במקביל למימונה המפורסמת, נחגגת אחותה הפחות מוכרת – הסהרנה של יהודי כורדיסטן, שכמו המימונה, המלידה והסיגד הוכרה במדינת ישראל באופן רשמי כיום חג. במהלך חול המועד פסח או באסרו-חג של פסח (כ"ב בניסן), מתכנסת הקהילה בחיק הטבע, שם זקניה מעבירים לצעירים את מסורות העדה.
כזכר ליציאת מצרים, עוזבים בני הקהילה היהודית את בתיהם - ומתיישבים במתחם מחוץ לעיר לחגיגה הכוללת תפילות מיוחדות, טקסי שידוכים ואירוסין, הכנסת ספרי תורה ועוד. היציאה אל הטבע, לפיקניק, בתקופת האביב מסמלת התחדשות והנאה. חג זה מבסס קשרים חברתיים טובים בין קהילות בזכות אופיו השמח, ויוצר חיבורים בין אנשים.
"והגדת לבנך" בטבע
בעבר נחגג החג בחסות "ראש השבט" הכורדי המקומי, שהקצה שטח התכנסות ודאג לשמירה על היהודים. בעשורים הראשונים להקמת המדינה, נמנעו יהודי כורדיסטן מחגיגות הסהרנה בארץ.
בשנת 1972 שינו פוליטיקאים וראשי הקהילה את מועד החג בשל ריבוי מועדים בתקופה זו של השנה - וקבעו אותו בחול המועד סוכות. "לחג נחשפתי בילדותי", מתארת חלי טביבי ברקת, יוזמת "הלו"ז העברי". "כלל המשפחה התכנסה בגן סאקר בירושלים, שם נערכו חגיגות המוניות שבהן נשאו דברי ברכה, קיימו מופעים ומעגלי ריקוד, שירה ולמידה".
לאחרונה, היא מספרת, חלה התעוררות וכמיהה להשיב את החג למועדו המקורי – חול המועד ואיסרו חג הפסח, שבו מברכים את ברכת האילנות ומקיימים את "והגדת לבנך". "בחגיגות מקיימים מעגלים בין-דוריים, שבהם הסבים והסבתות מעבירים את סיפור העם היהודי: היציאה ממצרים וסיפור הקהילה והמשפחה, לצד מעגלי משלים ואגדות שמספרים מספרי סיפורים" אומרת טביבי ברקת. "מעגלי ריקוד ושירה מלווים בכלים מסורתיים – דולה וזורנה".
בשנה שעברה החזירו מיזם "הלו"ז העברי" והארגון הארצי של יהודי כורדיסטן, את החג למועדו המקורי, וקיימו אירוע בין-דורי בתחנה הראשונה בירושלים, שלכבודו הופק עם ארגון "כל ישראל חברים", "סדר חג", במטרה להפוך את המסורת המועברת בעל-פה - למסורת כתובה שתונחל לדורות הבאים ולכלל עם ישראל.
פורסם לראשונה: 13:34, 16.12.20
