(צילום: עידן ארבל)
משבר כלכלי קשה במחנות העולים באתיופיה: תת-תזונה, מחלות ורעב פוקדים את אלפי הממתינים לעלייה במחנות המעבר בגונדר ובאדיס אבבה. "כולם במצוקה. ראיתי אנשים שגוועים ברעב", מעיד ד"ר מוריס הרטשטיין, רופא עיניים המתנדב בשנים האחרונות בכפרים באתיופיה. הוא וחבריו מתריעים מפני "אסון הומניטרי".
"אני דואג לילדים מתחת לגיל חמש, שגם לפני הקורונה סבלו מתת-תזונה חריג לפי הקריטריונים של WHO (ארגון הבריאות העולמי) - ומאז הקורונה, מצבם הבריאותי החמיר", אומר ד"ר הרטשטיין. הוא רופא עיניים העובד באסף הרופא, ומאז שנת 2014 מתנדב בעיקר במרכז הקהילה היהודית בגונדר, בקרב בני הפלאשמורה הממתינים לעלייה.
"אנחנו עומדים בפני אסון הומניטרי", הוא מתריע בריאיון לאולפן ynet. "ראיתי מאות ילדים במצוקה של ממש מתת-תזונה. ילדים עם ראש גדול מדי ויד רזה כמו קיסם. אנחנו מנסים לספק להם ארוחות יומיות בתוכנית הזנה שהתחלתי עם עמית אמריקני, פרופ' ארתור אידלמן".
הוא מספר כי הסיוע גדל לאחרונה מ-400 ילדים ל-500, "ויש אימהות שמתחננות להוסיף את הילדים שלהם לתוכנית, אבל אין לנו תקציב לכולם. זה אסון הומניטרי. הממשלה צריכה לסייע לנו עכשיו, לא לחכות. עם כל הכבוד לכך שהממשלה רוצה להעביר סיוע ללבנון אחרי הפיצוץ בנמל - מה עם כל היהודים שמחכים לעלייה ולא מקבלים סיוע?"
"כולם במצוקה שם"
לפני כשלוש שנים הגיע לכפרים עם רופא ילדים אמריקני, פרופ' ארתור אידלמן. "בדקנו כמעט אלף ילדים, וגילינו שכ-50% מקרב ילדי הקהילה היהודית סבלו מבעיות של תת-תזונה. מבחינת סטיית תקן, הילדים לא היו בסדר מבחינת גובה, משקל ומשקל ביחס לגובה. אני מדבר על ילדים מתחת לגיל חמש", הוא מדגיש.
8 צפייה בגלריה
ילד בן תשע ישראלי - מול ילד בן תשע במחנות הממתינים: "מאות ילדים במצוקה של ממש מתת-תזונה". ד"ר הרטשטיין
(באדיבות ד"ר הרטשטיין)
"ביחד עם אותו עמית אמריקני, התחלנו בתוכנית הזנה. במקום יש רופא ילדים שעוקב אחרי התפתחות הילדים, וגם מסייע לנשים בהיריון ונשים שמניקות. לפי הסטטיסטיקה של אותו רופא מקומי, ללא התוכנית, הוא ציפה שעשרות ילדים היו נפטרים".
רגע לפני פרוץ 2020 והקורונה, עוד הספיק לבקר ביקור אחרון במחנות. "כולם במצוקה שם", הוא מעיד. "הם ממתינים לעלות, ואין להם עבודה קבועה, אז הם לא יכולים להרשות לעצמם לקנות אוכל. הרבה מהם חיים על תרומות של משפחות בארץ, אבל בגלל הקורונה יש בעיה של העברת כספים, בגלל הדואר וכמובן בגלל המצוקה הכלכלית. הצינור נסגר".
"חיים קשים שאי אפשר לתאר"
ד"ר מסרשה דסה מכיר את המצב מקרוב. קרוב מאוד אפילו. רעייתו ובתו הן מסורבות עלייה שנמצאות במחנות הממתינים לעלייה באדיס אבבה. הוא עצמו עלה ארצה לפני שנה וחצי. הוא חולם לעסוק בקרדיולוגיה - ובימים אלה נמצא בשיאן של ההכנות לקראת הסטאז', שלאחריו יתחיל בהתמחות הרפואית – אך מה שמעסיק אותו יותר מכל הן אשתו ובתו, שאותן לא ראה מאז שעלה. "אני המתנתי 22 שנים לעלייה והיו לנו חיים קשים שאני לא יכול להתחיל לתאר אפילו", הוא אומר.
"במחנות באדיס אבבה ובגונדר אין מזון, ואי אפשר לעבוד ולהרוויח כסף", הוא מתאר בריאיון לאולפן ynet. "המשפחות בישראל שולחות כסף למשפחות שלהן במחנות, אבל זה לא עוזר בימים אלה, כי גם פה בארץ יש בעיות כלכליות".
את אשתו הכיר לפני 11 שנים, והם נישאו לפני ארבע שנים. "אני עליתי - אבל הילדה ואשתי עדיין באדיס, במחנה העולים. הן לא קיבלו אישור לעלות. אמרו לי שלפי הרשימה שיש, רק אני זכאי לעלייה, אז עליתי עם אמא שלי ועוד שני אחים. לא ראיתי את אשתי והילדה מאז - ועכשיו עם הקורונה זה קשה פי כמה כי לא יכולנו להיות בקשר טלפוני אפילו".
"אין להם תקווה"
בעקבות הדברים פנו הרופאים בתחילת השבוע, יחד עם שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו-שטה, במכתב בהול לממשלה. שר הפנים אריה דרעי ביקש לקיים דיון אצל ראש הממשלה נתניהו בעניין - והדיון אמור להתקיים בקרוב. כרגע אין צפי משוער לדיון.
תמנו-שטה מציגה תמונת מצב קשה, הן בריאותית והן כלכלית, של הממתינים לעלייה מאתיופיה - בדרישה להעלותם ארצה. במכתב החריף תיארה כי עקב הקושי הכלכלי, יוצאים בני הקהילה לקבץ נדבות ברחוב כדי להשיג מעט אוכל למשפחתם. "זוהי שעת מבחן שלנו, כממשלה", היא כותבת. "כפי שידענו לשלוח סיוע ליהודי התפוצות לאחרונה מתוך סולידריות, כך עלינו לדאוג להעלות באופן מיידי את הממתינים בגונדר ובאדיס ולחלץ אותם ממצב של משבר הומניטרי, תזונתי וכלכלי קשה".
ד"ר הרשטיין התוודע למצב כמעט במקרה: "הייתי בטיול עם המשפחה שלי, ובאנו לראות ולהכיר את הקהילה. מישהו אמר שם שאני רופא עיניים, וכמעט כולם פנו אליי. הייתי בלי ציוד, בלי כלום. חזרתי שנה לאחר מכן. ומאז, בכל פעם שאני מגיע, אני בודק את האנשים, מחלק תרופות ומשקפיים; סידרתי להם ניתוחים כדי לעזור לעיוורים. הייתי גם עם משלחת הנשיא ריבלין, לפני שנתיים. אני מביא רופאים אתיופים לעשות השתלמויות ב'אסף הרופא' וזה הפך להיות 'הפרויקט שלי'".
לטענת ד"ר דסה, באתיופיה שסבלה בחודשים האחרונים ממהומות בבירה ומניתוק יזום של רשתות האינטרנט על ידי הממשלה, היהודים שבמחנות הממתינים פשוט נזנחו מאחור. "האנשים במחנות פוחדים למות והם אומרים לי שהם בחיים לא חלמו שיגיעו למצב הזה", הוא אומר. "זה כבר לא רק עניין של איפה לגור - אין להם תקווה", הוא מדגיש. "המצב חמור שם - ואני חושש. אני פוחד עליהם. לא רק על המשפחה שלי, אלא כל הקהילה שלנו".
"באתיופיה הם נחשבים ישראלים"
ד"ר דסה אומר כי הממתינים לעלייה נפלו בין הכיסאות: "צריך להבין שהם לא נחשבים לאזרחים באתיופיה – הם נחשבים 'ישראלים', אבל אף אחד לא מטפל בהם. הם גרים 12 איש בחדר קטן. בתקופת הקורונה - זה הגיוני? מבחינה כלכלית, אשתי עובדת בבנק, אז היא מצליחה לחיות. אבל לאנשים אחרים אין כסף, אין עבודה ויש קושי לסייע למשפחה בשליחת כסף".
מרשות האוכלוסין נמסר בתגובה: "רשות האוכלוסין וההגירה פועלת על פי החלטות הממשלה. ככל שיש החלטת ממשלה היא מבוצעת, וכך גם החלטה האחרונה שהתקבלה. מאז לא ידוע לנו על החלטת ממשלה חדשה".
שרת העלייה והקליטה גיבשה מתווה להעלאתם המיידית של הממתינים וסגירת המחנות בשנים הקרובות. המתווה הזה יושב על שולחן הממשלה, והשרה השיגה אישור עקרוני לעלייה מראש הממשלה, שר הביטחון בני גנץ ושר הפנים אריה דרעי. כרגע גורמים באוצר מעכבים בשל טענות תקציביות. תמנו-שטה לא מוותרת ואף מאיימת שלא תצביע על החלטות ממשלה אחרות, ותתנגד עד שתהיה פריצת דרך תקציבית.
ממשרד ראש הממשלה לא התקבלה תגובה.
