סמנתה זרין הייתה בדרכה הביתה משיעור יידיש שהעבירה בבית הכנסת. היא ידעה שבאותו ערב חייה עומדים להשתנות. זמן קצר אחר כך קיבלו 775 המשפחות החברות בבית הכנסת "טמפל עמנו-אל" הודעה אישית ממשפחתה, שהכתה בהלם לא מעט מהאנשים שהיא מכירה מאז הצטרפה לקהילה לפני שלוש שנים וחצי.
"בשנים האחרונות חקר סם את זהותו המינית", נכתב בהודעה שנשלחה מסמנתה ובת זוגה, הרבה רייצ'ל. "עבור שתינו היה זה מסע מלא בהתבוננות עצמית, למידה וצמיחה. במסע זה הבנו שלמרות שסם גדל בתור בן, הוא למעשה בת, והיא מוכנה להתחיל לחיות את חייה כאישה בציבור". הייתה זו נקודת השיא של תהליך ארוך בחייה של זרין - כמעט לידה מחדש מהזהות שבה גדלה, לביטוי מלא של הזהות המגדרית שלה.
אבל לא פחות מכך סימנה ההודעה רגע משמעותי עבור כלל בתי הכנסת בארצות הברית: רייצ'ל זרין היא רבה עמיתה ב"טמפל עמנו-אל", קהילה קונסרבטיבית בפרובידנס, רוד איילנד. סמנתה זרין, בת הזוג שלה, היא "אשת הרב" (הרבצען) הטרנסג'נדרית הראשונה באמריקה.
המורה ליידיש ומוזיקה בת ה-33 שכותבת גם שירה, כבר גילחה את הזקן, האריכה את שערות ראשה ויצאה מהארון בתור טרנסג'נדרית בפני בת הזוג שלה, המשפחה והחברים הקרובים". ההודעה סימנה את השלב הבא: "בת הזוג של הרבה היא דמות ציבורית מאוד, ובכל מקום שאליו אני הולכת בקהילה שלנו, אנשים יודעים מי אני", אומרת זרין.
"כפיתי שינוי גם על אשתי הרבנית"
לאשת הרב יש תפקיד ציבורי בקהילה היהודית. באופן מסורתי, היא מלמדת שיעורים ומייעצת לנשים בקהילה. "רבנים הם דמויות ציבוריות, ומבחינה סוציולוגית יש גם ציפייה שיהיו סמל ומופת", אומרת שולי רובין שוורץ, היסטוריונית והנשיאה הנכנסת של הסמינר התיאולוגי היהודי, ומי שחקרה את תפקידה של אשת הרב. "הם אמורים לחיות על פי ערכים נעלים, שבני קהילתם שואפים לחיות לאורם, ולעיתים קרובות יש ציפיות דומות גם ממשפחתו של הרב או הרבה".
זרין ידעה שתהליך היציאה שלה מהארון צריך להיעשות בזהירות. מצד אחד, בעולם הלא-אורתודוכסי נעשית קבלה של טרנסג'נדרים לנפוצה יותר ויותר. בחמש השנים האחרונות אימצו התנועה הרפורמית, התנועה הרקונסטרוקטיבית והתנועה הקונסרבטיבית החלטות התומכות בהכללה מלאה של טרנסג'נדרים בקהילות היהודיות, וכמו חברים אחרים בקהילת הלהט"בים – נראה כי הם מקבלים יותר תפקידי הנהגה בבתי כנסת ובמוסדות קהילתיים אחרים.
מן הצד השני ידעה זרין כי השינוי שהיא עוברת לא יהיה עניין פרטי בלבד, בגלל התפקיד שממלאת משפחתה בקהילה. "כאשר יצאתי מהארון כטרנסג'נדרית, כאישה, פתאום המשמעות הייתה שאחד הרבנים של הקהילה, שהיא אישה, נשואה כעת לאישה, וזה אינו עניין של מה בכך", היא אומרת. "במובן מסוים, כאשר יצאתי מהארון כטרנסית, כפיתי שינוי גם על אשתי. לכן היה עליי להתנהל בדו-שיח עם אשתי - מתי עלינו לעשות זאת, וגם עם הנהגת בית הכנסת".
היא מקווה לעורר השראה בקרב אנשים אחרים הנמצאים במצב דומה - ובכלל זה בני או בנות זוג של רבנים, שמהם לא הצליחה לקבל ייעוץ לאורך תהליך שינוי המין שלה
בהודעה שנשלחה לחברי הקהילה שיתפה הרבה זרין בשמה החדש של בת זוגה, ואמרה שחברי הקהילה "עשויים להבחין בשינויים בביגוד ובמראה של סם". אבל כדי לשמור על פרטיותן, ביקש הזוג מחברי הקהילה שלא לשאול שאלות אישיות או לתת עצות מבלי שהתבקשו.
"הקו המפריד בין הציבורי לפרטי הוא לעיתים קרובות דק מאוד, אבל היה חשוב לשמור על מידה מסוימת של פרטיות", אומרת הרבה רייצ'ל זרין. "הקווים המפרידים בין החיים הציבוריים והאישיים שלי שונים מאוד לעומת אנשים בעלי תחומי עיסוק אחרים, מכיוון שהיבטים רבים במשפחתי הינם ציבוריים. לפני מגפת הקורונה אירחנו אנשים לארוחת שבת, וחלק מתפקידי כרבה בקהילה הוא להראות מה אנחנו עושים בבית שלנו, אבל יש עדיין גבולות".
מצאה נחמה בשפת היידיש
היציאה מהארון של סמנתה זרין ארכה שנים רבות. אף שחיה כגבר היא מספרת שמעולם לא חשה שהיא נמשכת לדברים "גבריים". עם הזמן, החלה להרגיש לא בנוח עם המגדר שלה באופן כללי. "במשך כל חיי, כל מה שאמרתי, כל מה שעשיתי, כל מה שכתבתי, היה תמיד מתוך פחד שאתפס כנשי מדי", אומרת סמנתה, ומוסיפה כי מעולם לא העלתה על דעתה שהיא עשויה להיות טרנסג'נדר, מפני שהדמות שעלתה בראשה הייתה מלאה בסטריאוטיפים.
"המודלים שלי לנשים טרנסג'נדריות היו דמויות מהסרטים שהיו מתלבשות ורוקדות בסתר, וכאשר היו מגלים זאת, זה היה מביך", היא נזכרת. "היינו אמורים לצחוק עליהם. בסרטים, גברים שלבושים בשמלה נועדו להצחיק".
סמתנה התחילה להטיל ספק במגדר שלה באופן פעיל לפני כשנתיים וחצי, ובשנה שעברה נפגשה עם מטפלת המתמחה בזהות מגדרית. הפגישה הראשונה חוללה את השינוי. "היא הרשתה לי להודות בפני עצמי במה שתמיד פחדתי להודות, שאני טרנסג'נדר", אומרת זרין.
היא מספרת שמיד גילתה זאת לבת הזוג שלה, וזו הביעה "תמיכה מלאה". זרין פתחה חשבון טוויטר ובלוג, והשתמשה בשם בדוי נשי, שולי אלישבע. היא כתבה על המאבק שלה במגדר - כתבה שירים ביידיש, שפה שהיא דוברת באופן שוטף.
התגובה החיובית בקהילה היהודית הרחבה בפרובידנס כללה את "בית שלום", בית כנסת אורתודוכסי מקומי, המונה כמאה משפחות, שמתוכן כעשרה חברים יצאו מהארון כלה"טבים בעשור האחרון
ברשת הצליחה זרין למצוא קהילה עם נשים טרנסג'נדריות אחרות. היא גילתה שהכתיבה ביידיש עולה בקנה אחד, ברמה עמוקה אף יותר, עם התהליך שהיא עוברת, מפני שקיים דמיון בין השפה לבין שינוי המין שלה.
"לא גדלתי דוברת יידיש", זרין אומרת, "גדלתי ושמעתי בבית מילים ביידיש המשובצות באנגלית, אבל בדיוק כפי שמעולם לא ידעתי שאני יכולה להפוך לאישה - מעולם לא הבנתי שאפשר להפוך לדוברת יידיש". היום היא מגדלת את בנה בן החמש על היידיש כשפת אם.
גם בבית הכנסת האורתודוכסי תמכו
הכתיבה בשם בדוי אפשרה לה להביע את עצמה מבלי לדאוג כיצד תיתפס בעיני אחרים, אבל מעטה הנוחות הזה הוסר כאשר יצאה מהארון בפני הקהילה. זה קרה אחרי שבעה חודשים ושיח מתמיד עם הנהגת בית הכנסת. ההודעה התקבלה בצורה חיובית בקהילה וגם בקרב חברים בקהילה היהודית הרחבה בפרובידנס. פוסט שכתבה בפייסבוק הוביל למאות לייקים ותגובות, כולם מעודדים, מאנשים קרובים ורחוקים גם יחד.
"אם יש דרך שבה נוכל לתמוך במסגרת הקהילה שלנו, אנא ידעו אותנו", כתב חבר ב"טמפל עמנו-אל". "נתראה בשבת", וזרין מספרת: "הוצפתי בתמיכה. אנשים באמת כיבדו את הבקשה שלנו לפרטיות. לא היו בעיות כלשהן. בדיעבד אני חושבת שהחרדה הייתה סובייקטיבית, והתקופה שלפני היציאה מהארון הייתה קשה יותר מהיציאה מהארון, לפחות עבורי".
התגובה החיובית בקהילה היהודית הרחבה בפרובידנס כללה את "בית שלום", בית כנסת אורתודוכסי מקומי, המונה כמאה משפחות, שמתוכן כעשרה חברים יצאו מהארון כלה"טבים בעשור האחרון, מה שעזר לחולל שינוי בדעותיהם של חברי הקהילה.
עם זאת, "עבור חברי קהילה רבים, היציאה מהארון של זרין הייתה ההתמודדות הראשונה עם סוגיית זכויות טרנסג'נדרים ברמה האישית", אומר הרב בארי דולינג'ר. "אנשים רבים היו צריכים לעבור בעצמם תהליך של השלמה עם הסוגיה, לא ברמה הארצית או הפוליטית, אלא ברמה האנושית. הרבה אנשים, לבבות ונפשות עברו שינוי".
שואפת לעורר השראה
בבית הכנסת "טמפל עמנו-אל" שבו מכהנת הרבה רייצ'ל, השינוי שעברה בת הזוג שלה עזר להפוך את הקהילה למכילה יותר, כפי שמעיד הרב הראשי של הקהילה, מייקל פל. "במשך שנים ניסינו להיות מקום פתוח שמקדם בברכה כל אחד, ולכן אני חושב שהקהילה הייתה מוכנה לקראת ההודעה שלה".
זרין אומרת כי יצירת קשר באינטרנט עם נשים טרנסיות אחרות חוללה בה שינוי, כיוון שראתה כיצד באמצעות טיפול הורמונלי הן הצליחו להיראות נשיות. כעת היא מקווה לעורר השראה בקרב אנשים אחרים הנמצאים במצב דומה - ובכלל זה בני או בנות זוג של רבנים, שמהם לא הצליחה לקבל ייעוץ לאורך תהליך שינוי המין שלה. "לו ידעתי את כל זה לפני עשרים שנה, מי יודע, אולי הייתי עוברת שינוי מין כבר אז", היא אומרת. "מעולם לא ידעתי שקיימת אפשרות כזו. כיצד אפשר לרצות כל כך משהו ולא לדעת בכלל שקיימת אפשרות כזו?"