מדליקים נרות בפחד. יהודים בקאיפנג
(קרדיט: ארגון שבי ישראל)
הקהילה היהודית העתיקה בקאיפנג שבסין חוגגת את חנוכה ומדליקה נרות בסתר. בכל רגע עלולים להגיע שוטרים ולעצור אותם, מאחר והשלטונות הסיניים אינם מאפשרים להם לקיים חופש דת ופולחן. מדיווחים המגיעים מקאיפנג, הקהילה היהודית העתיקה – ששורשיה מגיעים עד למאה ה-11 – חווה התנכלויות קשות מצד הרשויות.
כאלף יהודים חיים בקהילה הנחשבת לאחת העתיקות ביותר בסין, והם מתלוננים על סגירת בתי ספר יהודיים והריסת מבנים המשמשים לפולחן דתי. ההתנכלויות נמשכות זה כבר מספר שנים, ועד היום נמנעה שגרירות ישראל בסין מלהגיב על דיווחים כאלה, כנראה בשל החשש להרגיז את הענק הסיני.
"בכל פעם שאנו חוגגים חג יהודי דתי, אנחנו מפחדים", סיפר אמיר, אחד מחברי הקהילה, בריאיון ל"טלגרף" הבריטי שפורסם בימים האחרונים. "לפעמים מזמנים אותי ואת חבריי לחקירות. מאז שנת 2015, בהנחיית נשיא סין, שי ג'ינפינג, פתחו השלטונות בקמפיין נגד 'השפעות זרות' ו'דתות בלתי מאושרות'".
"זאת מדיניות הממשלה – סין לא רוצה להכיר בנו כיהודים", מספר חבר בקהילה, שחלומו הוא להיות רב בישראל. "היעד שלהם - שלדור הבא לא תהיה כל זהות יהודית". בתחקיר שערך הניו-יורק טיימס לפני כמה שנים, דווח כי השלטונות הסיניים דורשים מבני הקהילה להסיר סממנים יהודיים כגון מזוזות, ואף אוסרים עליהם לקיים תפילות בבתי הכנסת.
הנשיא מציב מכשולים
אחרי שסגר מקדשים בודהיסטיים בטיבט וקרע צלבי כנסייה במזרח סין, הנשיא שי ג'ינפינג מכוון את מאבקו בדת ובהשפעה זרה בקהילה. בכתבה של הניו-יורק טיימס נטען כי החדרים שבהם התאספו בעבר להתפלל בעברית ומנדרינית, ריקים עכשיו. השלטים והתצוגות שהוצבו ברחבי העיר וחגגו מאות שנים של תרבות יהודית - נעלמו. באר עתיקה, שריד אחרון מבית כנסת שנהרס מזמן, נקברה לאחרונה תחת בטון ואדמה.
כמה מאות תושבים שימרו בעשורים האחרונים את המורשת היהודית של העיר קאיפנג באמצעות שיעורים, שירותים לקהילה ותוכניות לבנות מחדש את בית הכנסת העתיק כמוזיאון. במשך שנים הגיבו הרשויות בסובלנות לפעילות הזו, ואף ראו בקשר היהודי מגנט לתיירים ולהשקעות. אבל מאז השנה שעברה, החלו להציב מכשולים לפעולות שנועדו להחיות את הקהילה היהודית בעיר.
ארגון "שבי ישראל" קורא לממשלת ישראל להתערב. "נאסר עליהם לחגוג את חגי ישראל בפרהסיה, או להתכנס יחדיו בשבתות", אומר מיכאל פרוינד, יו"ר הארגון. "השלטונות מדכאים כל פעולה שקשורה איכשהו ליהדות. אני קורא לממשלת ישראל ולמשרד החוץ בפרט, לפעול מול השלטון בסין כדי להביא סוף לדיכוי הזה".
פרוינד הוסיף כי "העם היהודי והעם הסיני הם שתי ציוויליזציות עתיקות יומין, שרוחשות הרבה כבוד אחת לשנייה וידידות עמוקה. לכן המצב הנוכחי הוא בלתי מובן בעליל. אני קורא לממשלת ישראל להושיט יד לצאצאי הקהילה היהודית בקאיפנג, ולאפשר לאלה מביניהם שרוצים לעלות ארצה לעשות זאת. יהודי לא נמדד לפי צבע עורו או צורת עיניו. היהודים הסינים הם אחינו ומחובתנו לסייע להם באופן מיידי".
כבר למעלה מ-15 שנה שארגון "שבי ישראל" מסייע לצאצאי הקהילה היהודית העתיקה בקאיפנג לחזור לשורשיהם היהודיים, ועד כה עלו כעשרים צעירים וצעירות מהקהילה - כולם עברו גיור על ידי הרבנות הראשית. יהודי קאיפנג נקראו לאורך ההיסטוריה בסין גם "כת תולשי הגידים", עקב מנהגם לנקר את גיד הנשה, כפי שדורשת ההלכה היהודית.
שומרים על מנהגים ייחודיים
במשך מאות שנים התקיימה בעיר הסינית קאיפנג - כ-800 קילומטרים מדרום מערב לבייג'ינג - קהילה יהודית קטנה ומשגשגת: בלי רדיפות, בלי אפליות, בלי הגבלות. למעשה, היהודים הסתדרו כל כך טוב עם השלטונות הסיניים, עד שהתבוללו ונטמעו כמעט לחלוטין בחברה המקומית. בשנים האחרונות החלו הצאצאים שלהם בתהליך של חזרה למקורות. קומץ מביניהם אף התגייסו לצה"ל.
בדיקות גנטיות שנערכו לצאצאי היהודים בקאיפנג, מצאו קרבה גנטית מסוימת בינם לבין יהודי ארמניה, איראן ועיראק. רוב החוקרים (וצאצאי היהודים בקאיפנג עצמם), נוטים להשערה כי ראשוני היהודים בסין היו סוחרים מפרס, שהגיעו לקאיפנג (אז הבירה) בדרך המשי במאות ה-9-8 - סדרה של דרכים יבשתיות שקישרה בין אנטיוכיה (כיום בדרום טורקיה) לבין העיר שיאן שבמרכז סין. במאות הראשונות לקיומה הקהילה פרחה, ומספר תושביה גדל בהתמדה (בשיאה מנתה 6,000 נפש). מרקו פולו, האירופי הראשון שביקר בסין, הזכיר ביומנו את הקהילה היהודית בקאיפנג.
בימי הביניים מנתה הקהילה כ-5,000 איש, ובית הכנסת המרכזי של העיר נבנה כבר בשנת 1163. באמצע המאה ה-19, בעקבות התבוללות ועוני, החליטו אחרוני יהודי הקהילה למכור את בניין בית הכנסת ואת כתבי היד העתיקים למיסיונרים נוצרים. אף על פי כן, חלק מהמשפחות שמרו על זהותן עד היום, וצאצאיהן מרגישים קשר לשורשיהם היהודיים, זאת למרות הקושי המיוחד לשמר זהות זו במשטר הקומוניסטי.
לפני כ-150 שנה חדלה הקהילה מלתפקד וחבריה התבוללו, אך כאמור הצאצאים המשיכו לשמור על כמה מנהגים. כך למשל, רבים מהם נמנעים עד היום מאכילת חזיר, דבר נדיר ביותר בסין שבה בשר החזיר הוא אחד ממצרכי היסוד. מנהגים אחרים שנשתמרו עד היום הם, בין היתר, אפיית מצות בפסח וצביעת משקוף הבית בצבע אדום (במקום התזת דם כבש), אמירת ברכת "בורא פרי הגפן" בליל שבת והדלקת נרות בחנוכה.
משרד החוץ סירב להגיב לכתבה.
