בשיתוף "נפש בנפש"
הם חיו חיים נוחים בארצות הברית ובקנדה, החליטו לעזוב הכול, להגשים את חלומם ולעלות לישראל. אבל הם לא הסתפקו בזה - אחרי שעלו, הם עשו מהפך של 180 מעלות בקריירה: הכירו את העולים החדשים, שבעקבות העלייה לארץ הקימו עסק קולינרי מקומי כחול-לבן - ומצליח.
האהבה לוויסקי שהפכה לעסק בישראל
דוד ציבל (41), מייסד ומזקק ראשי של מזקקת "גולני" בקצרין, מתפעל מרוח התמיכה והסיוע של הישראלים. ציבל עלה לישראל ממונטריאול שבקנדה לפני 7 שנים עם אשתו אלונה וששת ילדיהם במסגרת התוכנית ״זינוק בעלייה״, שמפעיל ארגון נפש בנפש יחד עם קרן קימת לישראל.
תוכנית "זינוק בעלייה" אפשרה לציבל להגשים את החלום להפוך את תחביב הוויסקי לעסק. "בקנדה התעסקתי בנדל"ן אבל הייתי חובב ויסקי רציני. למדתי על תהליך עשיית הוויסקי, וראיתי את העלייה כהזדמנות עסקית. עשיתי הרבה מחקרים וראיתי שיש פה שוק וויסקי מתפתח".
להקים עסק בתור עולה זה סיפור לא פשוט, מעיד ציבל, אך תודות לסיוע של יועצי ארגון נפש בנפש עוד לפני העלייה, הוא הצליח להפוך חלום למציאות. "אנחנו יהודים ציוניים שרצו לחיות פה. כשגרים בחו"ל והחיים נוחים, קצת קשה לצאת מהשגרה. כמובן שפחדנו, לא ידענו איך נתפרנס ואיפה נגור, אבל לקחנו את ההחלטה להיות יהודים בארץ שלנו".
משפחת ציבל עלתה לארץ ביולי 2014, המכולה עם ציוד הזיקוק שרכשו הגיעה באוגוסט, "וב-1 לספטמבר כבר התחלתי לזקק. אחרי הזיקוקים הראשונים הבנתי שזה התשוקה שלי ועזבתי הכול".
תמיכה נוספת ומשמעותית קיבל ציבל מהקהל הישראלי. "שמעתי על מימון המונים והבנתי שזו יכולה להיות דרך טובה למצוא מימון. התחלנו את הפרויקט והמון אנשים תמכו, קנו בקבוקים, ונתנו פידבק חיובי. זה היה משמח. מה שכיף בקהל הישראלי שהוא חדש לוויסקי. הוא פתוח לכל מיני דברים, ויש לו התלהבות גדולה מטעמים חדשים".
היום גולני היא מזקקת בוטיק, המייצרת וויסקי סינגל מאלט, ליקר וויסקי בטעמים, ברנדי, ג'ין, אבסינת וערק. יישון הוויסקי נעשה בשיטה מיוחדת של חריכת חביות העץ, שמעניקה טעמים ייחודיים למשקה. רוצים לראות כיצד מייצר ציבל את הוויסקי הישראלי? צפו בווידיאו בראש הכתבה.
״קק״ל, החוגגת 120 שנה להיווסדה, מובילה כבר שנים רבות, יחד עם נפש בנפש, פרויקט לאומי לעידוד ההתיישבות של עולים חדשים בגליל, בגולן, בנגב ובירושלים, אשר מעצימים את מדינת ישראל ותורמים רבות לחיזוקה", אומר רוני ויניקוב, מנהל החטיבה לגיוס משאבים בקק"ל. "אנחנו משקיעים משאבים רבים בהתאקלמותם וקליטתם של העולים. יש חשיבות גדולה לתמיכה בעסקים ישראלים קטנים ובינוניים של עולים חדשים בייחוד בתקופה מאתגרת זו".
איפה אתה רואה את העסק בעוד עשר שנים?
"אנחנו לא רוצים לגדול יותר מידי, חשוב לנו לשמור על בוטיקיות, כדי שנוכל להוציא דברים מיוחדים ולדאוג לכל חבית. אבל כן חשוב לנו לפרוץ לשוק מחוץ לישראל ולשים את ישראל על מפת הוויסקי העולמית".
מה אתה מאחל למדינה ליום העצמאות?
"אני רוצה לאחל למדינה לכבוד יום העצמאות, שיהיה קודם כל שלום בינינו, שנהיה דוגמא לעולם - לא רק בזריקות קורונה, אלא גם בכל מה שמסביב".
על דבורים ואנשים
אחד הדברים הראשונים שעשתה מירי ניוקום, כשעלתה לארץ מפנסילבניה שבארצות הברית לפני 9 שנים היה להתחיל לאסוף צמחים ופרחים. ניוקום, דבוראית במקצועה, עלתה עם שניים מתוך חמשת ילדיה ומיד הרגישה בארץ קשר עמוק לאדמה ולטבע.
"הגעתי לנקודה בחיים שהתעייפתי להיאבק על היהדות שלי. לעשות את החגים בארצות הברית היה אתגר. חשבתי שבישראל אמצא בית", היא מספרת על החלטתה לעלות לישראל.
ניוקום התמקמה בצפת, ואחרי כמה חודשים הכירה בספרייה המקומית את חיה בן ברוך, עולה וותיקה, שהגיעה מאלסקה לצפת ב-1995 עם ילדיה, שניים מהם עם תסמונת דאון. בהמשך אף אימצה ילדים נוספים עם תסמונת דאון, שניים מהם התאהבו והתחתנו.
"החיים בישראל הפכו את החיים של הילדים לקלים יותר" אומרת בן ברוך. "הרבה הורים לילדים עם צרכים מיוחדים חוששים מעלייה בגלל קשיי שפה, אבל הילדים שלנו דו לשוניים, הם התאקלמו כמו כל אחד. שלא לדבר על מערכת הבריאות המצוינת שיש כאן".
החברות בין ניוקום לבן ברוך התהדקה, שתיהן שיתפו אחת את השנייה בחלומותיהן ובשאיפותיהן - האחת חובבת סביבה ודבורים והשנייה חיפשה לילדיה תעסוקה עם משמעות. "עד שמירי הגיעה, נאבקתי לשלב את הילדים במסגרות טובות", מספרת בן ברוך.
השתיים החליטו לעבוד ביחד ולייצר שפתון לחות טבעי משעוות דבורים. "התחלנו לעבוד במטבח של למירי, ניסינו 23 פורמולות עד שהגענו לפורמולה הנכונה". הרעיון הראשוני היה לייצר רק מוצר אחד, אבל עד מהרה התרחבה הפעילות תחת המותג "נשיקה" לדבש גולמי, למוצרי טיפוח טבעיים, נרות משעוות דבורים ולאחרונה גם כיסויי שעווית, שמחליפות את שקיות הפלסטיק המזהמות. לצד ייצור המוצרים, הן גם מקיימות סדנאות והפעלות לילדים. ביקרנו במקום. צפו בסיפורה המרגש בכתבת הווידיאו.
ניוקום ובן ברוך מספרות כי העסק שלהן מנוהל בהשראת התנהגות הדבורים." דבורי דבש עובדות ביחד. נוטים לחשוב שהמלכה היא המנהיגה, אבל זה ממש לא נכון. גם ההחלטות שלנו בעסק הן קולקטיביות. חוץ מזה, אפשר ללמוד הרבה מהדבורים, כי הן דואגות אחת לשנייה מרגע שבוקעת ביצה בכוורת. יש הרבה אהבה בין הדבורים. באותו אופן, גם ילדים עם תסמונת דאון מתקשרים ללא מילים ועם הרבה אהבה".
ממפעל תה כושל לתה גורמה
"כשעליתי לארץ עם "נפש בנפש", ידעתי שאני רוצה לפתוח עסק. התחלתי לעשות נטוורקינג, וראיתי שכולם הולכים להייטק, אבל לא התחברתי לתחום", מספר אלי שור, עד לפני 8 שנים עורך דין והיום מנכ"ל חברת תה סרמוני. "חשבתי על הסקטורים הכי מוזנחים, וככה הגעתי לעולם המזון. חשבתי שזה יהיה מרתק להתפתח בתחום. אהבתי את התה בגלל שהוא עומד על צומת של שני טרנדים: טרנד הבריאות וטרנד החזרה לטבע".
בשנת 2013 אלי ואשתו, אפרת, שניהם ילידי פנסילבניה ארצות הברית, שעלו לארץ ב-2006, רכשו את חברת סרמוני, שנקלעה לחובות והייתה על סף סגירה. "פחדנו, אבל ידענו שיש לנו הזדמנות לעשות משהו", מספר שור.
סרמוני, שמתמחה בייצור תה פרימיום בעיקר למגזר העסקי, התפתחה עקב בצד אגודל. הזוג שור הקים מפעל במגדל העמק, בו מיוצרים התערובות והטעמים. החברה אף מייצרת מוצרים ייחודיים כמו שקיקי תה עשויים משי, "שמאפשרים להכניס בו עלים ותבלינים שלמים". לאחרונה החלה החברה לפתח גם שקיקי תה מתכלים, לבקשת הלקוחות שוחרי איכות הסביבה.
הקורונה קיצצה את המכירות ב-90 אחוזים, מעיד שור. "אבל התחלנו למכור את המוצרים לשוק הפרטי דרך האתר, ומכרנו ללקוחות פרטיים יותר מאי פעם. גם התחלנו לשווק לחנויות המזון, שפחות נפגעו מהקורונה".
מה למדת על הטעם הישראלי מאז שנכנסת לעסקי התה?
"הטעם הישראלי השתנה מאוד עם השנים. עד לא מזמן, תה נתפס בתור משקה של זקנים ושל חולים. תודות לעלייה מברית המועצות ולצעירים שנסעו לאסיה לטיול אחרי צבא, התה נתפס בתור גורמה. הטעם הנמכר ביותר בישראל הוא הלימונית לואיזה, במדינות אחרות הטעם הזה פחות פופולרי. זה מגיע לדעתי מתרבות הנענע בתה פה בארץ".
"אם אין חמאת בוטנים - נייצר אחת כזו"
העסק של ג'ייסון ודנה כהן נולד משילוב של אהבה לחמאת בוטנים וסגרי הקורונה, שלא אפשרו להם להביא איתם מנסיעות העסקים את המותג האמריקאי האורגני, שהם צורכים בקביעות. "זה היה הדבר הראשון שהטריד אותנו כשהעולם נכנס לסגר", הם צוחקים.
הם עלו לישראל מניו ג'רזי לפני עשר שנים עם ארבעת ילדיהם בסיוע ארגון "נפש בנפש" ובשיתוף משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית, קק"ל ו-JNF-USA. ג'ייסון (46) הוא רופא מרדים המתמחה בכאב, ודנה (44) היא עובדת סוציאלית. ג'ייסון המשיך לנהל במשך 5 שנים את הקליניקה שלו בארצות הברית ולאחר מכן החל לעבוד בתור יועץ, ובמשך השנים היה כל הזמן על קו ישראל-ארצות הברית. ואז הגיעה מגפת הקורונה, שסגרה את השמיים לטיסות.
הזמן הפנוי והמחסור בחמאת בוטנים, המאכל האהוב על בני המשפחה, הביא את ג'ייסון למסע לאורכה ולרוחבה של ישראל בעקבות הבוטנים. "גיליתי שיותר מ-90% מהבוטנים שנמכרים בישראל מיובאים מסין, והרמה התזונתית שלהם מאוד נמוכה. הם גדלים על אדמה מלאה ברעלים. עוד גיליתי שרוב מוצרי חמאת הבוטנים, שנמכרים בארץ מיוצרים מאבקת בוטנים".
סרטון של חקלאי טקסני, שסיפר על זן ישראלי אקזוטי ואיכותי של בוטנים, שלח את כהן למסע בנגב המערבי, שם מצא את הזן המדובר שנקרא חנוך. מכאן הדרך לפתיחת העסק הייתה מהירה.
הזוג כהן הזמין מחו"ל מכונה מקצועית לטחינת בוטנים, ולמד איך עושים את זה לבד. "הכוונה הייתה בהתחלה לייצר לעצמנו בבית", אבל השמועה על חמאת הבוטנים הטהורה שמייצר הזוג במחסן ביתו במודיעין, עברה מפה לאוזן בקהילה האנגלו-סקסית של האזור, ועד מהרה התפשטה גם לאוזנם של הצברים, "והם עפו על זה. אנשים שלא אכלו קודם חמאת בוטנים, התאהבו בטעם. חשוב להבין שחמאת בוטנים בצורתה הטבעית, בלי תוספות של שומנים וסוכרים, זה הדבר הכי בריא שיש".
בחודש יולי הם החלו לשווק את צנצנות חמאת הבוטנים הראשונות תחת השם Holly Butter. בהמשך החלו לייצר גם חמאת שקדים, ובאוקטובר האחרון, בעקבות הביקוש הגדול, הם עברו לייצר את המוצר במפעל משק לין, שאפשר להם להשתמש בציוד שלהם.
מה למדתם על הישראלים בשנה האחרונה בעקבות הקמת העסק?
"גילינו שלישראלים יש תשוקה לחיים ואהבה לדברים טובים. יש להם מודעות מאוד גדולה לבריאות ולתזונה. הם גם מאוד אוהבים לשמח אנשים אחרים. חלק מהלקוחות שלנו אמרו שהם רוצים לתמוך בנו כי אנחנו עושים משהו טוב".
בשיתוף "נפש בנפש"
פורסם לראשונה: 13:43, 14.04.21