החזן אהרן היין: "אל מלא רחמים" לחולי הקורונה
עם השמירה הקפדנית וההוראות, מעריך הרב משה סבאג, רב בית הכנסת "לה ויקטואר" שבפריז, כי יתפללו בו השנה כ-800 איש. זה אולי נשמע הרבה לאוזן ישראלית בסגר, אבל בית הכנסת הגדול של צרפת ואחד הגדולים באירופה – מארח בימים הנוראים לא פחות מ-4,000 מתפללים בשנים כתיקונן, המגיעים לשמוע את הנוסח העתיק של הקהילה שנוסדה בסוף המאה ה-19. השנה יורשו להיכנס רק מתפללים שנרשמו, שילמו ותושאלו מראש.
"כאשר יהודי בן 75 שואל אותי האם להגיע לתפילות יום הכיפורים, אני מורה לו להישאר בביתו", אומר הרב סבאג. צרפת ספגה מכה קשה עם למעלה מ-31 אלף נפטרים מנגיף הקורונה, והקהילה היהודית בפרט ספרה את מתיה המרובים – למעלה מאלף - אחוז גבוה יחסית לאוכלוסייה הכללית. ואולם דווקא יהודי פריז לא נפגעו כמעט בכלל, ובקרב קהילת המתפללים של בית הכנסת הגדול של צרפת, "לה ויקטואר", נרשמו אפס פטירות.
החזן הראשי, אהרן היין, זוקף את המספר הנמוך לזכות נשיא הקהילה, ז'אק קנה, שכבר בחג הפורים אסר על מסיבות ושלל התקהלויות. "ההקפדה שלו אז נראתה אולי כמחמירה, אך היום, כשאנו שומעים על מקרי המוות המרובים בקהילות אחרות באירופה, אנחנו יודעים שהוא הציל את הקהילה".
המשבר הכלכלי חלחל גם אלינו
חרף הפגיעה הנמוכה בנפש מציין הרב סבג כי הפגיעה הכלכלית ניכרת: "בצרפת ישנה הפרדה בין דת למדינה, ובתי הכנסת ומוסדות הדת נדרשים לממן את עצמם באופן פרטי. באופן טבעי חלחל המשבר הכלכלי בכל שכבות הציבור גם אלינו".
היין מזכיר כי ב"לה ויקטואר" העתיק מתפללים לא מעט יהודים שהחלו את דרכם בו לפני שמונה ותשעה עשורים, ולא החמיצו תפילת יום כיפור אחת במשך המאה שחלפה. השנה, למרבה העצב, ייאלצו להישאר בבית. "אנחנו רוצים לחזור לשלווה שהייתה בשנים הקודמות, אנחנו מייחלים שהקהילה שלנו תמשיך להתקיים".
בראש השנה ביקר רב הקהילה בבתים פרטיים רבים ותקע עבורם בשופר. בימים אלה הוא דואג להתקשר לכל החברים שנבצר מהם להגיע - ואלה כאמור רבים. עשרות חתונות ואירועים קהילתיים, כמו גם סעודות השבת הגדולות שמקיימת הקהילה, התבטלו. תחת זאת קיימו בחודשים האחרונים הרב והחזן עשרות ערבי שירה והרצאות תורניות באמצעות ה"זום".
בפעם הראשונה - הפסקה בתפילה
הקהילה האשכנזית הוותיקה בפריז מחזיקה בנוסח ייחודי משלה, המכונה "נוסח אלזס-לורן", המלווה את הקהילה היהודית עוד מתקופת ייסוד הקונסטיטואר (המועצה היהודית שהוקמה על ידי נפוליאון). הנוסח עבר מספר שינויים, אך נקבע לבסוף בהשפעת מספר שמות גדולים כמו לוונדובסקי, נומברג, לוסי ופראנק.
מידי שנה ביום הכיפורים מבקרים בבית הכנסת ראשי המדינה, באקט של כבוד ליהודים, שמצידם נושאים תפילה "לשלום הרפובליקה הצרפתית ולתפארתה", ומבקשים שהקב"ה ינצור וישמור את העם הצרפתי. גם השנה ינכחו שר החוץ, שר המשפטים, ראש עיריית פריז ומפכ"ל המשטרה.
"הדיוק וההיצמדות לנוסח הם קריטיים, שכן החמצה של חצי טון, תו או אפילו אות אחת עלולים לפגום בהרמוניה", אומר החזן היין. בקהילה מקפידים מאד על הנוסח המדויק ועל מסורת הניגונים הנהוגה מזה שנים. בימי כיפור של שגרה מתקיימת התפילה בבית הכנסת ברצף, לאורך היום כולו. "השנה החלטנו לקצר את התפילה, ולקיים הפסקה בין מנחה למוסף".
חשבון נפש: "'תכלה שנה וקללותיה' היא אימרה יפה, אך אין בה די. כל אדם חייב לעשות חשבון נפש פנימי ולשאול את עצמו – מה אני יכול לעשות על מנת לשנות את העולם? האם מיציתי את כוחותיי, את יכולותיי?", אומר הרב סבאג. "כל מעשה, כל מחשבה, היא עולם ומלואו. בימים אלו, אנו מתפללים ומבקשים מחילה על חטאים שעשינו ביודעים ובלא יודעים".
החזן מוסיף כי הוא רואה במגפה אמירה שמיימית המבהירה למין האנושי כי למרות הקידמה הטכנולוגית ותרבות הצריכה והשפע - וירוס קטנטן ובלתי נראה זורע כאוס עולמי בריאותי וכלכלי: "אולי זה סוג של גמול אלוקי על הדיסוננס העצום שמתקיים בין אירופה השבעה, העשירה והמפונקת - לזוועות שמתרחשות בעולם השלישי".
