ברחבי העולם היהודי יציינו היום (ה') ובמשך סוף השבוע את "יום השחרור וההצלה", במלאות 76 שנה לכניעת גרמניה הנאצית מול בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. זוהי המקבילה העברית ל"יום הניצחון" שנתקנה לפני שבע שנים, כאשר השנה חלים שני המועדים בסמיכות – היהודי בשבת, כ"ו באייר, והבינלאומי בשבת (8 במאי, מדינות המערב) ובראשון שאחריו (9 במאי, מדינות ברית המועצות לשעבר).
אירועי יום השחרור וההצלה, שיזם ב-2014 איש העסקים גבריאל גרמן זכרייב, סגן נשיא הקונגרס היהודי הרוסי, ונקבע בחוק כעבור ארבע שנים - ממשיכים להתרחב, והשנה הגיעו לראשונה גם למועצת אירופה, בכינוס שקיים הארגון בשיתוף ועידת רבני אירופה במטהו הראשי בשטרסבורג. טקסים נוספים ועצרות תפילה ייערכו בסין, ברוסיה, בארגנטינה, באוסטרליה, בארה"ב, בתוניסיה, בשבדיה ובמדינות נוספות.
לכבוד 25 אלף וטרנים
מהותו של החג החדש ביותר בלו"ז העברי הוא הכרת תודה למי שחירפו את נפשם וגופם כדי להציל את עמם מול האויב הנאצי. התאריך הגיע מחגיגות בינלאומיות הנערכות ב-9/5 - "יום הניצחון במלחמת המולדת הגדולה", המציין את ניצחון בעלות הברית בכלל והצבא האדום בפרט, על גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.
החג נחגג בעיקר בקהילות ברית המועצות לשעבר, שמהן עלו כ-25 אלף וטרנים (ותיקי המלחמה), שלחמו במלחמת העולם השנייה. יותר מחצי מיליון יהודים לחמו בשורות הצבא האדום, ואף כי באותה העת נאסר על אזרחי ברית המועצות להביע הזדהות דתית או לאומית, אין ספק כי רובם המכריע נלחמו בשם שתי הזהויות שלהם – הסובייטית והיהודית.
האירוע המרכזי יתקיים הערב ברחבת הכותל המערבי בירושלים, בהשתתפות הרב הראשי לישראל דוד לאו, רב הכותל והמקומות הקדושים שמואל רבינוביץ', מאות רבנים מהארץ ומהתפוצות ואישי ציבור. הם ינצלו את המעמד לתפילה למיגור מגפת קורונה בעולם, וביוזמת נשיא ועידת רבני אירופה, הרב פנחס גולדשמידט – גם לעילוי נשמות הנספים באסון מירון, במלאת השבעה למותם, ולרפואת הפצועים.
משמעות יהודית של זכרון נצח
בכינוס המיוחד בשטרסבורג, שייערך ביום ראשון, ישתתפו סגן המזכיר הכללי של מועצת אירופה, רבנים מרחבי היבשת - בראשם נשיא הוועידה, גולדשמידט, וסגנו, רבה של צרפת הרב חיים קורסיה - ואנשי דתות אחרות, בהם ראש ועידת האימאמים הצרפתיים. הרב ישראל מאיר לאו, יו"ר מועצת יד ושם ולשעבר הרב הראשי, שיגר מראש נאום מוקלט לאירוע ואמר: "אני הוא ניצול השואה הצעיר ביותר ממחנה הריכוז בוכנוואלד שבגרמניה, אבל למען האמת כל יהודי העולם, גם אחרי השחרור וגם היום, הם בעצם ניצולי השואה".
"היטלר נתן הוראת משימה ביום הראשון של המלחמה לרשום בדיוק מרבי את מספר היהודים שבכל מדינות העולם - ואפילו על יהודי אחד באלבניה לא ויתר", הסביר הרב. "הוא לא התכוון לסיים את המלחמה עד שתסתיים מלאכת טיהור הגלובוס מכל המספרים האלה, שלא יישאר אפילו יהודי אחד, ולכן כל יהודי העולם, שהם בנים ונינים של אותם יהודים שהיו אז בעולם - הם בעצם ניצולי שואה".
לאו ביקש להדגיש את חשיבות יום השחרור וההצלה, ואמר כי לדעתו יהודים צריכים לציין אותו דווקא על פי התאריך העברי: "התבוננו במסורת היהדות, בחיים היהודיים, ערכנו לא מכבר ליל הסדר, בשביל הניצולים. העם שניצל מפרעה, ממצרים, 3,200 שנה אחרי השחרור - ואנו יושבים סביב השולחן ואוכלים מצה כדי לזכור את התאריך היהודי של הניצולים. כך גם בחג החנוכה שאותו אנו חוגגים בכ"ה בכסלו, ומציין את ההצלה מאנטיוכוס אפיפנס".
הוא הוסיף כי לציון היום הזה יש גם תפקיד אקטואלי. "זהו מסר חשוב שלנו לכל העולם כולו לא להישאר אדישים. 'לא תעמוד על דם רעיך'. כשרואים משהו רע כמו אנטישמיות - צריך להילחם וחובה למנוע ולמגר אותה לפני שהמורסה מתפתחת, ולדכא ולהדביר במקום שהיא התפתחה. בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש ברוך-הוא מצילנו מידם, אבל אסור לסמוך על הנס. אנו רוצים לחיות, אנחנו רוצים להתקיים, אנו רוצים שלום - ולכן צריך לקום לפעול, לעשות מעשה".
יוזם יום השחרור וההצלה, גבריאל גרמן זכרייב, אמר: "בפתרון הסופי רצו להשמיד את כולנו יחד, אבל אנחנו עם אחד וחייבים להיות מאוחדים גם בחיים". הוא התחייב כי "נמשיך ביתר שאת וביתר עוז להטמיע את המסר הזה בכל רחבי תבל".
