אלה ימים של מלחמה שכמותה לא ידענו. מלחמה מול אויב בלתי מוכר ובלתי נראה לעין, נגיף קטן שמשנה את כל המציאות אותה הכרנו. מגפת הקורונה שפרצה ברחבי העולם וגם אצלנו, כאן בישראל, היא עוד מערכה מולה אנו נדרשים להתייצב איתנים ומאוחדים, כפי שאנו, למודי המלחמות נהגנו לעשות בכל מערכה לה נדרשנו.
אזרחי ישראל, למודי המלחמות והמשברים, תמיד ידעו להתאגד ולחזק האחד את השני. כוחנו באחדותנו איננה סיסמה חסרת תוכן, אלא דרכנו. בדרכי נועם, באהבת אדם ובאהבת הארץ ידענו לנצח כל מערכה. יש לנו ארץ נפלאה ומעולם לא נתנו לדבר לפגוע ולזרוע הרס בארץ שלנו.
כבר שנה שאנו נמצאים במלחמה מול הנגיף, והייאוש ניכר על פני החברה. מלבד הפגיעה הבריאותית ואלפי המתים שכבר קיפחו את חייהם, אנחנו ניצבים בפני פגיעה קשה במארג החברתי שתמיד ייחד אותנו והיה מקור לגאוותנו. התבקשנו לשמור על ריחוק חברתי שכל כך לא מאפיין את החברה המלוכדת שלנו (ואת טבע האדם בכלל). ולצד הריחוק הגיעו גם הגבלות כלכליות קשות, אשר פגעו כמעט בכל בית בישראל.
ידידי האהוב, נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, אמר: "בעוד שאנחנו נלחמים בחזית הקורונה, בעורף משתוללת מגפת הייאוש והניכור". בשעה זו, אסור לנו כחברה להתייאש כפי שמעולם לא ויתרנו באף מערכה. הייאוש הוא סכנה לעצם קיומנו, לא כמדינה אלא כחברה. אני רואה כיצד המשבר הבריאותי משפיע על כל הרבדים בחיינו ופוגע אנושות בבריאות, בכלכלה, אך יותר מכל בנו כחברה.
פנינו לחורבן נוסף
אזרחים רבים נמצאים כעת בחזית המלחמה בקורונה ועושים עבודת קודש כדי להציל רבים מאתנו. טובי המומחים, אנשי האקדמיה והרפואה, הצוותים הרפואיים, אנשי המדע והטכנולוגיה, ההוראה והתעשייה, כולם מאוחדים בכדי לנצח נגיף אחד. ובימים אלה אזרחי ישראל מתחסנים בהמוניהם במבצע המורכב והמאתגר "לתת כתף". כעת כשהחיסון לנגיף כבר כאן, אני שואל את עצמי, מי ימצא את החיסון החברתי שלו נזדקק ביום שאחרי המגפה?
נגיף הקורונה הכה בנו כאשר החברה הישראלית ניצבה בפני מערכת בחירות שנייה, שגרמה להתעוררות של שיח מפלג. כיום אנו ניצבים בפעם הרביעית ונקראים לבחור. המצב הפוליטי המעורער העמיק את הקיטוב בין המגזרים השונים בחברה, ומשבר הקורונה רק החריף את השיח האלים ואת אווירת הקיטוב, ובהדרגה מדאיגה השתלטו אלה על החברה הישראלית והפכו את האווירה הציבורית לרעילה ולמפלגת.
אנחנו נמצאים עכשיו בקרב על עתידו של הדור הצעיר, ויש לנו מחויבות כבדה להשאיר לו מדינה לתפארת וחברה מתוקנת. יצאנו לקרב מול נגיף הרסני, אך האויב איננו הנגיף עצמו. הוא נמצא בתוכנו. אנחנו נוהגים לציין את יום חורבן הבית, שנחרב בשל שנאת חינם, למען נזכור כולנו מהן תוצאותיה ההרסניות של שנאה זו - ונראה כי פנינו לחורבן נוסף.
אסור לנו לעמוד מנגד
נגיף הקורונה איננו מבחין בין חילונים לדתיים, ערבים ליהודים, עניים לעשירים וצעירים למבוגרים. כולנו שותפי גורל ומעל כולנו מרחפת איימת הנגיף. לכן עלינו לראות במשבר הקורונה הזדמנות ליצירת אחדות, ועת לגלות ערבות הדדית מתוך הכרת הטוב, חסד ונתינה.
זוהי שעת צורך שלנו, כחברה, לפעול ולדרוש תיקון מיידי של המצב החמור שאליו נקלענו. זה בידיים שלנו בלבד. אסור לנו לעמוד מנגד. כל אחד ואחת, איש ואישה, חייבים לעשות כל שביכולתם על מנת לתרום לריכוך האווירה והזעם הציבורי, להתחזק באהבת חינם ובכבוד הדדי, ולנהוג בסובלנות וסבלנות. הרי כבר הוכחנו לא פעם שבזמן משבר אנחנו יודעים להתעלות מעל המחלוקות ולהושיט יד האחד לשני. האם המצב השורר כעת איננו סיבה מספקת לכך?
עלינו להבין שהשינוי והאווירה העכורה אינם גזירת גורל, והכול תלוי בנו ובמעשים שלנו. אל לנו לסמוך על מנהיגי הציבור שיובילו את השינוי - ולו מהסיבה הפשוטה שעלינו להיות חלק מהשינוי לו אנו כמהים. עלינו להבין שהתקופה הזו, על אף הקושי הרב שבה, מהווה הזדמנות פז עבורנו להתעלות מעל המחלוקות, להשיל מעלינו את הזעם והשנאה שהצטברו - ולהסיר כל חומה וגדר בין המגזרים השונים בחברה.
לכל אחד מאתנו יש תפקיד שבו הוא יכול להשפיע כדי לייצר סביבה טובה, נעימה וסובלנית שמכבדת את השוני ביננו ועדיין נוהגת בכבוד האחד עם השני.
ניסחנו את "אמנת האחדות"
ליד דלת ביתי במגדל העמק תליתי שלט, ועליו ציטוט מתפילתו של רבי אלימלך מליז'נסק: "יהי רצון שנראה מעלת חברנו ולא חסרונם". ובכל יום כשאני יוצא את ביתי אני אומר בליבי, "שאראה מעלת חברי ולא אעלה בליבי חס ושלום שום שנאה ואשפיע לכולם בהרבה רחמים ואהבה".
בזו דרכי ואמונתי, כמי שפועל כבר למעלה מיובל שנים למען החברה הישראלית מתוך רצון לאחדות והפצת אהבת חינם. ובמהלך כל השנים לא זכורה לי תקופה שבה החברה שלנו הייתה כה מפולגת. ועתה שעת רצון היא.
בימים אלה אני גאה להוביל את "הפורום החברתי", המייצג מגוון מגזרים וקהילות של החברה הישראלית, החוברים לייצר שינוי של ממש בחברה הישראלית. "הפורום החברתי" מורכב מאנשי חינוך, חברה, אקדמיה ותרבות נבחרים מכלל המגזרים, ובהם מרים פרץ, רב אלוף (במיל') גדי אייזנקוט, הזמר עידן רייכל, חתן פרס ישראל נתן שרנסקי ועוד רבים וטובים. ניסחנו יחדיו "אמנת אחדות" שתהווה את בסיס העקרונות שעל פיהם החברה שלנו תשאף להתנהל בישראל שנת 2021 ואילך, ונחתמה היום (ה') בבית הנשיא.
מאחר ואני מאמין שהצהרות לחוד ומעשים לחוד, אין די בהצהרה ובחתימתם של חברי על האמנה, אלא בהטמעת הערכים והעקרונות הכתובים בה לכדי מעשה. אנחנו, חברי הפורום, נפעל להנחיל את הדברים הכתובים בקרב בני הנוער בישראל בדרך של הידברות והתנדבות. נקים מעגלי שיח ומערכי שיעורים חינוכיים, אשר יחנכו את הדור הצעיר להידבר בכבוד, להכיר בשונות ולחבר את כולנו יחד.
- הרב יצחק דוד גרוסמן הוא חתן פרס ישראל