(צילום: שחר גולדשטיין)
ראש הקהילה היהודית בבחריין מתרגש. מי שהייתה בעברה קהילה היסטורית מפוארת, ששורשיה מגיעים עד למאה השביעית לספירה עם עדויות לקהילה של אלפים – הצטמקה בעשורים שאחרי קום המדינה, ומונה כיום פחות מארבעים נפש. "אני מצפה ומקווה לביקורים של משפחות ישראליות שסביהן טמונים כאן בבית העלמין ושורשיהן בבחריין", אומר אברהם נונו בראיון לאולפן ynet. "אני מחכה לישראלים שיגיעו אלינו, ובחריינים שייסעו אליכם".
נונו הוא חבר הפרלמנט הבחרייני כבר שני עשורים, ובת-דודו היא שגרירת בחריין בארה"ב – וכבר בזאת עשתה הממלכה שבמפרץ היסטוריה, כאשר מינתה לראשונה בתולדות מדינה ערבית, אישה יהודייה לתפקיד הבכיר. זה אולי טבעי במדינה שבה מעידים היהודים כי הם זוכים לסובלנות ולשוויון. "אנחנו מאוד מעורים בתוך החברה הבחריינית", נונו מעיד. "אנחנו רואים בעצמנו בחריינים ויש לנו את התרבות של הבחריינים".
הוא עצמו הופתע לחלוטין מהסכם הנורמליזציה, עליו התבשר בסוף השבוע ושנחתם היום (ג') בוושינגטון. "זו הייתה הפתעה גדולה עבורנו אבל הפתעה נהדרת", הוא אומר. "אנחנו מאוד נרגשים מההסכם הזה, ומקווים שכולנו נרוויח ממנו. למעשה, אנחנו בטוחים שכולנו נרוויח ממנו".
בית הכנסת של ה"מלאל מוסאוויה"
ראש הקהילה היהודית בבחריין מספר על קהילה וותיקה, גדולה מאוד בעברה. קהילה שתוארה עוד במאה ה-12 במסעותיו של בנימין מטודלה. בסוף המאה ה-19 ובמאה העשרים התרחבה שוב הקהילה, בזכות הגירה יהודית מעירק, הודו ואיראן. "בשנות ה-20 של המאה הקודמת חיה בבחריין קהילה של יותר מ-800 יהודים - רובם עסקו במסחר", הוא מספר.
"הם הגיעו בעיקר מעירק, בגלל שבחריין הייתה תחנת מסחר בין אירופה להודו, אז תמיד היו כאן הזדמנויות. היהודים העירקים בנו פה עסקים מאוד מוצלחים ויציבים והקהילה התרחבה. בשנות ה-30 הגיע לכאן סוחר פנינים צרפתי מפורסם ממשפחת קרטייה, שראה שהיהודים כאן לא מבינים הרבה ביהדות. הם לא ידעו להתפלל ולא דיברו עברית. אז הוא קנה קרקע והעביר אותה על שמם של 'בני תורת משה', ובערבית – 'מלאל מוסאוויה'".
בית הכנסת פעיל עד היום בבירה, מנאמה, אך ליהודים לא היה ספר תורה. ג'ראד קושנר, חתנו היהודי של הנשיא טראמפ המשמש גם כיועצו הבכיר וכשושבין להסכם עם בחריין, העניק ספר תורה במתנה למלך חמד בן עיסא בן סלמן אָאל ח'ליפה. לדברי נונו, "יש לנו גם בית עלמין יהודי, ואני חושב שכעת יגיעו לכאן מבקרים ששורשיהם בבחריין. מן הסתם הם ירצו לראות כיצד חיו הוריהם והיכן נקברו קרוביהם".
נונו אומר כי על אף התנגדותה של האופוזיציה הבחריינית להסכם הנורמליזציה עם ישראל, היחס הכללי הוא חיובי ואופטימי. "יש פה מגוון של דעות ושל דתות. אנחנו בטוחים שהיחסים יובילו ליותר הבנה בין העמים".
הרבנים שנפגשו עם מלך בחריין
התחממות הקשרים עם בחריין ומדינות המפרץ לא החלה בחודשים האחרונים. למעשה, בשקט ומאחורי הקלעים, מקיימים אנשי עסקים יהודים ואף ישראלים קשרים עם בכירים במדינות המפרץ זה כבר עשור לפחות. עבור הרב אברהם קופר, יו"ר מרכז שמעון ויזנטל בלוס-אנג'לס, והרב משה מרווין הייר, מייסד המרכז ומוזיאון הסבלנות שבלוס-אנג'לס, זהו יום מרגש במיוחד. השניים הוזמנו כאורחי כבוד לחתימת ההסכם הרשמי בוושינגטון.
5 צפייה בגלריה
"הוא לקח לו בספונטניות את היד, ובירך בשם ובמלכות". הרבנים הייר וקופר עם המלך חאמד בן עיסא אל ח'ליפה
(מכון שמעון ויזנטל, לוס אנג'לס)
"לפני למעלה מעשר שנים התחלנו לקיים פגישות בינינו לבין בכירים בדובאי ובאבו דאבי", מספר הרב קופר ל-ynet. "זה החל בתיווכו של חבר קרוב שלנו שבנה את בורג' חליפה, הבניין הגבוה והמרשים בדובאי. כבר לפני למעלה מעשור הוא הגיע במטוס הפרטי שלו לירושלים, להשתתף באירוע משפחתי של הרב הייר. אחר כך הגיעה בחריין עם מפגשים אינטנסיביים".
בפברואר 2017 ביקרו שני הרבנים לראשונה במנאמה, בירת בחריין, ונפגשו עם המלך, חמד בן עיסא בן סלמן אָאל ח'ליפה. "המפגש היה מאוד מרגש", אומר הרב. "זו הייתה יוזמה של מרכז ויזנטל לבקר במקום. שמעתי דברים טובים על הפתיחות והסובלנות, ידעתי שיש שם כנסיות לצד מסגדים ומקדשים הינדואים, וכולם חיים בשלום עם כולם, ומאוד רציתי לראות את הפלא הזה במו עיניי.
"חבר טוב שלי, אימאם מצרפת, הודיע למלך חמד ששני רבנים מגיעים לבחריין - ומהר מאוד הגיעה ההזמנה הרשמית. הופתעתי מאוד ושמחתי. נחתתי בערב שבת והרב הייר הגיע ביום ראשון. זה היה בחג הינדו, שיווה, וראיתי במו עיניי כיצד עשרת-אלפים אנשים חוגגים את החג שלהם בסמוך למסגד, במקדש בן 200 שנה. הופתעתי מהסובלנות שהייתה שם".
"המלך היה המום"
הרב קופר מספר כי הרב הייר לקח בספונטניות את ידו של המלך, למרות שזה לא מקובל, ובירך בקול את ברכת המלכות בעברית, ואז תרגם למלך את המילים: "ברוך שחלק מכבודו לבשר ודם".
"המלך היה המום", הוא נזכר. "הוא אמר שזו הפעם הראשונה בחייו שהוא נפגש עם מישהו שלא ביקש ממנו כלום ורק רצה לתת לו ברכה. עוד אמר המלך, בפני אנשיו, שהוא מגנה את החרם הערבי על ישראל, וכי למרות שאין יחסים דיפלומטיים עם ישראל, אזרחים ישראלים מוזמנים ואף רשאים לבקר במדינתו.
"העלינו את הרעיון להקים מוזיאון לסובלנות דתית בבירה, ובסוף יצאנו עם הבטחה למשלחת של אנשי דת מגוונת שתגיע לירושלים. זה קרה והמשלחת הגיעה לירושלים לפני כשנתיים וחצי, יום אחרי הכרזתו של הנשיא טראמפ להעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים. למחרת הדלקנו כולנו יחד את הנר הראשון של חנוכה על יד העיר העתיקה ויצאנו בריקודים".
מלך, רב ופרנק סינטרה אחד
הרב קופר מספר בהתרגשות כי קיים עם חבריו את המניין הראשון בבית הכנסת של בחריין מאז 1948. "זה היה ממש מרגש. המלך רוצה שיהודים יגיעו לבחריין, הוא מבין שזו ברכה עבורם. אנשים לא מבינים את הפוליטיקה פה, אבל חייבים להבין שהמלך יושב במדינה הממוקמת בין איראן לסעודיה, מקום קטנצ'יק בין ענקים. מדובר במלך פיקח מאוד, פלורליסטי, שחי בשכונה קשה. אפשר לראות את הסובלנות בפניו".
בנימה מחוייכת, מספר הרב קופר כי פרנק סינטרה קירב בין הרבנים למלך: "הוא סיפר שכמעריץ של פרנק סינטרה מגיל צעיר, יש לו אוסף מאוד גדול שלו. הרב הייר אוהב גם הוא את סינטרה – אז היה להם הרבה מהמשותף. מה גם שפרנק סינטרה היה אחד התומכים העיקריים של מרכז ויזנטל מראשיתו. הוא אהב את שמעון ויזנטל, צייד הנאצים, וסייע בגיוס כספים. מבחינתנו זה היה ההכשר של סינטרה".
כשהטקס החגיגי מתקיים בוושינגטון, מזכיר הרב בנימוס כי "דיפלומטים חותמים על הסכמים, אבל רק אנשים עושים שלום. במזרח התיכון של היום יש לנו, אנשי הדת, אחריות למצוא את המתונים שבינינו ולהביא דרך שיתוף פעולה לשלום בין אדם לחברו. לצערי, הרבה שנים שלא עשינו עבודה טובה בנדון.
"כרב אורתודוכסי ובכלל כאדם, אני נגד אלימות ונגד הסתה. למגר את זה, מבחינתי, זו מצווה מדאורייתא ומדרבנן. זו האחריות שלנו. וזו בדיוק הסיבה שהגעתי היום לטכס בוושינגטון. היום חותמים על שלום חם ולא מדברים על שלום קר".
5 צפייה בגלריה
הרב אברהם קופר (משמאל), בראיין הוק, איש ימינו של פומפאו (באמצע) וג'וני מור, פעיל נוצרי אמריקאי על מדשאות הבית הלבן, לקראת החתימה
הרב קופר נרגש מאוד מהסכם השלום שנחתם: "אני בן 70 ויש לי 8 נכדים המתגוררים בירושלים. אני זוכר את היום שבו עמדתי פה, על מדשאות הבית הלבן, כשההסכם נחתם בין יצחק רבין עליו השלום עם ערפאת. אני חושב שהיום זה תיקון קטן למה שהיה אז. אנחנו בדרך לשלום אמיתי. מקווה שהפלסטינים צפו בטלוויזיה – וישכילו לבחור מנהיגים שייקחו אותם בדרך אחרת לגמרי".
