אל בית הכנסת המרכזי של מוסקבה מגיעים מידי שנה ביום הכיפורים קרוב ל-2,000 מתפללים. השנה יהיו שם אולי 400. הקהילה היהודית במוסקבה חטפה מכה קשה בקורונה, ואיבדה 93 מחבריה במגפה הנוראה, עשרה מתוכם – מבוגרים שנמנו על מתפללי "מארינה רושצ'ה".
את בית הכנסת הקים רבה הראשי של רוסיה, בערל לאזאר, והוא מתפלל בו בקביעות. בין חברי הקהילה ובית הכנסת בפרט נרשמו מקרי חולי רבים, ובהם גם הרב לאזאר ובני משפחתו שהחלימו מהנגיף. מנהל הקהילה, הרב מרדכי וייסברג, עשה את החג כשהוא ספון בביתו עם משפחתו הגרעינית.
הורדנו ריהוט השנה
שייע דייטש, שליח חב"ד וגבאי בית הכנסת המרכזי, מספר כי זו השנה הראשונה בתולדות חגי תשרי שלא נוסף ריהוט, "ולהיפך, הורדנו ספסלים ותיחמנו את בית הכנסת בקפסולות, תוך כדי הקפדה לחומרה על כללי הריחוק - ובקבוקון אלכוהול ג'ל על כל שולחן".
דייטש מספר כי המתפללים כולם חבושים במסכות, ושומרים לא יהודים מתפקדים כ"גבאי הקורונה" המקומיים: ערוכים להחליף להם את המסכות הישנות בחדשות, ואף להעיר למי שלא חובש מסיכה כמו שצריך.
"גם בתפילות ישנן היערכויות לשינויים", הוא מוסיף. "הרב לאזאר הורה שרק מי שנדבק והחלים, כך שפיתח נוגדנים לקורונה, יוכל להוציא את ספר התורה מההיכל ולפסוע איתו. מתפללים יכולים לנשק את ספרי התורה רק מרחוק, ללא מגע. על הבימה עצמה דאגתי שיהיה מחסום, כך שרק הגבאי, העולה לתורה ואנוכי נהיה באזור כשאנחנו במקסימום הגנה ומרוחקים".
"הרב פרץ בבכי באמצע התפילה"
דייטש מספר כי בבוקר היום השני של ראש השנה, קרא הרב לאזאר קרא בקול סדוק ונשבר את הפטרת חנה, ועין לא נותרה יבשה. "השנה יכולנו לחוש ממש את כובד המשא שעל כתפיו, את צער המבקשים ממנו להיות שליח ציבור - יהודים וגם לא יהודים, מרחבי רוסיה ומחוצה לה.
"הרב פרץ כמה וכמה פעמים בבכי. זה היה מטלטל, חריג מאוד. לצד זה, היה משהו שמיימי באוויר, יכולת ממש להרגיש את האווירה המחשמלת. קשה להסביר במילים. כולנו בכינו והצטמררנו עם הרב. זה משהו שלא שוכחים בחיים".
דייטש, כמו האחרים, מתגעגע. הוא מוסיף שהחשש הגדול הוא דווקא מחג הסוכות המתקרב, "שמושך כמויות מטורפות של אנשים לבית הכנסת". בינתיים נערכים שיעורי התורה ב"זום", ולמעלה מ-20 אלף חבילות נשלחו לחברי הקהילה עם מכתב אישי מהרב לאזאר, שמבקש מהקהילה שלו "אחדות. פשוט לאהוב אחד את השני".
חשבון נפש: "אנחנו משתדלים לא להיכנס חס ושלום לחשבונות שמים. אחרי שעברנו את ההלם הראשון עם הגל הראשון, הגענו לגל הזה כשאנחנו ערוכים עם מאות מתנדבים מהקהילה, כך שאף יהודי לא ירגיש בודד – וכל אחד יחוש שהוא חלק מקהילה חמה ותומכת".
