בשיתוף אוניברסיטת חיפה וקרן משפחת רודרמן
(צילום: לירון ברנר)
בישראל עוקבים בדריכות אחר הישורת האחרונה של הבחירות לנשיאות בארצות הברית. בשנים האחרונות, ישראל הפכה לנושא חשוב בבחירות לנשיאות ארצות הברית. מועמדים מהמפלגה הדמוקרטית והרפובליקנית, מדגישים כמה הם אוהבים את ישראל. טראמפ עצמו, העיד על עצמו "כדבר הכי טוב שקרה לישראל" ורבים גם יסכימו על כך. האם הנשיאות שלו הייתה כל כך משמעותית? ואיך הדבר הזה נתפס בעיני יהודים אמריקאים כשהם ניגשים להצביע?
על כל אלו ועוד, התארחו באולפן ynet פרופ' ערן שלו - החוג להיסטוריה באוניברסיטת חיפה, נורית קנטי – עיתונאית ומגישה-שותפה בפודקאסט "עם ישראל Live: גשר בין ישראל לתפוצות" של גלי צה"ל, ובשיחת זום מארה"ב שירה רודרמן - מנכ"לית קרן משפחת רודרמן. צפו בדיון המרתק.
"יש פער מאוד גדול בין החוויה שלנו כישראלים וכמדינת ישראל לבין החוויה המקומית פה בקרב הקהילה היהודית", אומרת שירה רודרמן, מנכ"לית קרן משפחת רודרמן שפועלת לחיזוק הקשר שבין ישראל ויהדות ארצות הברית.
הציבור בישראל מחשיב את הנשיא טראמפ כנשיא מאוד פרו־ישראלי. כיצד הקהילה היהודית־אמריקאית רואה את הנשיאות שלו?
"הסקרים האחרונים מראים שמעל 75% מהקהילה היהודית מזוהה דמוקרטית, מצביעה באופן מובהק ומוצהר למועמד דמוקרטי. הקשר בין הנשיא טראמפ לראש הממשלה נתניהו הוא קשר אישי כך שאין גם אפילו הרבה צורך בארגונים היהודיים הקלאסיים שליוו את מערכות היחסים האלה לאורך השנים והפער הזה מאוד מאוד מורגש. מצד אחד יש נשיא שאין ספק שעשה טוב למדינת ישראל, המדיניות שלו סייעה רבות, לבין הקושי המאוד גדול בהיבטים הפנימיים, בדעות שלו, בהתנהלות שלו, המתח הזה מאוד מאוד מורגש הבחירות האלו".
סקר שנעשה בתחילת השנה מצביע על כך ש-7 מכל 10 ישראלים מרוצה מהנשיא טראמפ. לעומת זאת, בתמונת מראה כמעט מושלמת, 7 מכל 10 יהודים אמריקאים בוחר ביידן. מה ההסבר לההבדל בגישות הללו?
נורית קנטי: "קודם כל ידוע שהקהילה היהודית בארה"ב ברובה היא מאוד מאוד ליברלית בעוד שהחברה הישראלית יותר שמרנית. יש כאן ממש התנגשות בין 2 תפיסות עולם, וגם 2 תפיסות יהדות".
ואכן, מועמדי המפלגה הרפובליקנית יכולים לשאת נאומים חמים באיפא"ק (השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון), לחבק את נתניהו ולהצהיר הצהרות קשות נגד איראן ואויבי ישראל, אבל ביום הבחירות הם כמעט תמיד ינחלו אכזבה. מאז הבחירות בשנת 1928 היו רוב-רובם של היהודים ליברלים מובהקים, וכ-70% הצביעו עבור המפלגה הדמוקרטית.
ההסבר הקלאסי לכך הוא שמושגים יהודיים קלאסיים כמו צדקה, צדק וצדק-חברתי, מוצאים כר נרחב באידיאולוגיה הליברלית. מעבר לכך, יהודים אמריקאים רבים רואים בליברליות שלהם חלק מהותי ממורשתם היהודית - כמו סיפור הגירה מרשים, פמוטות של כסף, או מתכון הקניידלך של סבתא.
האם זה קשור גם לזה שבישראל אין פוליטיקה חיצונית, הכל אצלנו נבחן על פי הפריזמה של מה טוב לישראל?
ערן שלו: בוודאי, אבל זה נכון גם לגבי היהודים בארה"ב והאמריקאים בכלל - כלומר כל פוליטיקה היא פוליטיקה מקומית. מה שאנחנו רואים מכאן זה לא מה שהיהודים האמריקאים רואים משם. היהודים בארה"ב חוששים מאוד מהגישה של טראמפ לפוליטיקה פנימית, ממה שהם רואים כאנטישמיות בסביבתו של הנשיא ובמעגל היועצים שלו. וגם יש פה את ההבדלים הסוציולוגיים בגישה, בתרבות".
לדבריו, הסקרים מראים שבקרב הקהילה היהודית האורתודוקסית בארה"ב, שהיא מיעוט בקרב יהודי ארה"ב, קיימת תמיכה בטראמפ כמו בקרב הישראלים. "כלומר זה לא רק איפה שהמצביעים או המצביעים בפוטנציה נמצאים, אלא גם העמדות שלהם, הרחבות יותר, כלפי העולם".
וזה למרות ההישגים שהבוחרים היהודים רואים גם בזירה הבינלאומית, ההסכמים בין ישראל למדינות ערב - המזרח התיכון החדש?
"הם בוודאי רואים את התהליכים האלה אבל באופן בסיסי, הם נוטים שמאלה לפי החלוקות שלנו פה. מה שבאמת מטריד אותם הן הבעיות הקשות מאוד והקיטוב בחברה האמריקאית. האמירה המפורסמת של הנשיא החשוב ביותר בתולדות ארה"ב, אברהם לינקולן, שאמר "בית מפולג אינו יכול לעמוד" עומדת לנגד עיניהם. הכעס, השנאה והקיטוב בפוליטיקה האמריקאית מחללים כל חלקה טובה שם".
קנטי מציינת שבהיבט הזה יש פער עצום בין התפיסות של היהודים בארה"ב כלפי התהליכים שכאן בישראל מתקבלים באהדה גדולה. "ההכרה בירושלים כבירת ישראל, העברת השגרירות, ההכרה ברמת הגולן, הסיפוח - זאת אומרת כל מיני החלטות שמבחינת הנרטיב הישראלי הרבה מאוד ישראלים תופסים כמשהו שציפו וחיכו לו, עומדים בסתירה מוחלטת לערכים שרוב יהודי ארה"ב, רואים כנעלים".
מאות אלפי ישראלים שחיים בארה"ב, וכמעט 200 אלף תושבים ישראלים עם אזרחות אמריקאית יכולים להצביע בבחירות. למי הם יצביעו והאם בכלל הם יכולים להשפיע על הבחירות?
רודרמן: "זו שאלה מצוינת. שיעור ההצבעה של הקהילה היהודית-אמריקאית גבוה ביחס לשאר האוכלוסייה. לכן, למרות שמדובר בקהילה שמהווה רק כ-2% מסך האוכלוסייה הכללית בארצות הברית, בבחירות לנשיאות ארצות הברית, יש לה חשיבות גדולה מאוד. והסיבה היא כי אנחנו משתתפים ולוקחים את אחריות הבחירות בצורה מאוד משמעותית. איך הם יצביעו בפועל? המחקרים על הקהילה הישראלית והיהודית מראים כי הישראלים בארה"ב הרבה פעמים נוטים להצביע כישראלים. זאת אומרת שישראל וההתייחסות למדינת ישראל היא המנוע או המצפן שמלווה אותם בהצבעה".
ואולי השאלה המסקרנת יותר מכל, ביום שאחרי הבחירות, כיצד תפעל ממשלת ישראל מול הבית הלבן בראשות ביידן לעומת הפוליטיקה שלה מול טראמפ?
קנטי: "אם זה יהיה בית לבן של ביידן, תהיה כאן מבוכה גדולה בממשלת ישראל כי בעצם בראשות נתניהו מדינת ישראל תפסה צד מובהק לצידו של טראמפ. אני לא מדברת אפילו על הבחירות, אם נלך אחורה לשלטון אובמה, ג'ו ביידן היה אז סגן הנשיא, והוא ראה מקרוב את הזלזול של נתניהו באובמה, את הנאום בקונגרס בניגוד לדעתו של אובמה ובניגוד לדעתם של הדמוקרטים נגד ההסכם עם איראן. בית לבן של טראמפ, כמובן ישמח פה מאוד, לדעתי גם יאפשר איזושהי פריצה של דברים - אולי אפילו אפשרות כן לצאת לסיפוח כלשהו ולצעדים נוספים".
רודרמן: אני חושבת שאם תהיה לנו מציאות כזאת שאנחנו צריכים להתמודד עם המפלגה הדמוקרטית והנשיא הנבחר, נצטרך לעבוד קשה יותר. לאורך השנים האחרונות התרכזנו במערכת היחסים האישית והבינ-אישית שעבדה טוב אבל היא כן גרמה לריחוק מאוד ברור בין המפלגה הדמוקרטית למדינת ישראל. נצטרך לעבוד קשה כדי לבנות את הקשר הבינ-אישי הזה מחדש".
למעט כמה מהלכים שעשה הנשיא הקודם ברק אובמה בשלהי כהונתו, ארה"ב עומדת לאורך שנים עם מדינת ישראל. אך לדברי רודרמן "אי אפשר להתעלם מהפער שנוצר בשנים האחרונות, ואני חושבת שזה גם בליבת התסכול המאוד גדול של הקהילה היהודית מול מדינת ישראל, שבעצם נקטנו עמדה כזו או אחרת בהתנהלות שלנו והפכנו את ישראל לאבן מחלוקת. נצטרך לעבוד קשה, אבל זה לא אומר שאין לנו בסיס להתחיל איתו".
שלו: "אם יהיה בית לבן דמוקרטי הבעיה לא תהיה ג'ו ביידן, אלא תהיה האגף הפרוגרסיבי שהתחזק, הוזנח, הושפל ושנוא בישראל. זו תהיה הבעיה שלנו. לא הנשיא. אם זה יהיה טראמפ אף אחד לא יודע איך הוא יתנהג כלפינו. אפילו התומכים שלו אומרים שהוא איש עסקים, מה שמעניין אותו זה הוא עצמו".
בשיתוף אוניברסיטת חיפה וקרן משפחת רודרמן
פורסם לראשונה: 15:39, 02.11.20
