הדרג המדיני, הפוליטיקאים, משפטנים ועיתונאים כבר עסוקים בוועדות החקירה ובסימון האחראים והאשמים - אבל ברחוב החרדי, ששילם באסון מירון מחיר דמים כבד מנשוא, עדיין שקועים באבל. כמעט 72 שעות אחרי ההילולה שהסתיימה במותם של 45 חוגגים, המנהיגים הבכירים, עסקני הקהילות וכלי התקשורת עדיין אינם מסיחים דעתם מהיגון הגדול, ולפי שעה מסרבים להתפנות לחקירת האירועים ולהפקת מסקנות ולקחים. יש שיאמרו כי הם חוששים מתוצאות שיטילו את הכתם גם עליהם, אחרים יגידו כי זוהי דרכה של אמונה.
באיגרת שפורסמה בעיתונות החרדית בשם "שר התורה", הרב חיים קנייבסקי, נכתב: "יד ה' הייתה בנו, כאשר מתוך שמחה של מצווה נהרגו עשרות נפשות בציון התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי במירון, ביניהם אבות לילדים, בחורי חמד וילדי תינוקות של בית רבן, במיתה משונה ונוראה".
לדבריו, "אין אנו יודעים חשבונות שמיים, וכל אחד ואחד מחויב לשוב בתשובה שלמה לפני ה'... ולכפר על נפשותינו". שותפו להנהגת הזרם הליטאי, הרב גרשון אדלשטיין, הוסיף ואמר בהקשר זה כי "כל הדור צריך תשובה".
"גזרה היא שאין לנו רשות להרהר אחריה"
בישיבת מיר בירושלים, מהגדולות בעולם, מבכים את מותם של ארבעה תלמידים, אברכים ובוגרים שנספו באסון. תחת הכותרת "עלה המוות בחלוננו, בא בארמונותינו", נתלו על לוח השיש שבכניסה לבית המדרש המרכזי במוסד מודעות אבל עם שמותיהם ותמונותיהם של הנספים, ולצדם נכתב: "(אנו) שבורים ורצוצים על דכדוכה של נפש... על סילוקם בחטף של הבחורים המופלגים והחשובים, תלמידי ישיבתנו הקדושה".
העיר בית שמש שכלה באסון מירון שישה מתושבי השכונות החרדיות. הרב אברהם קאפ, יו"ר ארגון החסד "עזרת אחים", שהתגייס לסייע למשפחות הנספים, זעק באיגרת לציבור: "טאטע (אבא שבשמים), שמע צעקתנו!" ונשא תפילה ש"הקורבנות הללו יהיו השליחים להביא את הגאולה השלמה במהרה".
"לא עת לנחם כשמתו מוטל לפניו, ובפרט באסון כה קשה, בבחינת 'אין בית אשר אין בו מת'", הוסיף קאפ, "אך אנו בניו של הקדוש ברוך-הוא, ואבא רוצה רק בטובת בניו גם כאשר אין אנו רואים זאת". לדבריו, "תפקידנו, בשעה קשה זו, להתחזק באמונה, לדעת שזו היא גזרה שאין לנו רשות להרהר אחריה, להתחזק באחדות, לחזק האחד את השני ולהתפלל לה' שישלח לנו את משיח צדקנו במהרה".
קאפ סיפר: "כפעיל חברתי זה למעלה מחצי יובל שנים, ראיתי מקרים קשים, ואפילו קשים במיוחד. אבל הפעם זאת הרגשה שונה, האבל עמוק יותר, רחב יותר, זה אבל של כולנו. אלו לא רק המשפחות שמתאבלות, כולנו מתאבלים יחד איתם. ביום שישי, כשהבאנו להן אוכל מבושל לשבת, פגשתי אלמנות רצוצות, אמהות שכולות שעמדו חסרות אונים. חלק מבני המשפחות העסיקו את עצמם עם סידורי ההלוויות, ואחרים פשוט ישבו ובהו, התקשו לעכל את האסון הכבד שניחת עליהם. אנחנו מנסים לסייע למשפחות, אבל האמת היא שאנחנו צריכים שמישהו ינחם גם אותנו..."
"אנחנו לא מבינים הכול"
העיתון "יתד נאמן" ביקש לנסח את ההשקפה החרדית ביחס לאסון שכזה. "יהודים מאמינים אנחנו, ואין לנו מושג בחשבונות שמיים, אין לנו הבנה בדרכי הבורא יתברך ואנחנו לא שואלים שאלות", נכתב במאמר המערכת היומי. "אנחנו עושים חשבון נפש - אבל לא באים חשבון עם מי שאחראי לאסון... יודעים אנו כי האחריות היא בראש ובראשונה על כתפינו.
"ציבור היראים (המאמינים), 'הקרוב אל החלל', הוא זה שצריך לעשות חשבון נפש, איש-איש לעצמו, ולא חלילה 'לדפוק על חטא' על לבו של הזולת", הדגיש הביטאון החרדי. "אין קל יותר מאשר לחפש אשמים מרחוק במקום לזעוק 'אבל אשמים אנחנו'".
בהקשר זה ציטט "יתד נאמן" במאמרו רב חשוב, שלאחר השואה, כאשר אנשים חרדים הצביעו על הירידה הרוחנית והזלזול בשמירת התורה והמצוות בקהילות, כגורם ראשי לכל הפורענות, אמר: "אין מקום לתלות את הקולר במישהו, ואף אחד אינו רשאי להטיל את האשם בזולתו".
האדמו"ר מתולדות אהרן, רבי דוד קאהן, שהאסון אירע במהלך ההדלקה שקיים – נשבר במהלך האירוע ופרץ בבכי כשעודכן באסון. בשבת כבר דיבר עם חסידיו, כפי שפורסם ב"כיכר השבת": "רשב"י ממתיק את הדינים של כלל ישראל, ובפרט בימים אלה שכלל ישראל ייחד שם שמיים, במעמד עם כוח רב, בהשתתפות אלפים ורבבות", אמר. "בוודאי רשב"י לוקח את כל הכוח הזה, ופועל להמתיק את הדינים".
בקריאה אמונית לחסידיו, הסביר: "אלה שנהרגו באסון הקשה, הם קורבנות שהתקרבו לקב"ה. אין אנו יודעים חשבונות שמיים, מדוע נגזר כל כך הרבה צער על כל כך הרבה ילדים, אך בטוח שרשב"י דואג עכשיו לילדים האלה שלא ייצא מכשול מהאסון הכבד. עלינו להתחזק באמונה, ולהבין שאיננו יכולים להבין כל דבר. כך הוא רצון הקב"ה. מה נאמר ומה נדבר".
"זה האסון הנורא ביותר שהיה לציבור החרדי מאז קום מדינת ישראל", אומר המגיש החרדי, ישראל כהן, מרדיו "קול ברמה", "והוא מאחד את כלל הציבור החרדי, ההרוגים הם מכול החוגים והעדות - מדתיים-לאומיים ועד חסידי סאטמר ממונרו; ליטאים, ספרדים ואשכנזים מהארץ ומחו״ל. זה אסון שייחרט לדורות. כולנו חששנו מהשלכות הפוסט-קורונה במירון, ובסוף בא האסון הזה והביא בוקס בבטן של כל המגזר".
לדבריו, "יכול להיות שבאמת כל ההתנהלות תצטרך להשתנות. יותר אחריות וקבלת אישורים בארגון אירועים וכנסים. לא יודע אם הגבלות זה הפתרון, אבל כן יצטרכו לחשוב איך עובדים באופן מסודר יותר. אווירת השטעטעל ותרבות הסמוך תצטרך להיעלם, ויהיו חייבים לפעול באופן מקצועי יותר תוך תיאום עם הרשויות".
בקבוצות הנייעס החרדיות מצאו היום נחמה בגילויי הסימפטיה והשותפות באבל הלאומי מצד מי שאינם חרדים. כך שותפו פוסטים של ח"כים חילונים, תמונות של התרמות דם בערים הגדולות - ועד למחוות של שחקנים וספורטאים. מקום של כבוד נשמר ליאיר לפיד, שצייץ בטוויטר: "מרכינים ראש לזכרם של 45 הרוגי אסון הר מירון". צילום מסך של ההודעה הועבר שוב ושוב בקבוצות החדשות הפופולריות של המגזר, תוך הדגשת העובדה שלפיד עשה שימוש רק בתאריך עברי.
חרדים במצוקה מצאו בית חם
הרב אריה מונק, מנכ"ל העמותה החרדית "בית חם", מעיד כי אלפי שיחות מתקבלות בקווים החמים. "בית חם" מטפלת בנושא של טיפול ושיקום נפגעי נפש במגזר החרדי, אך לא רק. "אנחנו מלווים לשיקום כ-1,400 איש ביום, וכרגע ממשיכים למעשה את מה שהיה בקורונה - קו חירום המסייע לאנשים בתמיכה נפשית, וגם עכשיו בכל הנושא של הטראומה והפוסט טראומה".
"משעה אחרי פרוץ האירוע תגברנו את הקווים, גייסנו תוך שלוש שעות כ-600 עובדים סוציאלים ופסיכולוגים - אנשים מדהימים מכל קצוות הקשת הישראלית, ממש. מכל השבטים בלי שום הבדל", הוא מספר בריאיון לאולפן ynet. "כולם נותנים כתף. אנחנו מנהלים את הייעוץ לפי גלים. יש את הגל הראשון שהיה הרבה דאגה של 'איפה בעלי? איפה הילד שלי?' הייתה הרבה מאוד פאניקה.
"בהמשך ראינו סיפורים מאוד קשים של תחילתו של פוסט-טראומה, של התקפי פאניקה. אנשים חוזרים לריחות, למראות. יש להם פלאשבקים, הכול חוזר להם. כרגע אנחנו מתמקדים בשני ערוצים: הראשון, כמובן, הוא לקלוט את כל אלפי השיחות שאנחנו מקבלים. השני, לתגבר את כל מערך הטיפול. יש לנו 14 מרפאות פסיכיאטריות שתוגברו - והטיפולים יוענקו בחינם לכל מי שצריך".
לנחם פראמדיקים
לונה בן דיין, המנהלת המקצועית של עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), המעניקה מענה למצוקות נפשיות, מספרת בריאיון לאולפן ynet על התגברות בזרם הפניות. "אנשים מדברים על חוויה של הצפה רגשית" היא אומרת. "אנשים שהיו שם פונים אלינו, וגם אנשים ששמעו בחדשות, או מי שמשפחה שלהם הייתה באירוע. זו חוויה של איבוד שליטה, של חוסר וודאות, של חוסר אונים. ובעיקר הדגש הוא על הצפה רגשית מאוד גדולה.
"גם ממה שאנחנו רואים במדיה וגם ממה ששומעים מאנשים, ישנה אי וודאות מאוד גדולה. הקו שלנו תוגבר על ידי מתנדבים מהארץ ומהעולם כדי לתת סיוע לכמות גדלה של אנשים במהלך הסופ"ש - והחוויה היא של תהליך עיבוד ועיכול האבל בתחילת דרכו".
בן דיין מסבירה כי הטיפול האנונימי מאפשר "להשיל את המסכה ולבוא בצורה מאוד אותנטית גם עם חוויות קשות כמו אשמה -הייתי אמור להיות שם ולא באתי, או איך אני יכול לעזור, או מה אני יכול להביא מעצמי בסיטואציה של כאוס מטורף. דווקא היכולת לעלות לקו שבו אין שיפוטיות וישנה הקשבה מלאה ואמפטית, תוךך הכלה לכאב הרחב מאוד - היא משמעותית ולפעמים הרבה יותר מאפשרת מלדבר עם מישהו שקרוב אליך".
בין הפונים, היא מספרת, "גם פראמדיקים ששיתפו שהם נאלצו לקבוע מוות של אדם בדקות ספורות, והאשמה שהם נושאים עליהם עכשיו ביום אחרי לא תעלם לפחות בזמן הקרוב. עיבוד החוויה יימשך".