קהילה בהפסקה: בתי הכנסת סגורים כבר חודשים. ארגונים מקצצים בתקציבים ובעובדים. נסיעות לישראל מושעות. פרויקט "תגלית" הופסק עד להודעה חדשה, ושדולת איפא״ק - שהכנס השנתי שלה מושך למעלה מ-15,000 תומכי ישראל בוושינגטון - כבר הודיעה שהאירוע המתוכנן לשנת 2021 בוטל. כך נראית יהדות ארצות הברית בקיץ 2020, ארבעה חודשים לאחר פרוץ המגיפה העולמית שגרמה עד כה למותם של כ-163,000 אמריקניים להדבקה מסחררת של 5 מיליון אזרחים.
השפעת המשבר הכלכלי תימשך ככל הנראה שנים; מרכזים קהילתיים יהודיים (JCCs), שתיחזקו גם מכוני כושר וגני ילדים ריקים, נאלצים כעת לפטר עשרות עובדים. בתי הכנסת דורשים מהמתפללים לחתום על כתב ויתור משפטי לימי קורונה טרם הכניסה למתחם - ובתי הספר היהודיים נערכים לשיעורים וירטואליים בסתיו. גם המסעדות הכשרות חטפו מכה אנושה וכעת מרביתן נמצאות בפשיטת רגל. בחודש האחרון, 98% ממחנות הקיץ היהודיים ברחבי ארה"ב בוטלו עקב הנגיף המשתולל.
קראו עוד בערוץ היהדות:
ציונות בועטת: משפחת הכדורגלן היהודי עלתה לישראל ממקסיקו
עתירה לבג"ץ נגד ביטול יהדותה של משפחה אחרי 30 שנה
בשורות טובות: ארגון רבני צהר ומיזם "פסיפס" יסייעו בקיום טקסי חתונה באתרי רשות הטבע והגנים
איירה שסקין, דמוגרף של יהדות ארצות הברית באוניברסיטת מיאמי מצליח לשמור על אופטימיות זהירה. "יהודים הם סתגלניים ויצירתיים באופן יוצא דופן. אנחנו בוודאי נצא מהמשבר הזה עם עוצמות חדשות ומבלי שערכי הליבה שלנו יפגעו".
הוא מוסיף כי להערכתו, מספר גדול מהמוסדות היהודיים לא ישרדו את המשבר הכלכלי, שמגמד את המיתון הכלכלי-עולמי שחוותה המדינה בשנת 2008, "אך אבני היסוד של חיי יהדות ארה"ב - בתי הכנסת, מוסדות חינוך וארגונים שחיוניים ליהדות אמריקה - ישרדו את הסערה".
בדרך למציאות חדשה
ברוב המקרים, המגיפה והשפל הכלכלי שנגרם בעקבותיה, יאיצו ככל הנראה מגמות שקיימות כבר עתה. הסיטואציה החדשה תזרז את השימוש בלמידה ובתפילה מקוונות, תקדים את מותם הצפוי של עסקים יהודיים שאינם מבוססים כלכלית כמו מסעדות ועיתונים קהילתיים, ותעניק כוח נוסף לפילנתרופים היהודים הגדולים שתרומותיהם מסייעות להגדיר את סדר היום היהודי באמריקה.
6 צפייה בגלריה
ג'ייקוב מרגוליס, משמאל מקדימה, אחותו סופי, הוריו אלנה ואריאל ומתנדבים אחרים עובדים במטבח כדי להכין כריכים לתלמידי בית ספר ולתושבים אחרים במסצ'וסטס
(באדיבות ניל מוריס)
נשיא מכון שלום הרטמן בצפון אמריקה ודמות בולטת בקהילה, ד"ר יהודה קרצר משער כי המוסדות המבוססים יותר הם אלו שיצליחו לשרוד את המשבר הבריאותי והכלכלי. "יהדות ארה"ב חיה באמריקה שהיא מסגרת קפיטליסטית. רוב השינויים יתבססו על כוחות דרוויניסטים וקפיטליסטים". על המוסדות שיצליחו לייצר הכנסה מספקת, הוא מוסיף: "המשבר הזה לא יפסח על אף אחד".
ארגונים יהודיים גדולים, ביניהם האיחוד האורתודוקסי (OU), הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (Jewish Federations of North America), הפדרציה היהודית של ניו יורק, (UJA), התנועה הרפורמית וארגון "הלל" - כבר הודיעו על קיצוצים של 25-20% בכוח האדם. בחודש מאי, ארגון הג'וינט (JDC), שמוציא חלק ניכר מתקציבו על תוכניות חברתיות בישראל, הודיע על פיטוריהם של כ-53 עובדים ועל הקפאת שכר עד לסוף שנת 2021.
הדיווחים: נתוני תמותה עצומים
הסבל מורגש בקהילה היהודית גם ברמת הפרט. בין מרץ ליוני, הקצתה הפדרציה של ניו יורק, ארגון הצדקה העיקרי של העיר, 2.65 מיליון דולר כדי לספק סיוע במזון (מיליון דולר יותר מהסכום שהיא בדרך כלל מוציאה בשנה שלמה). הסכום הנוסף תועל להגדלת מלאי מאגרי מזון ולמשלוח ארוחות מוכנות לאנשים המרותקים לביתם, לקשישים מבודדים ולעובדי בתי החולים.
6 צפייה בגלריה
אנדרטה לזכר נספי מגיפת הקורונה מקרב הקהילה היהודית שנחנכה ביולי בבוסטון
(באדיבות אגודת בתי העלמין )
"לפעמים נדמה שקהילות יהודיות לא סובלות מבעיות של חוסר ביטחון תזונתי", אומר אדם הרצמן, מנהל שיווק של הפדרציה היהודית של אזור פיטסברג רבתי, "אבל זה שקר מוחלט".
ההשפעה ההרסנית ביותר של מגיפת הקורונה היא אובדן החיים. עדיין לא ברור כמה יהודים אמריקנים מתו כתוצאה מנגיף הקורונה, אך נתונים גיאוגרפים ממשרד הבריאות של ניו יורק ודיווחים מחברות קדישא, מעיתונים חרדיים ומבתי לוויות מצביעים על כך שמדובר במספרים משמעותיים.
בבתי הכנסת: כתב ויתור משפטי לפני תפילה
בתי הכנסת בארצות הברית משמשים לא רק כמקום תפילה אלא גם כמרכז חיי הקהילה - וגם הם חווים טלטלה דרמטית. חלק מבתי הכנסת דורשים מהמתפללים לחתום על כתב ויתור משפטי לפני שהם מגיעים פיזית להתפלל בבית הכנסת. בתי כנסת שאינם אורתודוקסים - ושאינם דבקים בפרשנות האורתודוקסית של שמירת השבת ועל כן משתמשים בכלי נגינה ובמגרשי חניה פתוחים בשבתות - הרחיבו את שירותי הווידאו בשידור חי, בין היתר לתפילה וללימודים.
"אנשים בבית משתוקקים לחיי קהילה, ליציבות ולחמלה, והם מתחברים לתפילות מקוונות במספרים גדולים מאי פעם", אומרת איימי אסין, סגנית נשיא לענייני חיזוק קהילות בתנועה הרפורמית.
ומרגע שבתי הכנסת עברו לפעילות אונליין, המתפללים אינם מוגבלים עוד למקומות התפילה בשכונה שלהם; הם יכולים להתחבר לכל מקום. מצד אחד, המעבר מחייב בתי כנסת להתחרות על לבם של חברי הקהילה. אבל עבור בתי כנסת מרוחקים פיזית, מדובר בשינוי חיובי – הם יכולים כעת לשתף פעולה ומשאבים ולהיות מארחים-שותפים של תפילות או תוכניות שונות. "קהילות קטנות במדינות רבות יכולות לעשות זאת; האתגר היחיד ההבדל באזורי הזמן", מוסיפה אסין. "בגלל המגיפה, הגיאוגרפיה אינה חשובה עוד".
הצפי: מיזוג בתי כנסת רפורמיים
האתגר הגדול העומד בפני בתי הכנסת הוא כלכלי. אפילו לפני שמגפת הקורונה הכתה, בתי כנסת קטנים נאבקו על חייהם. בתי הכנסת בארה"ב אינם מקבלים מימון ממשלתי, למעט כיסוי חלקי של הוצאות אבטחה, ונאלצים לשלם על הוצאות המבנה, ולמימון הפעילויות השונות והמשכורות לעובדים - הכל מתקציב המתבסס על דמי חבר, הכנסה מהשכרת מתקנים וגיוס תרומות.
מחנק המזומנים צפוי להתעצם כאשר יאלצו בתי התפילה להתמודד עם ירידה בהכנסות של חברי קהילה שלא יוכלו לעמוד בתשלומים, ומהפסד במכירת כרטיסים לעונת חגי תשרי המהווה בדרך כלל מקור הכנסה חיוני.
אם זה יקרה, ניתן לצפות למספר גדל של בתי כנסת שיתמזגו עם בתי תפילה אחרים באזור, או ימכרו את המבנים בהם הם שוכנים וישכרו חללים זולים יותר, בין היתר בכנסיות מקומיות. מנהיגי בית הכנסת הרפורמי בברוקלין יצאו בהודעה באביב, כי הם מנהלים משא ומתן על מיזוג עם בית כנסת סמוך, קהילת "בית אלוהים", "יוניון טמפל אינו גדול מספיק, חזק מספיק או בעל משאבים מספיקים כקהילה כדי לעשות מה שחלמנו לעשות בכוחות עצמנו", אמרו.
הנגיף ריסק את המסעדות היהודיות
השפעה נוספת על עתיד היהודים בכל רחבי ארה"ב הינה צמצום מהדורות העיתונות היהודית ובהתאמה לכך, פיטורי עובדים והקטנת תדירות ההוצאה לאור. העיתון היהודי הנפוץ ביותר בארה"ב, ה"ניו יורק ג'ואיש וויק", הודיע על הפסקת המהדורה המודפסת שלו בתחילת יולי, אחרי שההכנסות מפרסום ומאירועים פשוט חוסלו על ידי המגיפה. ימים ספורים אחר כך הלך בעקבותיו גם ה"אריזונה ג'ואיש פוסט".
"אביגיל'ס און ברודווי", מסעדה כשרה ויוקרתית בלב מנהטן, שבמשך 25 שנים הייתה בית ליהודים בעמדות השפעה שביקשו לארח ראשי ערים, חברי קונגרס או לקוחות רבי עוצמה, הודיעה במאי כי לא תפתח שוב את שעריה. היא הצטרפה לרשימה הולכת וגדלה של מסעדות כשרות, ובהן "גריל 212" במנהטן, "וולף & לאמב" בברוקלין ו-"מאמא'ס וג'טריאן" בפילדלפיה שכבר נסגרו.
"לרוע המזל, נגיף הקורונה גבה מחיר כבד מתעשיית המסעדות", כתב השף של אביגיל'ס, ג'ף נתן. "לאחר כל החודשים האבודים האלה, זה כבר לא מעשי להמשיך עם התוכניות הגדולות שהיו לנו".
מוסדות יהודיים: קיצוצי בעובדים, ביטול מחנות הקיץ
מוסדות יהודים שמתקיימים מתשלום דמי חבר, ובהם בתי ספר, בתי כנסת, מחנות קיץ ומרכזים קהילתיים יהודים, מצויים בסיכון רב במיוחד. בשעה שעשרות מיליוני אמריקנים מובטלים – לא רק עובדי שירות ותעשיה, אלא גם אנשי צווארון לבן בהם בנקאים ואפילו רופאים – רבים ממוסדות אלה יתקשו לשלם את החשבונות שלהם.
6 צפייה בגלריה
״מלחמת צבעים״ במחנה הקיץ היהודי ראנץ׳ בקולורדו ב-2017. השנה יהפוך המחנה לאתר משפחתי שיציע פעילויות תוך הקפדה על ריחוק חברתי
(צילום: Noah Gallagher)
"למרות שהמחנה נהג בזהירות ובאחריות כלכלית במשך שנים, הרי ששכר לימוד ואגרות מהווים למעלה מ-85% מההכנסות שלנו", נאמר מטעם מחנה הקיץ, "רמה בברקשיירס" שבאפסטייט ניו יורק. בראשית יולי יצא המחנה בקמפיין בניסיון לגייס 100,000 דולר.
"מאז חודש מרץ נקטנו באמצעי חיסכון משמעותיים. לאחר שהתקבלה ההחלטה לבטל את המחנה הקיץ, המשכנו וקיצצנו עוד בתקציב, בין היתר על ידי ביטול כמה משרות של אנשים שעובדים לאורך כל השנה, וכן בהפחתת שכר רוחבית לכל העובדים השנתיים הנותרים. וגם לאחר קיצוצים משמעותיים אלה, המחויבות שלנו להחזיר את דמי ההשתתפות למי ששילם למחנה שבוטל, הותירה את ׳רמה ברקשיירס׳ במצב רעוע", נאמר.
אתרי תרבות יהודית-אמריקנית נאבקים לשרוד
גם אתרי תרבות יהודיים מצויים כעת בשהייה. מוזיאונים, שהכנסתם תלויה בדמי כניסה, בהשכרת ציוד ובגיוס תרומות, נאבקים אף הם לשרוד. "המשבר הזה אילץ אותנו לקבל כמה החלטות קשות מאד שיבטיחו את הישרדותו של המוזיאון", אמר ג'ק קליגר, מנכ"ל מוזיאון המורשת היהודית בניו יורק ("Museum of Jewish Heritage"). כשהודיע קליגר על פיטוריהם של כ-40% מהעובדים במוזיאון, הוא אמר כי מדובר ב"משבר קיומי".
המוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית אמריקנית (The National Museum of American Jewish History) בפילדלפיה, שנפתח בקול תרועה רמה בשנת 2010, הגיש בקשה לפשיטת רגל ממש לפני פרוץ המגיפה, ומאז פיטר או הוציא לחופשה שני שליש מצוות העובדים שלו.
הפתרון הזמני: מוסדות צדקה יעניקו מענקי חירום ליהודים
מוסדות הצדקה שתומכים בחיים היהודיים בארה"ב עשויים דווקא לצאת מחוזקים מהמשבר הזה. שעה שארגונים יהודים נאבקים לגייס כסף שיספיק לתמיכה בפעילות הליבה שלהם, קומץ הקרנות הגדולות, שכל אחת מהן תורמת עשרות מיליוני דולרים בשנה למטרות יהודיות, עשויות להפוך לבעלות השפעה רבה יותר על סדר היום של החיים היהודים הממוסדים. בתחילת המשבר, חברו יחד כמה מהקרנות הגדולות ביותר והודיעו על יצירת "קרן התגובה של הקהילה היהודית" בסך 91 מיליון דולר, שתספק מענקי חירום והלוואות ללא ריבית כדי "לשמר את תשתיות החיים היהודיים ברחבי ארה"ב".
בתחילה, הקרנות המשתתפות – ובהן קרן אביב, קרן משפחת צ'רלס ולין שוסטרמן, קרן ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל, קרן ג'ים ג'וזף, קרן מיימונידיס, קרן פול אי. סינגר, קרן דיאן וגילפורד גלזר, וקרן משפחת ווילף – תרמו כל אחת חמישה או 10 מיליון דולר. עד כה, הקצתה הקרן המשותפת 20 מיליון דולר בהלוואות ובמענקים, והכוונה היא להעניק עוד 20 מיליון דולר בהמשך.
הסיוע שמעניקה הקרן ניתן עד כה לארגונים התומכים במחנות קיץ, בבתי ספר יהודיים, במרכזים קהילתיים יהודיים ובמגוון מוסדות חינוך. הקרן מספקת כספים גם לעיתונות יהודית מקומית (גילוי נאות: ארגון האם של JTA, 70 Faces Media, נמנה על מקבלי הסיוע). בחודשי המגיפה הראשונים, הצליחו 100 ארגונים יהודיים להשיג לפחות 500 מיליון דולר חיוניים בהלוואות בגיבוי ממשלתי. אבל הכסף כבר אוזל, ורבים מאלה שקיבלו את הסיוע הממשלתי נמצאים עכשיו בעיצומם של קיצוצים דרסטיים.
"המשבר - הזדמנות לצמיחה"
בינתיים, נגיף הקורונה הפך את מנגנון גיוס הכספים באמריקה למסובך הרבה יותר: מגייסי כספים אינם יכולים לנסוע ולהיפגש עם תורמים פנים אל פנים, ואי אפשר לקיים אירועים ונשפי גאלה לגיוס מיליונים. וכשהמשבר הכספי צפוי להשפיע באופן שלילי על התרומות, גם מוסדות ישראלים שמגייסים כספים בארה"ב - ולא רק בתי חולים ואוניברסיטאות, אלא גם ישיבות חרדיות ובתי תמחוי – צריכים לצפות לירידה בהכנסות מאמריקה.
את השפעת המשבר לטווח הארוך, אומרת חסיה דינר, פרופסורית להיסטוריה יהודית אמריקנית באוניברסיטת ניו יורק, עדיין אי אפשר לחזות. "אנחנו לא יודעים כמה זמן זה יימשך. במובנים רבים זה הדבר הכי גרוע שקורה עכשיו", אומרת דינר. עם זאת, היא מוסיפה בנימה אופטימית: "אני נוטה לראות משברים כהזדמנויות ליצירתיות ולצמיחה ולאו דווקא כזמנים של חיסול עסקים".
