הסוף לחקירות היהדות היזומות? בית המשפט העליון הורה למדינה לנמק מדוע הנהלת בתי הדין הרבניים והרבנות הראשית לישראל אוספות מידע אישי על אזרחים, ומנהלות רשימות של "טעוני בירור" שמטרתן להטיל ספק ביהדותם - אף שכלל לא ביקשו לקבל את שרותי דת שהן מספקות.
בשנים האחרונות התפתחה פרקטיקה שנויה במחלוקת, שבה בתי הדין והרבנות דנים במעמדם האישי של אזרחים (בעיקר יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר) בלי ידיעתם, אגב בירורי יהדות שנעשו לקרוביהם, ומשליכים עליהם את המסקנות שהתקבלו לגבי הקרובים.
לאחר ש-ynet חשף שורה של מקרים דומים, שבחלקם אף זומנו הנידונים לחקירות בעניין בניגוד לרצונם, עתר ארגון עתים בשנת 2017 לבית המשפט נגד מדיניות זו, בשם כמה מנפגעיה, יחד עם מרכז צדק לנשים ומרכז רקמן לקידום מעמד האישה, בטענה כי היא פולשנית ושגויה.
"מידע על אזרחים ללא הסכמתם"
עורכי הדין אלעד קפלן, אלה סקעת ושרה וינברג מארגון עתים טענו אז כי "לא ניתן למצוא כל בסיס חוקי לטענת המשיבים שתפקידם מכשיר ואף מחייב בילוש והתחקות אחר משפחתו המורחבת השלמה מצד האם של המבקש, ובכלל זאת אחיו ואחיותיו, אחייניו ואחייניותיו, דודיו, דודותיו וכלל ילדיהם".
"לאורך ההיסטוריה היהודית יצרו פסיקות ההלכה מערכת של אמון ונאמנות, אשר אפשרו הגנה על שלמותו ואחדותו של העם היהודי", נכתב בעתירה. "בעולם שבו המידע הופך להיות העיקר ואף בתי הדין הרבניים עסוקים בהקמת רשימות ומאגרים בכדי לאגור מידע רב ככל הניתן על אזרחי ישראל ללא הסכמתם, ראוי כי בית משפט נכבד זה יתערב".
בג"ץ, בהרכב בראשותה של נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, קיים דיון מקדמי בעתירה, ובמשך שנים ניסתה המדינה למנוע את התערבות בית המשפט, באמצעות שינויים קלים בשל הפרקטיקה המקובלת בבתי הדין בנושא. בד בבד הודיעו הרבנים הראשיים כי בכוונתם לקדם חוק עוקף בג"ץ, שיתיר להם לערער על יהדותו של אדם גם אם לא פנה לקבלת שרותי דת ולנהל רשימה של "ספק יהודים".
"פוגע באופן בלתי מידתי בזכויות יסוד"
כעת נראה כי פקעה סבלנותם של השופטים, ובעקבות דיון נוסף שנערך בשבוע שעבר, הם הוציאו צו על תנאי המורה למדינה לנסות ולהצדיק את הנחיות בירור היהדות הקיימות ואת ניהול מאגרי המידע בעניין, ולספק הסברים לגבי חוקיותם.
בית המשפט רמז כי הדבר "פוגע באופן בלתי מידתי בזכויות יסוד חוקתיות של בעל דין בהליך לבירור יהדותו ושל קרובי משפחתו, אשר לא היו צד להליך זה, וזאת ללא כל סמכות שבחוק". הוא דרש תצהירים בעניין בתוך 60 יום, לקראת דיון בעתירה – מה שמסמן הכרעה קרבה בסוגיה, העשויה להשפיע על מעמדם של אלפי אזרחים.
יו"ר ארגון עתים, הרב שאול פרבר, מסר: "מגמות זרות השתלטו על בתי הדין בשנים האחרונות, מגמות של חשדנות ובדלנות. לחקירות מסוג זה אין בסיס בהלכה או במסורת, ובוודאי שאין לכך בסיס חוקי". לדבריו, "במשך דורות על גבי דורות העם היהודי הלך על פי פסיקת השולחן ערוך כי 'כל המשפחות בחזקת כשרות, ומותר לישא מהם לכתחילה' - וכך עלינו לנהוג גם כאן, במדינת ישראל".
"אלפי עולים וצאצאיהם חיים בחשש שמא כרעם ביום בהיר יטילו ספק ביהדותם", הוסיף פרבר, "דווקא משום שמישהו ממשפחתם ביקש לבוא בשערי הממסד הדתי ולהינשא כדת משה וישראל. העניין הזה מוביל לקרע בתוך העם היהודי בתוך המשפחות עצמן. העולים הם חלק מנס קיבוץ הגלויות, והם חלק חשוב במארג החברתי הישראלי – לא נאפשר את דחיקתם אל מחוץ לכלל ישראל".
