במסגרת רילוקיישן בן שנתיים בצפון קרוליינה, התוודענו לצד הקולינרי של ארה"ב (ספוילר - אין מה להתפעל), ובעיקר לשפע המוגזם לכל הדעות הגודש את מדפי הסופרמרקט. הדבר בולט במיוחד במדפי הלחם, המכילים בדרך כלל מספר דו-ספרתי בלתי מתקבל על הדעת של סוגי לחמים עם-או-בלי דגנים, שכל אחד מהם, אפעס, מתייתר מחמת רעהו הדומה לו.
בין כל אלה בלט לעינינו במיוחד לחם של חברה בשם "פוּד פור לייף", הנושא את השם האניגמטי המוזר - "יחזקאל 4:9". אחרי שנתקלנו בלחם הנ"ל בכל סופרמרקט בעיר, נפל לנו האסימון שמדובר כנראה במראה מקום בספר יחזקאל, והחלטנו לבדוק האמנם ייתכן קשר בין לחם דגנים אמריקאי גנרי, לבין נביאנו הישן והטוב.
עיון מדוקדק בפסוק שהוא שמו של הלחם, כלומר בספר יחזקאל, פרק ד' פסוק ט', מגלה שלא רק שיש קשר - אלא שהפסוק הוא פשוט מתכון מפורט ללחם. מדובר במתכון היחיד בתנ"ך כולו, ובמקרה גם המתכון היחיד שהוכתב אי-פעם מפי האל ממש: "וְאַתָּה קַח לְךָ חִטִּין וּשְׂעֹרִים וּפוֹל וַעֲדָשִׁים וְדֹחַן וְכֻסְּמִים וְנָתַתָּה אוֹתָם בִּכְלִי אֶחָד וְעָשִׂיתָ אוֹתָם לְךָ לְלָחֶם".
תשומת לבנו התלקחה מיד, ובמהרה צללנו לאתר של חברת "פוד פור לייף" כדי לתהות על קנקנו וטיבו של "לחם יחזקאל". כך גילינו שהלחם הוא אכן ביצוע כמעט מושלם לאותו מתכון תנ"כי שרקח הנביא יחזקאל בירושלים, לפני כמעט 2,600 שנה, להוציא רכיב אחד - הדוחן - שהחברה הואילה בטובה להמיר בזרעי סויה, לשמחת הקהל.
הרעיון נולד בעיר... קורונה
הרעיון לאפות לחם אמיתי מהמתכון התנ"כי נולד במוחו הקודח של אופה יצירתי בשם מקס טוֹרֵס בשנת 1964, לאחר שעלעל להנאתו בספר יחזקאל ונתקל בפסוק המפתיע. טורס ניהל אז מאפייה בחנות מזון בריא, בעיר בעלת השם רב-המשמעות קורונה שבדרום-קליפורניה.
הוא נדלק על הרעיון, שהלא בכל זאת מדובר כאן במתכון בהשראה אלוהית, ועוד כזה שהוכתב לבומבה של נביא. אחרי שהשיג את הרכיבים, הנביט אותם, שיחק קצת עם הכמויות והיחסים וסילק את הדוחן לטובת הסויה - הצליח טורס להרכיב מכל הסיפור את לחם "יחזקאל 4:9", שהפך בתוך זמן קצר ללהיט היסטרי בקרב חובבי לחם ותנ"ך בכל ארה"ב, ובעיקר ב"חגורת התנ"ך" שבדרומה.
מפתה, אגב, לחשוב שמאחורי "לחם יחזקאל" מסתתר איזשהו רעיון נוצרי-אוונגליסטי, ברוח נס הלחם והדגים ושאר רקיקים, אך חברת "פוד פור לייף", המנוהלת עדיין על ידי משפחת טורס לדורותיה, מתעקשת בתוקף שהמניע של מקס הקשיש נבע מן הצד הקולינרי דווקא ולא הדתי. אפשר שבגלל זה גם לא התקשתה החברה להשיג את חותמת "כשר-כ" האורתודוכסית ללחם ההיסטורי.
לחם מבאס
עד כאן טוב ויפה. אופה נלהב מוציא לפועל מתכון ללחם בהשראה אלוהית בערבות קליפורניה - אלא שנראה כי טורס שלנו לא הכין שיעורי בית כמו שצריך, ולא הבין אל נכון את ההקשר התנ"כי המבאס בעליל של לחם יחזקאל. הימים היו ימי טרום חורבן הבית הראשון, והנביא נקרא לבשר לעם על העתיד המר המצפה לו ולהכין אותו נפשית לקראת מצור כבד.
הלחם שאלוהים הורה לו להכין נועד לשמש דוגמה ומופת לכמה גרוע יהיה כשהמצור הבבלי ייפול על ירושלים בעשרה בטבת: קמח חיטה פשוט יהיה כה נדיר, עד שבני ירושלים הרעבים ייאלצו לרקוח להם לחם גרוע במיוחד מאוסף אקראי של רכיבים עלובים עדי כדי דוחן-בהמות, מרוב צרה, צוקה, נגע ומחלה.
אילו טורס היה ממשיך וקורא הלאה, הוא היה מגלה שבתור הדגמה להיעדר פחמים וחומרי בערה בירושלים הנצורה-לעתיד, היה על יחזקאל המסכן לאפות את העיסה המפוקפקת של הלחם שלו על צואה אנושית: "וְעֻגַת שְׂעֹרִים תֹּאכֲלֶנָּה וְהִיא בְּגֶלְלֵי צֵאַת הָאָדָם תְּעֻגֶנָה לְעֵינֵיהֶם" (שם, פסוק י"ב). אחרי מחאתו הנמרצת של הנביא המזועזע, שאמור היה גם לטעום מכל ההדגמות האלה, ויתר לו קצת ה' והסתפק בגללי בהמה: "וַיֹּאמֶר אֵלַי: רְאֵה נָתַתִּי לְךָ אֶת צְפִיעֵי הַבָּקָר תַּחַת גֶּלְלֵי הָאָדָם, וְעָשִׂיתָ אֶת לַחְמְךָ עֲלֵיהֶם" (שם, פסוק ט"ו).
בומבה של שיווק
כשחושבים על זה, אולי מזל שטורס לא המשיך לקרוא הלאה, כי מי יודע כמה רחוק היה מחליט ללכת עם האותנטיות של "לחם יחזקאל", ובכל זאת, אי אפשר שלא לתהות - אם מדובר בלחם כה ירוד, אפילו במושגים של ימי קדם בירושלים, איך זה שהוא עדיין נמכר בהצלחה כה רבה זה כבר 54 שנה בכל ארה"ב?
התשובה היא, כמו תמיד באמריקה - שיווק. הרשת מלאה במאמרים נלהבים, ממומנים וכאילו-לא-ממומנים, תחת כותרות כמו: "מדוע לחם יחזקאל הוא הלחם הבריא ביותר שתוכלו לאכול", או "מדוע אנשים להוטים כל כך על לחם יחזקאל?" התמה המרכזית בכולם היא שהלחם המהולל נעשה ללא קמח כלל, מגרעינים אורגניים מלאים שעברו תהליך הנבטה ייחודי ונגרסו, ובגלל זה הגוף מעכל אותו באופן מיטבי וסופח בששון את כל הוויטמינים והמינרלים שבו.
כלומר, לא רק שתטעמו בחסדי שמיים לחם במתכון ירושלמי בהשראת האל, אלא גם תאכלו טבעי, תרזו ותרוויחו בזכותו אורך ימים ושנים. מעניין מה יחזקאל ושות' היו חושבים על זה בזמן אמת.
ומה באשר לטעם? - כמה מן הכותבים נשבעים שמדובר בלחם הכי טעים שטעמו בחייהם, אבל אפילו נציגי "פוד פור לייף" מודים שמדובר בלחם בעל טעם "שונה", שמומלץ לצרוך אותו רק אחרי טיפול מסוים בטוסטר. נוצרים אדוקים מעדיפים שלא לטעום אותו בכלל, וברשת תוכלו למצוא מטיפים שיסבירו בלהט שהקונטקסט למתכון הופך אותו ללא-אטרקטיבי לנוצרי המאמין.
אז אם גם לכם מתחשק להתנסות בלחם מירושלים של ימי המצור, שאת תחילתו מציינים מחר (יום ו', בצום עשרה בטבת), תוכלו להשיג את לחם "יחזקאל 4:9" במשלוח דרך אמזון בלא פחות מ-12 טעמים, עם צימוקים, שומשום, פשתן, זרעי צ'ייה וכדומה.
במהלך השנים הרחיבו ב"פוד פור לייף" את הרפרטואר, וחוץ מלחם, תוכלו לטעום גם טורטיות, מאפינז ואפילו דגני בוקר ברוח יחזקאל הנביא. נו, עם עושר קולינרי כזה, נראה לכם שירושלים הייתה נופלת?
