(צילום: אלי מנדלבאום, אורי דוידוביץ)
צום: לא לכל אחד
מצוות היום הקדוש ביותר בשנה היא לא התפילות, אלא הצום עצמו. אבל תורת ישראל רואה בערך החיים ערך עליון, ולכן לא צמים בכל מחיר. הרב הראשי לישראל, דוד לאו, גיבש רשימת הנחיות למי שנמצאים בבידוד או חלו בקורונה, ומתלבטים האם מותר להם לצום:
אלה הצמים:
מי שנמצא בבידוד - יצום. חולה קל מאומת שאין וגם לא היו לו כל תסמינים - יצום.
אלה פטורים מהצום:
חולה קל מאומת שהיו לו תסמינים, תוך חמישה ימים מעת האימות - לא יצום. אם חלפו חמישה ימים וכבר אין לו תסמינים – עד עשרה ימים, ישתה ויאכל לשיעורים (לפי כמות שנפרט בהמשך).
חולה במצב בינוני או קשה - לא יצום.
מי שהיה חולה קורונה במצב בינוני או קשה וקיבל אישור שהבריא, עד שלושה חודשים מהמחלה - ישתה ויאכל לשיעורים, שכן המערכת החיסונית שלו חלשה.
הרב אורן דובדבני, ראש מערך הכשרות של ארגון צהר, מוסיף כי חולה קורונה שנמצא בקבוצת סיכון, או שהוא בעל מחלות רקע כגון יתר לחץ דם או בעל משקל-עודף, חייב לאכול ולשתות לשיעורין.
כך אוכלים ושותים לשיעורים:
כל 9 דקות: אכילה עד 27 גרם אוכל (כשני ביסקוויטים או קופסת גפרורים מלאה), שתייה עד 37 מ"ל. נכון להכין מראש כוס מדידה עם סימון לשיעורים אלה.
מי שחייב לאכול ולשתות לשיעורין, מומלץ להתחיל בתחילת הצום ולא לחכות למצב שבו יצטרך לשבור את הצום לגמרי.
תפילה: תלוי איפה אתם
מתווה לפתיחת בתי הכנסת ביום הכיפורים עדיין אין, ובכל מקרה נראה כי הציבור יתפלל השנה ברובו מחוצה להם. היות שמצוות היום היא הצום, אומר הרב לאו בראיון לאולפן ynet, כי בכל מקרה שבו יש חשש קל או ספק כלשהו, עדיפה תפילה ביחיד בבית, תוך שמירה על תנאי אוורור מתאימים.
הרב דוד סתיו, ראש ארגון רבני צהר ורבה של שוהם קורא לציבור שלא להסתכן, ולבחור מראש באפשרות של תפילה במרחב הפתוח: "סדר העדיפויות ההלכתי הוא שמירת חיים, צום ורק אז תפילה בציבור", הוא אומר. "אין ספק שעל מנת למנוע הדבקות יש להתפלל במרחב הפתוח ולא בחללים סגורים".
כללים למרחב הפתוח:
הרב לאו מציע להתחיל תפילה בשעה מוקדמת, לוותר על חלק מהשירים והברכות ולומר אותם בבית: "אם מתחילים מוקדם ומוותרים על חלק מהשירים, אפשר לשיר אותם אחר כך בבית. מוותרים על סליחות נוספות ומתפללים נטו תפילה עם מנגינה שמרגשת את הלב - אבל בצורה מושכלת ובהתאם למזג האוויר".
במהלך יום הכיפורים, בפיוט "אבינו מלכנו", מבקש הרב לומר בכוונה את תפילת "אבינו מלכנו, מנע מגפה מנחלתך".
כדאי להתחיל כבר בשש בבוקר, כך שתפילת העמידה תהיה ב"הנץ החמה".
התפילות תהיינה השנה קצרות ככל האפשר על מנת למנוע התייבשות, ולא יותר משלוש שעות.
"בתפילת ערבית שהיא בלילה, אפשר יהיה לשיר יותר מאשר בתפילת שחרית, מוסף ומנחה שמתקיימות בשעות החמות", מציע הרב לאו. "תפילת נעילה היא שוב לקראת הערב - ושוב נוכל להרחיב".
כך תקצרו תפילות במניין:
הרב לאו: "לוותר על תוספות, לא לגשת לארון הקודש ולפתיחה כפי שעושים כמה וכמה פעמים - אלא לפתוח את ארון הקודש בתחילת התפילה ובסופה. רק אדם אחד יעשה זאת".
רבני צהר ממליצים לקצר את התפילות, בין השאר בהשמטת "מי שבירך" על כל עולה לתורה, או בהשמטת פיוטים שאינם חלק בלתי נפרד מהתפילה. "את כל הפיוטים הללו ניתן לומר ביחידות בבית עם המשפחה כולה", אומר הרב סתיו.
אם יש צורך בכך, אפשר לקצר עוד יותר ולוותר על חזרת הש"ץ (תפילת שליח הציבור). להסתפק בתפילה בלחש, כאשר את הברכות הראשונות אומרים בצוותא עם החזן כדי לומר "קדושה" ביחד.
את תפילת "יזכור" כדאי להצמיד לסוף תפילת מנחה, כדי לאפשר למי שלא יכול היה להגיע בבוקר לומר תפילה זו בציבור.
לפני כשמונה שנים הוציא הרב יוסף צבי רימון, רב המרכז האקדמי לב וראש עמותות "סולמות" ו"לאופק", מחזור חדש ליום כיפור בשם "מהדורת תפילה ממקורה" (הוצאת "קורן"). בעמודי המחזור מודפס בצבע שחור הנוסח המלא של התפילות. בנוסף, יש קטעים שמסומנים בצבעים: צהוב (תפילות בסיסיות), חום (תפילות מומלצות שאינן חובה), וירוק (תפילות שאסור לומר כשמתפללים ללא מניין).
"סדר העבודה": יאמרו בלחש כדי לחסוך זמן. ניתן לדלג על הפתיחה. הש"ץ יאמר משפטים אחרונים בקול ואז יכרעו יחד. יאמרו פעם אחת "והכהנים" בניגון הרגיל, ואילו בשאר, הש"ץ רק יתחיל "והכהנים", והשאר בלחש, וכולם יכרעו יחד.
סליחות ותחינות למנהג האשכנזים: יאמרו "אשרי עין" עד "לא תודה ולא תמידים", ואז ידלגו ל"זכור רחמיך ה'", ולהמשיך בלחש.
סליחות למנהג הספרדים: מדלגים על פיוטי הפתיחה ומתחילים בי"ג מידות. ניתן לדלג על חלק מהסליחות.
וידוי: כרגיל (אך ללא עיכובים ומנגינות), ואומרים בלחש עד "ולכפרת פשע". לדלג על "יום אתא לכפר" ולהמשיך: "אלוהינו... מחל לעוונותינו", עד סיום התפילה.
למנהג הספרדים אומרים רק את הווידוי הקצר, ו"על חטא" רק לפי הא'-ב' (ולא תשר"ק).
עמידה: עומדים כאשר ארון הקודש פתוח (ואם אין ספר תורה, ניתן לשבת מצד הדין בכל הפיוטים). כשיש קושי, ניתן לשבת (בפרט בתפילת נעילה).
קריאת התורה: לוותר על "מי שברך", או לומר "מי שברך האבות הוא יברך את הבנים ונאמר אמן", או לעשות בסוף "מי שברך" אחד מלא לכל העולים.
הזכרת נשמות: "השכבה" – לומר רק למי שיש יום זיכרון באותו השבוע. "יזכור": לומר ללא חזנות. אם מתפללים בבית הכנסת, עדיף שאף אחד לא יצא החוצה כדי לא למשוך זמן.
מנחה ונעילה: כל מה שלא נמצא בתפילת עמידה, ניתן לומר בלחש בזריזות. ניתן להתחיל נעילה מפלג המנחה.
המתפלל ביחידות:
אם אתם בבידוד, מעדיפים להתרחק מהתקהלות, שומרים את הכוחות לצום עצמו, מתרחקים מהשמש הקופחת או סתם חלשים – אלה כללי התפילה עבור מי שלא מתפלל במניין.
הרב הראשי לישראל, דוד לאו: המתפלל ביחיד יאמר י"ג מידות רק בניגון הטעמים, כקורא בתורה. וידוי וכן "אבינו מלכנו" אומר כרגיל, וכן הזכרת נשמות.
נכון להוסיף בכל התפילות "אל נא רפא נא תחלואי גפן פורייה", המיוסדת על פי המשנה במסכת תענית.
כבר בתחילת הגל הראשון אמר הרב אורן דובדבני כי לא רק שמותר לסגור בתי כנסת בזמן מגפה, אלא מדובר אפילו בחובה. הוא אף הסביר מדוע בזמן סכנה יש להעדיף תפילה ביחיד על פני תפילה בציבור ואמר: "שמירת הנפש היא חובה הלכתית, ואילו תפילה במניין היא הידור-מצווה ולא שווה חיים אפילו של אדם אחד". לרגל יום כיפור הכין הרב דובדבני רשימת טיפים והערות למי שיתפללו השנה ללא מניין.
בניגוד לרב רימון, הסבור כי ניתן לומר "כל נדרי" ללא המשפט "מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים זה" וכו', סובר הרב דובדבני כי המתפלל ביחידות יתחיל בתפילה זכה, אך אינו אומר "כל נדרי" כיוון שיש לזה דין של התרת נדרים הצריך בית דין. אם יש בבית יותר מארבעה גברים יכולים לאומרו ויכוונו שכל השלושה מתירים לאחד. מי שעושים כן, יאמרו "כל נדרי" לפני שקיעת החמה.
ברכת "שהחיינו" יש לומר לפני שקיעת החמה, ובזה מקבל את קדושת היום. והנשים אומרות אותה בשעת הדלקת הנר.
מיד לאחר תפילת עמידה של ערבית יכול לומר את סדר הסליחות המצוי במחזור. את י"ג מידות יכול לדלג או לומר בטעמים כקורא בתורה. לאחר מכן יאמר שוב את סדר הווידוי, ואם יש בקשות בארמית יש לדלג ולא לאומרן. וכן הדין בכל פעם שיש סליחות במחזור. בכל פעם לאחר תפילות העמידה ראוי לחזור שוב ולומר את סדר הווידוי.
אפשר לומר יזכור ביחיד, ואז ידור צדקה עבור נשמות הנפטרים.
אפשר לומר את סדר העבודה ואפשר אפילו לכרוע, אך לא חייבים לעשות זאת על מחיצה כדרך שעושים בציבור בבית הכנסת.
אפשר לומר ביחידות את כל הפיוטים שיש בחזרת הש"ץ (ללא שום ברכות).
להיזהר להתפלל תפילת נעילה בזמן ("כשהחמה בראש האילנות". לאחר השקיעה אפשר לומר את פסוקי 'שמע ישראל' ושבע פעמים "ה' הוא האלוקים").
יחיד יכול לתקוע בשופר 21 דקות אחרי השקיעה (השקיעה ביום כיפור בתל אביב היא בשעה 18:33). לאחר תפילת ערבית ביחידות, אומרים קידוש לבנה.
הבדלה ועשיית מלאכה מותרות רק 33 דקות אחרי השקיעה (כלומר בשעה 19:06 בתל אביב).
המלצות כלליות לחזן המתחיל:
ריבוי המניינים בשל הצמצום הדרסטי במספר המתפללים בבתי הכנסת, מאלץ אנשים שמעולם לא חשבו להוביל תפילות – להתייצב כשליחי ציבור. עבורם יש לנו כמה טיפים בסיסיים.
ראשית, תתאמנו בבית. לימדו את הנוסח של התפילות. גם לקראת יום כיפור, אנשי "אתר הפיוט והתפילה" שייסד יאיר הראל, עם עמותת "סנונית" והספרייה הלאומית, מסייעים לחזנים-מתחילים ללמוד את נוסח התפילה ואת המנגינות השונות, בעזרת פלטפורמה פשוטה הכוללת 16 מסורות תפילה ופיוט - לחצו כאן.
טבילה בערב יום הכיפורים: "השנה זו סכנה"
הרב הראשי, דוד לאו, אומר בריאיון מיוחד לאולפן ynet כי "המקוואות המיועדים לטבילת גברים עמוסים מאוד בערב יום כיפור, והם מהווים מקום סכנה. בשנה זו נכון להקל בתשעה קבין מים, וכן טבילה במים שאובים".
איסור סיכה: קחו אלכוג'ל
בשל הקורונה מתיר הרב הראשי שימוש באלכוג'ל ביום הכיפורים: "חובה שיהיה אלכוג'ל בכל מניין – וחובה להשתמש בו. הוא מותר לשימוש ביום הכיפורים".
מניינים מיוחדים לא רק לדתיים: במרחב הפתוח ובמרפסות
"מה שהכי חשוב לכולנו לזכור הוא שהדבר הכי חשוב, בעצם המצווה היחידה, זה הצום וחשבון הנפש", אומר גם הרב מוני אנדר מצעירי אגודת חב"ד, בריאיון לאולפן ynet. "כל שאר הדברים הם בדרגה פחותה - החל מלבקש סליחה אחד משני וכלה בעריכת פדיון כפרות או תפילה במניין. ובשביל זה לא צריכים לצאת מהבית.
(צילום: אורי דוידוביץ, נדב אבס)
"אפשר אפילו לשבת בחדר, במזגן, לעשות סוג של חשבון נפש. קצת להרהר עם עצמנו איך אנחנו מתפקדים בחיים שלנו. מי שרוצה בהחלט יכול לפתוח מחזור תפילה ולהתפלל חלק מהתפילות, אבל הדבר הכי חשוב הוא לצום".
הרב אנדר מספר כי על פי סקר שערכו צעירי חב"ד בשנה שעבר, כשני-שלישים מהגברים במדינת ישראל מקפידים ללכת ללפחות לתפילה אחת ביום הכיפורים בבתי הכנסת. "בדרך כלל אלה תפילות 'כל נדרי' או 'נעילה'. השנה הדברים לא כל כך ברורים ופשוטים. אנחנו מפעילים סוג של בתי כנסת פתוחים במתכונת של קפסולות, בתקווה שעד הצום הם עוד יוכלו לבוא ולהישאר פתוחים.
"ביחד עם השליחים שלנו, אנחנו מארגנים יוזמה מיוחדת בהשראת שירת המרפסות הידועה באיטליה - מניינים שיתקיימו בגינות שמתחת לבנייני המגורים הגדולים. רק עשרה גברים, כמו שמותר במרחב הפתוח. אנחנו דואגים להביא להם את החזן ואת המחזורים.
"הדפסנו ערכות תפילה בחצי מיליון עותקים שיגיעו עד לבית, וגם חוברת קריאה שקצת מסבירה מה עושים ביום הכיפורים, ואפילו משהו לשבור איתו את הצום - עוגת דבש קטנה, שנזכור שאנחנו מתפללים לשנה טובה ומתוקה. אנחנו מדברים על מאות משפחות במתחמים האלה, שיוכלו להתחבר לתפילה, לשיר ביחד, לחוות את הצום ובעצם להרגיש אותו כאילו הם נמצאים בבית הכנסת ביום הכיפורים". לפרטים נוספים ניתן להיכנס לכתובתkipur.org .
גם רבני צהר העבירו את כל 500 מנייני יום הכיפורים שתחת הארגון ברחבי הארץ, לשטחים פתוחים. בנוסף, יחולקו מחזורים מיוחדים ובהם הסברים. "נזכור כולנו כי מהות היום היא תשובה ומעשים טובים. תשובה לפני בוראנו - ופיוס של מי שחלילה פגענו בו במהלך השנה. חלילה לנו שביום הקדוש נהיה אנחנו אחראים לפגיעה באחרים בהדבקתם על ידינו בגלל חוסר הזהירות שלנו".
צייד הצבעים
כשהוציא את המחזור המיוחד, חשב הרב יוסף צבי רימון על חיילים בשירות צבאי, נשים לאחר לידה וגם מעט חולים שנאלצים להתפלל לבד. איש לא חשב אז על מגפה עם עשרות-אלפי חולים ועוד יותר רבבות מבודדים שייאלצו השנה להתפלל לבדם.
הבסיס ההלכתי לקיצורים, אם תהיתם, הוא בסדר הצטרפות התפילות מאות בשנים עד לנוסח הסופי שאנו אומרים היום. הרב רימון מסביר כי הנוסח הבסיסי התקבע בזמן הבית השני ובהמשך, לאחר החורבן. התפילות נועדו להחליף את הקורבנות במקדש שחרב. "בשעת הדחק, כאשר יש קושי עצום לקיים תפילה, הבסיס של תפילת שחרית ביום כיפור הוא כמו בכל יום - ברכות השחר, ברכות קריאת שמע, קריאת שמע, ותפילות העמידה (שחרית, מוסף, מנחה ונעילה). אמירה של הקטעים האלה אורכת זמן קצר יחסית. הפיוטים והמנגינות הן בעדיפות שנייה, כיוון שאינן חלק מסדר התפילה".
מה הבעיה לוותר על המנגינות?
"המהרי"ל שחי לפני כ-600 שנה, והיה המנהיג הרוחני של יהדות אשכנז, טען שאסור לחזן לשנות בניגון התפילה. לכאורה, דבר זה לא מובן. מדוע שהמנגינה תהיה חשובה כל כך? אולם למדנו מכאן עיקרון חשוב: גם בניגונים של תפילת יום כיפור יש משהו שנוגע בנשמה, בלב, ברגש - ולפעמים הופך חלק מהתפילה. לכן עד כמה שאפשר, כדאי לשמר ניגונים מרכזיים".
בשעת הדחק בלבד, כאשר צריך לוותר על חלק מהתפילה, מוותרים תחילה על הפיוטים. "לכאורה, היה מקום להעדיף פיוטים קדומים יותר (כמו פיוטי הקליר, שחי לפני כ-1,500 שנה) על פני 'ונתנה תוקף' שנכנס מאוחר יותר למחזור", מסביר הרב רימון. "אולם למעשה, כיוון שאין קביעה הלכתית בסדר הקדימויות של הפיוטים, נראה שיש לומר פיוטים מרכזיים בנושאי היום (וניתן גם אותם לקצר לכמה בתים בלבד) וגם פיוטים המשמעותיים לציבור כמו 'ונתנה תוקף' אצל האשכנזים, או 'עת שערי רצון' אצל הספרדים וכדומה".
