בג"ץ פסק הכריע כי גם מי שלא עבר גיור הלכתי בארץ, יוכר כיהודי - והרבנים הראשי לישראל תוקפים בחריפות: הרב יצחק יוסף טוען כי משמעות ההחלטה היא "הכנסת אלפי גויים לעם ישראל". הראשון לציון הבהיר כי הוא מצפה לתיקון הפסיקה בחקיקה, "ויפה שעה אחת קודם".
"החלטת בית המשפט העליון מצערת מאוד, ופוגעת באופן חמור בשלמות עם ישראל", אמר הרב הראשי, והוסיף כי "בית המשפט גם דחה את הבקשות להמתין עם הכרעתו עד לחקיקת החוק. מה שהרפורמים והקונסרבטיבים מכנים ׳גיור׳ אינו אלא זיוף של היהדות", הוסיף, "שמשמעותו היא הכנסת אלפי גויים לעם ישראל".
הרב הראשי, דוד לאו, הבהיר: "מי שהתגיירו בגיור רפורמי ודומיו אינם יהודים, ושום החלטת בג״ץ כזאת או אחרת לא תשנה את העובדה הזו". הוא הוסיף כי "יש להצר על כך שבית המשפט מאשר בהחלטתו את הצפת מדינת ישראל בעולים שבינם לבין היהדות אין דבר. כל אחד מאזרחי ישראל צריך לשאול את עצמו בערב עצוב זה, במה מדינת ישראל היא מדינה יהודית, כאשר כל נוכרי יכול להיות אזרח מדינת ישראל".
מנכ"ל התנועה הרפורמית: "זו בשורה של ממש"
הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הרפורמית, ממובילי העתירה, אומר כי "בית המשפט העליון הגן בפסק הדין שלו על ערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי כולו וכמדינה דמוקרטית, המחויבת לחופש דת ומצפון של אזרחיה".
הוא כינה את פסק הדין "בשורה של ממש לציבור הישראלי, ליהודי התפוצות ובמיוחד לאותם אזרחים ותושבים ישראלים המבקשים להשלים את מסעם אל חיק העם היהודי", כדבריו. הרב קריב, מועמד מפלגת העבודה לכנסת, הוסיף כי "בפסק הדין, עמד בית המשפט על העובדה הפשוטה, שמאז קום המדינה נמנעה הכנסת מלהעניק מונופול לממסד הרבני בתחום הגיור, ואנו נדאג שכך יהיה גם בעתיד.
"פסק הדין איננו כופה דבר על הרבנות הראשית או על קהילות אורתודוכסיות, אך הוא קובע את מה שהיה צריך להיות מובן מאליו: מדינת ישראל, כמדינת העם היהודי, צריכה לכבד את כל הזרמים והחוגים בעם ישראל באופן שווה וללא אפליה".
"בג"ץ אישר שיש יותר מדרך אחת להיות יהודי"
גם בתנועה המסורתית חגגו את ההחלטה. רקפת גינסברג, מנכ"לית התנועה, הגדירה אותה "יום היסטורי". לדבריה, "בג"ץ קיבל היום הכרעה צודקת, מובנת מאליה, ברורה. יש יותר מדרך אחת להיות יהודי במדינת ישראל".
גינסברג אמרה כי "שוב ושוב אנחנו נאלצים להילחם על הזכויות שלנו בבתי משפט, במקום לנהל דיאלוג ושיח. זה רגע לפני בחירות. אני קוראת לנבחרי הציבור שלנו, זו עת לשקם את יחסיה של מדינת ישראל עם היהדות הקונסרבטיבית והרפורמית, במדינת ישראל ובתפוצות. הגיע הזמן שנבחרי הציבור שלנו יכירו בכך. בית המשפט אמר זאת בקול צלול: ליהדות יש יותר מצבע אחד".
אחרי יותר מ-15 שנים של עתירות נגד מערך הגיור, ושלושה שבועות לפני הבחירות,- קבעו הערב (ב') שופטי בג"ץ בהרכב של תשעה שופטים, כי גם מי שלא עבר גיור כהלכה בישראל, יוכל להיות מוכר כיהודי. ההרכב בראשות הנשיאה, אסתר חיות, קבע כי גם מי שעבר גיור רפורמי וקונסרבטיבי יוכל ליהנות מחוק השבות.
בתנועות אורתודוכסיות מאשימים את "ההתעקשות החרדית"
בארגון רבני צהר תקפו את הרבנות ואת הפוליטיקאים החרדים: "העסקנים שביקשו להשתלט על שערי הכניסה לעם היהודי, ולנהל את הליכי הגיור במדינת ישראל לפי השקפת עולמם בלבד, ללא קיום השיח הנדרש - הם שגרמו לכך שבג"ץ הוא זה שקיבל החלטה, היכולה להשפיע על עתיד העם היהודי בזמן הקרוב והרחוק", אמרו.
הם הוסיפו כי "אפשר עדיין לתקן ולאפשר לרבני הערים והמועצות המקומיות לגייר כפי שהיה מקובל מאז ומתמיד, תוך מתן מקום למגוון הדעות בעולם הרבני, המאפשרות גיור על פי כללי ההלכה".
בתנועת נאמני תורה ועבודה אמרו כי "פסיקת בית המשפט העליון הייתה צפויה בעקבות ההתעקשות החרדית ארוכת השנים, שהגביהה יותר ויותר את חומות הגיור". לדבריהם, "בפועל פסק הדין לא יביא לשינוי גדול במציאות, בהיותו המשך לגיורים המוכרים ממילא על ידי הזרמים מחוץ לישראל".
בתנועה תקפו את הפוליטיקאים ואת העסקנים החרדים: "כאשר הם אינם מסוגלים לקבל החלטה, הם מגוללים את ההחלטה לפתחו של בית המשפט שיעשה את העבודה במקומם. אנו מקווים כי הציבור הדתי ילמד את הלקח ולא יחשוש להיות, להבא, היוזם והמוביל בסוגיות דת ומדינה".
בוועידת רבני אירופה המייצגת את המנהיגים הרוחניים של למעלה מ-80% מהקהילות המרכזיות והכלליות באירופה - כמיליון וארבע מאות אלף איש - אומרים כי אין כלל דרישה להכיר בגיורים אלה, המחוסרים תוקף הלכתי. "כל החברים במאות הקהילות שלנו באירופה מעוניינים רק בגיור על פי ההלכה ומסורת ישראל", אמר נשיא הוועידה, הרב פנחס גולדשמידט.
בהודעת הוועידה נאמר עוד כי "ישראל כיום היא מדינה של העולם הראשון, אליה שואפים מיליוני אזרחי מדינות עולם שלישי להגר. הליברליזציה של תהליך הגיור לבתי דין רבניים שאינם רשמיים, עלולה להביא לישראל מיליוני אנשים ממדינות שונות כתיירים, שיעברו גיור שאיננו רשמי, ויחלישו את אופיה של המדינה היהודית היחידה בעולם".
"הרפורמים חותרים לשינוי צביונה של המדינה"
הרב ד"ר דניאל הרטמן, נשיא מכון הרטמן, בירך את בית המשפט. "במשך כל ההיסטוריה, בכל הנוגע לענייני דת ומדינה, מדינת ישראל לא התנהגה כבית הלאומי של העם היהודי, אלא כבית הכנסת הפרטי של האורתודוכסיה, ואפילו של זרם מסוים בתוך האורתודוכסיה", אמר. "הפסיקה היא הגשמה של חזון הציונות, וכולי תקווה שהיא מבשרת את תחילתו של שיח חדש על דת ומדינה ועל היחסים בין השבטים השונים בתוך היהדות ובתוך החברה הישראלית".
יו"ר מפלגת ארץ הקודש בהסתדרות הציונית, הרב פסח לרנר, גינה את ההחלטה ואמר כי "הפנים האמיותיות של התנועות הרפורמיות נחשפות פעם נוספת, כאשר מחד הן מדברות גבוהה-גבוהה אודות חיזוק הקשר עם יהדות התפוצות, אך בפועל עוסקות בפעילות בלתי פוסקת לשינוי צביונה היהודי של מדינת ישראל", כדבריו.
"בשם רבבות יהודים שומרי מסורת מארה"ב ומהתפוצות, אני מבקש לומר להם ולשופטי בג"ץ: אתם לא תצליחו. מסורת ישראל הרבה יותר חזקה ממכם. היא שמרה על עמנו במשך אלפיים שנות גלות, והיא תמשיך לקיים אותנו לעד כיהודים גאים בתורת ישראל".
ד"ר שוקי פרידמן, מנהל המרכז ללאום, דת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר כי פסיקת בג" היא "מסקנה מתבקשת ובעיקר תעודת עניות לפוליטיקאים ולמחוקקים". הוא הסביר כי "גם לפני הפסיקה הזו הוכר בישראל גיור לא אורתודוכסי שנערך בחו"ל, לטובת זכאות לאזרחות לפי חוק השבות. יתרה מזאת, לפני כשלוש שנים הכיר בית המשפט גם בגיור אורתודוכסי פרטי שנערך בישראל לזכאות לפי חוק השבות.
"למרות שהפסיקה העכשווית היא המשך ישיר של פסיקות בית המשפט, נהגו השופטים במקרה הזה באיפוק רב", אמר, והזכיר כי היום הסתיימה למעשה סחבת בת 15 שנים בחקיקה, במהלכן ביקש בית המשפט "פעמים רבות בפני הכנסת, כי תאמר את דברה ותקבע מהו גיור תקף בישראל", כדבריו. "כנסות כונסו והתפזרו, ועדות מונו ואמרו את דברן, ללא חקיקה".
לא הופתעו מהפסיקה
הרב שאול פרבר, יו"ר ארגון עתים וממייסדי רשת בתי הדין "גיור כהלכה", אומר כי "הדיון המרכזי הוא לא על האופן שבו עורכים גיורים, אלא על דמותה של מדינת ישראל. חזון קיבוץ הגלויות מחייב ליצור מדינה שבה כל קהילות ישראל מתקבלות בברכה. את השנאה והפחד כלפי האחר יש להחליף בהבנה ובניסיון לבנות גשרים. אם רק תרצה בכך, הרבנות יכולה לשרת את כלל עם ישראל.
"אין סיבה להאבק בגיורים שאיננו מסכימים איתם, אלא ליצור שערי גיור קשובים ומכילים, שנותנים מענה למבקשים להיות יהודים. הרב גורן זצ"ל, קבע בשנות ה-90 שעל הגיור להיעשות על ידי רבני ערים", מציע גם הרב פרבר. "זה יכול להיות מודל ראוי כדי לתת מענה למאות-אלפי עולים, ולהחזרת הגיור לידי הקהילה".
ארגון רבני ורבניות בית הלל אמרו אף הם כי לא הופתעו מהכרעת בג"ץ, "שכן היא תוצאה של התנהלות המדינה בסוגיית הגיור", הסבירו. "מצער שבמשך 15 שנה, המדינה לא השכילה להגיע לפתרונות מוסכמים, למרות שבשנים האחרונות הונחו על שולחן הממשלה פתרונות מגוונים... הגיור הוא נושא תשתיתי ואקוטי לחברה הישראלית ולעם כולו, ולמדינה אין פריבילגיה להותיר אותו ללא הסדרה ופתרון".
בארגון ציינו כי "הנחת היסוד ולפיה פסיקת בג"ץ יכולה להכריע מיהו יהודי ואיך נכנסים בשערי העם היהודי, איננה נכונה לדעתנו. לא בג"ץ צריך להכריע בנושאים אלה אלא המדינה, בצורה דמוקרטית, תוך שיתוף ושיח עם נציגי העם היהודי בתפוצות".
