הרבנות הראשית נגד המתחרים: פקידים באגף הכשרות ברבנות איימו על יבואן ישראלי כי יאסרו עליו לשווק בארץ את מוצריו ככשרים, אף שכבר נבדקו ואושרו ככאלה, אם לא יסיים לאלתר את התקשרותו עם גוף השגחה פרטי המפקח על מוצרים אחרים שהוא מייבא. בכך לכאורה עושה הרבנות, כרשות ממשלתית, שימוש לרעה בחוק איסור ההונאה בכשרות הנתון לסמכותה, ומפעילה אותו על מנת לשמר את המונופול שלה בענף ולדכא את מתחריה.
א' הוא מנהל חברה ממרכז הארץ העוסקת בייבוא ושיווק, ומחזיקה בתעודת השגחה מהרבנות הממלכתית על רוב מוצריה. בין היתר, הוא מייבא לישראל פירות קפואים כשרים מחו"ל, אך הרבנות פסלה כמה מהם מחשש כי הם נגועים בחרקים.
א' פנה ל"כשרות צהר", גוף השגחה פרטי, וזה מצא פתרון הלכתי להכשרת הפירות שבמחלוקת. בהתאם לכך חתמו הצדדים בחודש אוגוסט האחרון על חוזה התקשרות ביניהם, ולפיו יפקחו רבני צהר על מספר מצומצם של מוצרים, בלי קשר לחלק העיקרי של הייבוא, הממשיך ליהנות מכשרות הרבנות.
פיקוח מקביל - בהתאם לחוק
אלא שלפני כשבועיים פנה לחברה מפקח מטעם הרבנות הראשית, והודיע כי מעתה היא לא תוכל עוד להחזיק בתעודת כשרות על המוצרים שאושרו, וזו תישלל ממנה אם לא תתנתק לחלוטין ובאופן מיידי מארגון ההשגחה המתחרה. הפקיד הבהיר שהרבנות לא תאפשר לחברה בשום אופן להתנהל תחת פיקוח של שני הגופים במקביל, אף שמדובר במוצרים שונים שאין קשר ביניהם ושאינם באים במגע זה עם זה.
בעקבות כך נאלץ א' להתנתק מהכשרות הפרטית, והסביר לאנשיה כי "אין לחברה רצון להיות כקלף ניגוח במחלוקת הקיימת בין צהר לרבנות הראשית". לדבריו, המשך ההתקשרות עלול לגרום לו נזקים כלכליים, והדבר אינו בא בחשבון בתקופת הקורונה ובימים של משבר חמור במשק.
בצהר משוכנעים כי המהלך של הרבנות איננו קשור כלל לכשרות המזון, אלא נובע רק מרצון לפגוע בארגון שלפני כמה שנים הקים לה, לראשונה, תחרות רצינית בענף - ומאז מצליח לאתגר אותה. לטענתם, מדובר בצעד אחד מיני רבים שבאמצעותם מנסה הרבנות הממלכתית להתנכל לגוף הפרטי וללקוחותיו - פעם בהטלת קנסות תמוהים בגין הונאת כשרות כביכול - ופעם בהפעלת לחץ, איומים והפחדות על בעלי העסקים שהתקשרו איתו.
בצהר מסבירים כי לא ניתן למנוע מיבואן להכניס ארצה מוצרים כשרים לצד מוצרים שאינם כשרים, כל עוד הדבר אינו גורם להטעיית הצרכנים, וממילא ודאי הוא שאין לרבנות לשלול תעודה ממוצר אחד בגלל פיקוח פרטי על מוצר אחר, כל עוד הדבר נעשה במסגרת החוק.
בארגון גם שללו את האפשרות שהפירות שבהשגחת הרבנות התערבו באלה שלא קיבלו את אישורה, שהרי במקרה כזה היה עליה לקנוס את החברה על הונאה, ולא להסתפק בדרישה כי תתנתק מצהר.
"עדכון כשרות" תמוה
ברבנות לא עצרו בזה, ובימים האחרונים, לאחר פניית ynet אליה בעניין, הפיצה היחידה הארצית לאכיפת חוק איסור הונאה בכשרות "עדכון מיוחד" לציבור בדבר "איסור יבוא, שיווק וקליטת פטל קפוא על מצגי כשרות", שאליו צירפה הרבנות רשימת של חברות ש"נמצאו לאחרונה בביקורת שנעשו על ידי מפקחי היחידה" - ובהן גם זו של א'.
עיתוי ההודעה מחשיד: כמה חודשים אחרי סירובה לאשר את יבוא המוצר, כאשר הציבור כבר עלול היה להיכשל, וזמן קצר לפני פרסום ההתנכלות לכאורה לחברה המדוברת, המושגחת על ידי צהר.
בעדכון נכתב כי "במסגרת פעילות האגף ויחידת האכיפה נמצאו מיובאים ומשווקים מוצרים שונים המכילים פטל קפוא (שחור/ אדום), הנושאים ציוני כשרות שונים על גבי האריזות", וצוין כי "נוכח ממצאי בדיקות מעבדה אשר הצביעו על רמת נגיעות גבוהה במוצר הנ"ל ובכפוף לנהלים, מחלקת הייבוא ברבנות הראשית לישראל אינה מעניקה אישור כשרות למוצר זה, ועל כן אין לקולטו במקומות המושגחים גם אם הוא נושא ציוני כשרות, ואף יש להחזירו לספקים".
הרבנות: "חשש להונאת כשרות"
ברבנות הראשית אמרו כי הסיבה לאיום הסרת הכשרות נעוץ בהצגת המוצרים שבפיקוח צהר ככשרים, תוך חשש להונאת כשרות. "החברה נמצאת תחת השגחת הרבנות המקומית, ובמקביל עוסקת בייבוא מוצרים מחו"ל", נמסר מהרבנות. "לחברה הובהר כי ייבוא המוצרים תוך הצגתם ככשרים ללא אישור הרבנות המוסמכת על פי חוק, מהווה עבירה על החוק ויכולה להכשיל את הציבור".
באשר למפקח נכתב בתגובה כי הוא ביקר בבית העסק וחידד בפני א' את הנוהל ואת החוק, וכי הרב רפי יוחאי, מנהל יחידת האכיפה, בדק את פרטי האירוע ולא מצא כל פסול בהתנהלותו. "במהלך פעילות האכיפה נדרשים המפקחים ליידע את המבוקר בדבר ביצוע העבירה והשלכותיה, כפי שאירע גם במקרה זה", הסביר.
ברבנות דחו את הטענה להתנכלות מכוונת כלפי גופי הכשרות הפרטיים ובתי העסק המושגחים על ידם, והדגישו כי "פעילות האכיפה מתבצעת כלפי כל בתי האוכל והיצרנים המוצגים ככשרים בשווה, בין היתר באמצעות הצגת תעודות פיקוח מטעם גוף לא מוסמך, מבלי שיש בידם תעודת הכשר כחוק, כל זאת בכדי להגן על הצרכן".
בעקבות המקרה הבהירו ברבנות: "פרי הפטל הינו אחד מפירות היער הנגועים ביותר בחרקים. על פי ההלכה קיים קושי רב לנקותו, עקב מבנה גוף הפרי, ועל כן נוהלי הרבנות הראשית אוסרים על שיווקו וכך פועלים מרבית גופי הכשרות בעולם. שיווק מוצר הפטל כמפוקח על ידי גוף פרטי לעניין כשרותו לא רק מהווה עבירה על החוק, כאמור, אלא מעלה גם חשש הלכתי".