בשיתוף נפש בנפש
כשדינה וסרמן, אביגיל (אבי) ביננפלד, רחל גמרא ונועה חוריץ חלמו לעלות לארץ, הן לא תיארו לעצמן שיום יבוא והן יעמדו בישראל בחזית המאבק במגיפה עולמית, שתשנה את העולם. היום, אחרי שנה אינטנסיבית בתוך עשייה רפואית למען הקהילה, הן מספרות על מסע העלייה וההתאקלמות שלהן בארץ, שזורים סיפורים מרגשים על ציונות, תחושת שליחות והרבה עוצמה נשית. צפו בכתבה בראש העמוד.
דינה וסרמן (29), היא הטרייה מבין נשות הרפואה העולות החדשות. בחודש אוגוסט האחרון היא עשתה עלייה מפנסילבניה שבארצות הברית בסיוע ארגון "נפש בנפש", ובשיתוף משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית, קק"ל ו-JNF-USA, ונחתה הישר אל חדר המיון באסותא אשדוד, שם היא מטפלת בחולי הקורונה שמגיעים למחלקה. "אני רופאה בכירה במיון. יש לנו מחלקה ייחודית בארץ לרפואה דחופה בתוך המיון, שכוללת את כל ההתמחויות - אורתופדיה, כירורגית, פנימית", מספרת וסרמן.
"מבחינתי, להיות רופאה זה לא רק תפקיד - זה ייעוד", היא אומרת. "אנשים לא לומדים כל כך הרבה שנים רפואה, אם הם לא מרגישים שזה מה שהם חייבים לעשות, והקורונה זה חלק מזה. אני מרגישה שזכיתי לבוא ולעבוד כאן. אני נמצאת בתוך צוות שעושה עבודת קודש".
אביגיל ביננפלד (36) עלתה לישראל לפני ארבע שנים מניו יורק. בזכות הסיוע של ארגון נפש בנפש טרם עלייתה לארץ, היא מספרת, התאפשר לה לעסוק ברפואה בישראל תוך זמן קצר ועם מינימום בירוקרטיה.
בקיץ 2017 היא עלתה עם בעלה וחמשת ילדיהם על טיסת צ'רטר של העמותה, וכולם נחתו בבית שמש. "היה לי מפחיד להגיע לפה, למרות שתכננו את העלייה במשך עשר שנים", מודה ביננפלד. "כשהגעתי, העברית שלי הייתה מאוד בסיסית. לא שפה שאפשר לעבוד איתה ברפואה ברגעי לחץ. רפואה זו שפה אחרת".
למרות הקשיים, ביננפלד התאקלמה מהר, וכיום היא רופאה בכירה במיון של בית החולים שערי צדק. בשנה האחרונה היא מטפלת באנשים שמגיעים עם חשד לקורונה. "בגל הראשון היה מאוד מפחיד כי לא ידענו מול מה אנחנו עומדים. כל יום היו שינויים. אפילו לא ידענו אם המיגון שלנו מספיק. לא ידעתי אם אני מכניסה את הווירוס הביתה. בגל השלישי בחודשים האחרונים היה עוד יותר קשה, כי היו הרבה חולים ולא היה לנו מקום בשבילם. הייתי צריכה גם לטפל וגם להתעסק בלוגיסטיקה, אבל בסך הכל אני מרגישה שזכיתי בתפקיד הזה".
גם עולות וותיקות כמו נועה חוריץ (41), נמצאות בשנה האחרונה בחזית המאבק בקורונה. חוריץ היא אחת העולות הראשונות של ארגון נפש בנפש, והיא הגיעה ב-2002 מפילדלפיה. "עליתי לבד בגיל 23, בלי משפחה. אפשר לספור על יד אחת את החברים והאנשים שהכרתי בישראל", היא נזכרת.
לפני שש שנים הקימה חוריץ אגף לבריאות האישה במרפאות "טרם" לרפואה דחופה, וכיום היא מנהלת את מחוז ירושלים של הרשת. "בגלל שאנחנו מרפאות של רפואה דחופה, כבר בהתחלה, עוד לפני שאנשים הבינו מה זה קורונה, ראינו את זה קורה. עבדנו קרוב עם משרד הבריאות והזהרנו אותם שאנחנו מתחילים לראות תסמינים שהם לא ראו", מספרת חוריץ על חווית הקורונה שלה, ומוסיפה על חשיבותן של נשים בעולם הרפואה בעת הזו: "מבחינתי, זה לעשות הכל באופן שווה. אני לא מרגישה שבגלל שאני אישה אני שונה. לפעמים נדרש יותר אומץ לפתוח את הפה, אבל רוב הנשים שמגיעות לתפקידים כאלה, יש להם את זה".
גם הסיפור המרגש של רחל גמרא (33), ישראלית במקור שחזרה לארץ בגיל 19 לפני 14 שנים, משלב בין אהבת הארץ ותחושת השליחות שכה מאפיינת את נשות הרפואה. היא עובדת בתור אחות במחלקת אונקולוגיה בשערי צדק, אבל עם פרוץ המגיפה במרץ שעבר, היא עברה למחלקת הקורונה בבית החולים.
"כשהקורונה הגיעה לארץ, שלחו לנו הודעות וביקשו מתנדבים למחלקת קורונה. אני מיד אמרתי שאני מעוניינת", מספרת גמרא. "ההורים שלי מאוד חששו כשסיפרתי להם על זה, אבל אני ראיתי את זה בתור משימה לאומית. לי זה נראה כמו הדבר הנכון לעשות".
מחלקת הקורונה שגמרא התנדבה אליו רשמה היסטוריה עצובה כאשר ספגה את המוות הראשון מהמגיפה. המקרה הזה הבהיר לגמרא, שהעלייה לישראל הייתה הבחירה הנכונה. "זה היה מטופל מבוגר שהמשפחה שלו לא הייתה יכולה להיות איתו, אז כל המטופלים האחרים החזיקו לו את היד ואמרו ביחד 'שמע ישראל'. הכל קרה מול העיניים שלי. אלו דברים שיכולים לקרות רק בישראל, וזה חיזק לי את הרעיון למה אנחנו פה".
"עולם הרפואה השתנה מן הקצה אל הקצה בשנה האחרונה ומצוקות ההון האנושי של אנשי מקצוע מתאימים ניכרת", אומר רונן פוקסמן, מנהל חטיבת קשרי ממשלה ותעסוקה ומומחה לרישוי מקצועות הבריאות של "נפש בנפש". "כארגון עלייה, אנו רואים כערך עליון את הצורך בסיוע לכמה שיותר עולים בעלי מקצועות רפואיים, בשיתוף כל הגורמים הממשלתיים והרפואיים, לעלות ארצה במינימום בירוקרטיה ומקסימום אפשרויות תעסוקה והשתלבות מהירה במערכת הבריאות הישראלית. גאווה יתרה היא לראות את העולות שלנו שמוכיחות כל יום מחדש את עוצמתן ונחישותן ומהוות מודל לחיקוי ולהשראה לנשים רבות נוספות, לא רק בתחום הרפואה, אלא בכל תחומי החיים".
בשיתוף נפש בנפש
פורסם לראשונה: 08:30, 07.03.21