בארקן מספר על החזרה בתשובה
(אורות)
יהודה ברקן היה עבור המוני המעריצים "אבא גנוב" ו"צ'רלי וחצי", אבל יהודה בארקן (עם ה-א' בשם המשפחה) היה "סיפורי מעשיות של רבי נחמן", וכך יזכרו אותו רבבות צופים דתיים וחרדים. בשני העשורים האחרונים, מאז התחזק וחזר בתשובה, שיחק בארקן בסרטים ובהצגות שהופקו עבור המגזר, חלקם חינוכיים וחלקם "מחזקים" - בחיוך ובנועם.
הבמאי צבי פישמן, בעצמו חוזר בתשובה ומי שיצר את "סיפורי מעשיות של רבי נחמן" שבו כיכב בארקן, מכנה אותו "גאון קולנוע". "כשסיפרתי ליהודה שהסרט יהיה באנגלית, עם כתוביות בעברית, הוא ענה לי 'מה? זה בלתי אפשרי. אני לא יודע אנגלית'", מספר פישמן.
"עניתי לו שהאנגלית שלו בטח יותר טובה מהעברית שלי, והזכרתי לו את השחקן האנגלי, צ'רלס לוטון, שזכה באוסקר על תפקידו כמלך אנגלי בסרט 'חייו הפרטיים של הנרי השמיני'. הוא דיבר שם 'אנגלית מלכותית'. הצעתי לו להשתמש בו כהשראה, ובאופן מיידי ראיתי איך הוא נכנס לזה. כשהוא הצטלם לסרט, הוא עשה עבודה מדהימה והיה המקצוען שבמקצוענים".
"הגיע לכל בר מצווה שהוזמן אליה"
פישמן עצמו עשה מסלול דומה לזה של בארקן, וכמותו רבים מהאנשים שהשחקן המוערך עבד איתם בתעשיית הסרטים היהודיים. עד לחזרתו בתשובה כתב תסריטים בהוליווד והיה מורה לתסריטאות ולכתיבה יוצרת במשך חמש שנים בבית ספר לקולנוע וטלוויזיה של אוניברסיטת ניו-יורק, וכמי שראה שחקן או שניים בחייו הוא מעיד כי "על הסט יהודה היה חמישה צעדים לפניי, הוא היה גאון קולנוע".
ב"סיפורי מעשיות על רבי נחמן"
(צילום: Jorge Gurvich, חורחה גורביץ')
"בשנים האחרונות לחייו יהודה כבר לא היה שחקן ובמאי צעיר, אבל כדי להמשיך לשמח אנשים הוא היה מגיע לכל בר מצווה ולכל אירוע שאליו הוזמן. הוא רצה לשמח אנשים, זה מה שהוא עשה וזה מה שאני חושב שהוא יעשה בעולם הבא".
יונתן דובוב, מנהל ומייסד מתחם התרבות "גולה", אירח את בארקן במועדון מספר פעמים עם המופע שיצר, "מאבא גנוב - לאבינו בשמים". "הוא תמיד היה מגיע ברוח טובה ובחיוך, לא שואל כמה אנשים יש בקהל - אלא מי הם", מספר דובוב.
"הופעותיו היו, בדרך כלל, מלאות בקהל. אבל משום מה, באחת ההופעות נרכשו רק עשרה כרטיסים. התקשרתי אליו להתייעץ מה לעשות ולמתי לדחות את ההופעה. יהודה לא הסכים לשמוע על דחייה: 'אלה 9 כרטיסים מעל המינימום', אמר, 'ואעשה בשבילם את המקסימום'. זו הייתה ההופעה האחרונה שלו במקום לפני הקורונה. בשבת האחרונה הוא באמת עבר מתפקיד אבא גנוב אל אבינו בשמים".
"האמונה הייתה אורח חייו"
אילת ריפס, מפיקה ותסריטאית, פגשה את בארקן באחת מתקופות השבר הגדולות של חייו – דווקא בעת שעבד על הצגת ילדים לחנוכה. היכרותה עמו החלה כמה שנים קודם לכן, בשנת 2008 – אז כתבה סדרה לנשים חרדיות בשם "א-שיינע משפוחה" ("משפחה לתפארת"). "באותה תקופה היו המון מגבלות בתחום של הופעות, סרטים והצגות לנשים", היא מספרת. "בפרק הפיילוט של הסדרה הוא קריין ועזר לי בכתיבה, גם בפן הרוחני וגם בצד התוכן.
"ניסיתי למשוך אותו להופיע בהצגות חנוכה למגזר, אבל אלו חמש הצגות ביום, שרצות בכל הארץ, ויהודה הודה בכנות שקשה לו ללמוד טקסטים בעל-פה. אבל כשהודיה, הבת שלו, חגגה בת מצווה, קניתי לה את הספר 'סיפורי ילדים של הבעל שם-טוב', ויהודה אמר לי: 'אם אופיע בתיאטרון, זה בהצגה על הבעל שם-טוב'. זה היה ב-2011, וכבר ביום שלמחרת ישבתי עם אבי קורן והתחלנו לעבוד על הפרויקט.
"בשלב מסוים הוא אמר לי שהוא מבקש לדבר איתי בכנות, וסיפר שבגלל חשד להעלמות מס בכנסי חזרה בתשובה, הוא עומד לדין. הוא סיפר שהאדם שנשפט לפניו קיבל על עברה דומה מאסר של שלוש וחצי שנים, ולכן כנראה שלא יוכל להופיע בהצגה".
"אבי קורן שמע על זה, וסיפר לנו שבמלחמת העצמאות נפטר סבו ונקבר בצפת בצורה לא מסודרת. הוא גם סיפר שכאשר חיפש את הקבר שלו בבית העלמין שם, ראה ספר תהילים שכריכתו הייתה מופנית לשמאל, והוא ראה בכך אות, פנה שמאלה ומצא את הקבר בין מאות קברים. כך, מיהרנו שלושתנו לבית העלמין בצפת, ושם יהודה התפלל עם ספר התהילים.
"זמן קצר אחר כך הוא קיבל עונש קל של עבודות. את ההצגה על הבעל שם-טוב לא סיימנו, אבל למדתי ממנו שמי שלא מאמין בניסים, הוא לא ריאליסטי. האמונה שלו לא הייתה עוד דרך שבה הוא הלך, היא הייתה אורח החיים שלו".
בשיעור גמרא משותף
המפיק והיוצר, טל ברקאי, מי שהקים וניהל את ערוץ "אורות" והיה אחר כך ממקימי ערוץ 20, הכיר את בארקן בתחילת שנות האלפיים. "היה ליהודה משרד ברחוב אהרונוביץ' בתל אביב, ובכל יום שני, ב-12 בצהריים, היה שם שיעור גמרא", הוא מספר. "אני הייתי בתחילת מסלול התשובה שלי, במקביל אליו, וחבר לקח אותי לשיעור.
"נכנסתי למשרד, ועל הקירות מוסגרו פוסטרים של סרטי הבורקס והמתיחות. כסטודנט אליטיסט לקולנוע, יהודה בארקן לא היה כוס התה שלי. אבל בגלל לימוד הגמרא, נשאבתי – ולאט-לאט קלטתי את הקסם שלו. הייתה לו המון כריזמה".
בערוץ "אורות" כבר שתפו השניים פעולה ביצירה יהודית, "בסרט מרגש שבו הוא היה 'הסנדק' של צעיר מחבר העמים שזכה להיכנס, באיחור, בבריתו של אברהם אבינו", כך ברקאי. "בהמשך היו לנו מספר פרויקטים משותפים - עבדנו ביחד על סרטים לארגון הג'וינט, ניסינו גם להרים ביחד פרויקט של 'סיפורי חכמים לילדים', וזה פחות הצליח. כשהקמנו את ערוץ 20, עשינו תוכנית בשם 'אחרי 20 שנה', וכשהפגשנו את יהודה עם זאב רווח, זו כבר הייתה הצלחה אדירה".
