בתוך הפסטורליה של אירופה הקלאסית, בצפון-מזרח צרפת, גרים כ-20 אלף יהודים שממשיכים את המסורת של הקהילה היהודית העתיקה בעיר: ספרדים ואשכנזים, חרדים ולא-דתיים. בעיר פועלים עשרות בתי כנסת, מוסדות חינוך יהודיים ועסקים המספקים את צרכי הקהילה.
כל זה היה טוב ויפה עד שהקורונה חצתה את האוקיינוס והכתה בכל אירופה. כפי שקרה במקומות אחרים, את המחיר שילמו רבים בקהילה היהודית של שטרסבורג, כאשר אחוז ההדבקה היה גבוה בעשרות אחוזים מזה של האוכלוסייה הכללית. נשיא הקהילה, מוריס דאהן, חלה ואושפז במצב קשה במשך חמישה חודשים, עד שהצליח להתאושש. הרב הראשי, אברהם וויל, נדבק אף הוא אך הוא סבל מסימפטומים קלים והבריא תוך זמן קצר.
"עברנו תקופה לא קלה בשטרסבורג", מציין הרב וויל. "היו המון חולים - עשרות אחוזים בקהילה. 40 אנשים היו במצב קשה, אבל היה לנו נס גדול שהרוב יצאו מזה, אף שחלקם צריכים שיקום והמשך החלמה בבית. לצערנו כמובן שהיו גם כמה נפטרים, בעיקר בקרב המבוגרים יותר".
לאחר חודשיים של סגר בגל הראשון, נפתחו בשבועות בתי הכנסת, בדומה לישראל, והקהילה שבה לשגרה מסוימת. "כרגע אין הגבלות על כמות האנשים, וזה נקבע לפי גודל המקום", מוסיף הרב. "כמובן שמקפידים מאוד על מרחק בין המתפללים, מסכות, בלי מגע בין האנשים ובלי אירועים מלבד התפילות עצמן. לאט-לאט אנשים החלו לחזור. להערכתי, כ-90% מהמתפללים הקבועים מגיעים כיום לבתי הכנסת, והם מנסים לפעול הכי קרוב שאפשר למה שהיה לפני הקורונה".
"היהודים של כיפור"
בדומה לישראל, את הציבור החרדי וגם הדתי לא קשה לשכנע לחזור לבתי הכנסת ולמנהגי החג. האתגר האמיתי של מנהיגי הקהילה הוא הקהל המסורתי ואפילו החילוני, שחגי תשרי - ובעיקר יום כיפור - הם נקודת המפגש הכמעט יחידה שלהם עם הקהילה והדת.
"אני לא יודע מה יהיה עם הציבור המסורתי", הרב וויל מודה. "רבים מתלבטים ומהססים האם להגיע השנה לבתי הכנסת לתפילות החגים. הם מכונים 'היהודים של כיפור'. בכל שנה הם היו באים, מתחברים קצת למסורת ולקהילה, אבל השנה רבים מהם חוששים וחושבים שעדיף להישאר בבית".
במהלך ראש השנה, אומר וויל, הייתה תפוסה יפה בבתי הכנסת הספרדיים, אך לבית הכנסת הגדול - Grande synagogue de la Paix - הגיעו רק כ-150 מתפללים, הרבה פחות מהרגיל. "אני מעריך שהיינו בתפוסה של 50% ואפילו פחות מבדרך כלל. ביום ראשון הגיעו קצת יותר לשמוע את השופר, אבל בהחלט היו חסרים המתפללים שבאים כל שנה. זה מה שאני מעריך שיהיה גם בכיפור".
אז מה אפשר לעשות כדי לא לאבד אותם?
"בגלל הקורונה אנחנו מבקשים להזמין מקום מראש, גם כדי לדעת כמה אנשים יבואו וגם כדי לגייס תרומות עבור הפעילות. לבית הכנסת הספרדי של הרמב"ם כל המקומות נמכרו. אנחנו מסבירים לאנשים שהתפילות יהיו במתכונת קפסולות, ושאנחנו מנסים להשיג מבנים נוספים שבהם אפשר לקיים מניינים. בנוסף, אנחנו מבקשים לא להביא ילדים מתחת לגיל 13, ולא להגיע אם אתם בקבוצת סיכון או מרגישים סימפטומים כלשהם. גם נקצר את התפילות. מנגד, הגישה שלנו היא לא לקחת את עזרת הנשים לטובת מניין גברים נוסף. תפילת נשים היא חזקה וחשובה ולא נוותר עליה".
הקהילות היהודיות מגייסות את מרבית התרומות לפעילות השנתית בתקופת החגים, על ידי מכירת מקומות לתפילות בימים הנוראים. השנה רבות מהם במצוקה. "עשינו את המיטב בזמן הסגר וניסינו לעזור לאנשים בבידוד. עכשיו זה הזמן של החברים להחזיר ולתרום את החלק שלהם. גם אם חלקם לא יגיעו פיזית לתפילות, הם יודעים שהתרומה שלהם חשובה מאוד כדי להמשיך לתפעל את כל המוסדות והשירותים של הקהילה. אני מודע לזה שהמצב הכלכלי לא פשוט, ויש לנו גם לא מעט מובטלים ומשפחות בקשיים, וייתכן שלא יהיו לנו מספיק תורמים. במקרה כזה נצטרך לחשב מסלול מחדש".
יהיו הגבלות? מחכים להנחיות
בימים אלה הוכרז אזור הריין שבו נמצאת שטרסבורג כאזור אדום. בסמכותו של ראש המחוז להכריז על הגבלות, אשר חלקן עלולות להשפיע על התפילות והחגים של הקהילה. באירופה, בניגוד לישראל, לא ניתן להתפלל בחוץ הן מטעמי ביטחון והן בגלל מזג האוויר הקר.
הרב וויל מסביר, שכדי לא לאבד את הקהל המתלבט, משיקים הרבנים תוכניות "זום" לחגים שכוללות שיעורים אך גם קטעי חזנות של תפילות ראש השנה וכיפור, כך שגם מי שלא יגיע יוכל לטעום מעט ולהתחבר בביתו. "אנחנו מבקשים מהרבנים להתקשר אישית לכל חבר בקהילה, לברך אותו לשנה החדשה, לעודד את החברים ולחזק את הקשר הבינאישי. גם אם לא יהיה מפגש פיזי השנה, אנחנו לא שוכחים אף אחד, כולם חלק מאיתנו".
איך עברתם את הגל הראשון?
"היה סגר מלא יותר חודשיים, אסור היה לצאת בכלל. כדי לשמור על הקשר עם הקהילה בנינו לוח שידורים מיוחד ב'זום' ששידר כל היום תוכניות - שיעורים, תוכן תרבותי, ספורט, תפילות, תוכניות לילדים ועוד דברים מיוחדים לחגים. את התכנים הפיקו חברי הקהילה יחד עם אנשים מבחוץ, והכול נעשה בהתנדבות".
