודית ושל התרבות האנושית הכללית במערכת החינוך הממלכתית, תוך הצגת העושר הרוחני של המורשת היהודית ומתוך גישה פלורליסטית והימנעות מכל הטפה דתית או כפייה של ביטויים פולחניים.
נפעל גם להפסקה מוחלטת של הפרטת החינוך הערכי במערכת הממלכתית, ובכלל זה הוצאת בנות השירות הלאומי וכלל העמותות המספקות שירותי חינוך ערכי-רעיוני, והחזרת השליטה על החינוך לערכים לידי אנשי החינוך שהוכשרו לכך.
נפעל לחיזוק ולהגברת התמיכה בארגונים ובבתי מדרש העוסקים בהתחדשות יהודית ובלימוד מקורות יהודיים וישראליים והמחויבים להשקפת עולם הומניסטית, פלורליסטית ודמוקרטית. נפעל גם נחרצות נגד הסתה גזענית ולאומנית של מחנכים ורבנים - ולהגברת האכיפה נגד עברייני "תג מחיר" הפוגעים בכנסיות ובמסגדים. וכן לביטול ההגבלות מטעמי דת על חופש המחקר בתחומי הארכיאולוגיה והאנתרופולוגיה.
