החובה על חבישת מסכות בוטלה לפני שבוע, והשבת האחרונה הייתה הראשונה מזה 15 חודשים שבה מותר היה להתפלל בבתי הכנסת ללא הגבלה, אבל יש מי שהתאהב בשטחים הפתוחים ולא מוכן לקפל את מנייני הקורונה. כעת טוענים נציגים חילונים מהערים השונות, כי מדובר בהשתלטות פסולה ולא מוצדקת על שטחים ציבוריים המהווה מטרד לשכנים, והם דורשים מהרשויות לפעול נגד התופעה.
עם צמצום הנחיות משרד הבריאות למניעת התפשטות המגפה, שב קהל המתפללים בהדרגה לחללים הסגורים, אך לא מעט מהם, כאמור, נשארו בחוץ. אם בתחילת ימי הקורונה הם התמקמו בעיקר בחצרות ומרפסות פרטיות, אט-אט זלגו המניינים החוצה, אל מגרשי עפר, פארקים ואף גינות שעשועים, וחלקם מתקיימים באוהלים מאולתרים וארעיים שהפכו לקבועים. עבור המשתתפים מדובר בדרך כלל בסידור נוח מסיבות שונות, אבל לא כולם אוהבים את זה.
קראו עוד בערוץ היהדות:
- אל תמהרו להתלהב: מדיניות הכפייה הדתית נשארת/ הרב עו"ד אורי רגב
כך, למשל, קיבלו אנשי הפורום החילוני, הנאבקים בתופעה, דיווחים מתושבים בתל אביב על בית כנסת מאולתר שהוקם ליד כיכר המדינה, כולל גידור של חניות, ברזי מים וארונות תקשורת השייכים לבניינים הסמוכים, דבר הגורם הפרעה לשכנים והגיע עד לחיכוכים אלימים בינם לבין המתפללים.
"השתלטות ובנייה בלתי חוקית"
גם בנתניה משמש חצי משטח של גן ציבורי בעיר, הממוקם בשכונה שאיננה דתית, לתפילה ולשיעורי תורה בכל ימות השבוע, כאשר הוצבו בו מצלמות, גנרטורים, תאורה והגברה, והאחראים מונעים מעבר של מקומיים דרך המתחם.
תושבת שכונה אחרת בנתניה, סיפרה: "יש אצלנו אוהל סמלי שהפך לאוהל רציני, ואחר כך הרחבה של גינה וגידור וכו'. הכביש ליד בית הכנסת, קטן ככל שיהיה, נחסם כל הזמן, כולל מיקום כיסאות על הכביש עצמו בתקופת הקורונה". לדבריה, התפילות מתקיימות בשעות המנוחה וגורמות לרעש, עד ש"סופי השבוע נהיו גיהינום לבתים הקרובים", אך פניות בעניין למוקד העירוני וללשכת ראש העיר "העלו חרס".
בבת ים דיווח תושב העיר כי סוכה שנבנתה בגינה הציבורית, "לא רק שלא פורקה - אלא גדלה וצמחה בממדיה, ובפועל הפכה להיות שלוחה של בית הכנסת על חשבון הגינה ורווחת התושבים". הוא תיאר תחושה של אובדן עצות מול "השתלטות ובנייה בלתי חוקית בשטח ציבורי". גם בראשון לציון טענו תושבים כי אוהלים זמניים בחניית אתר "חי כיף" הפכו לקבועים, ואף חוברו באופן פיראטי לעמוד חשמל סמוך.
"זה בא על חשבון דברים אחרים"
ד"ר רם פרומן, מנכ"ל הפורום החילוני, מגדיר את התופעה, בריאיון לאולפן ynet, כ"מטרד, רעש וגם השתלטות לא סבירה על המרחב הציבורי". לטענתו, "כמו כל דבר במדינה הזו שמתחיל כמשהו ארעי, זה הופך להיות קבוע. אז בתקופת הקורונה פתחו את המתחמים האלה בגלל הבעיה בבתי כנסת - ועכשיו המתפללים מקבלים גם בתי כנסת וגם מנייני תפילה מחוצה להם. כלומר, גודל המקום שנתפס על ידי הדת הוכפל, וזה בא על חשבון דברים אחרים: פארקים ציבוריים, חניות ושאר מתחמים במרחב הציבורי".
הוא טוען כי הרשויות שותקות והמתלוננים סופגים מהמתפללים לא פעם אלימות מילולית. "בסופו של דבר, זו פלישה לא סבירה למרחבים ציבוריים שמשמשים את כולם. מדהים בכמה מקומות זה קיים. זה קורה בחדרה, בנתניה, בראשון לציון, בתל אביב, בבת ים, במצפה רמון ובעוד מקומות. אנשים צריכים להיות מודעים לנושא – ורשויות החוק צריכות להתחיל לטפל בזה. אין שום הצדקה להמשיך את זה".
מעיריית בת ים נמסר בתגובה: ככל שישנן פניות בנושא הן נבדקות, ואם נמצא מקום שלא כדין - הוא מפונה.
בעיריית נתניה אומרים כי הוציאו "מכתבי התראה לכלל האוהלים ששימשו בתקופה הקורונה כבתי כנסת, בהם נדרש פינויים עד ליום 1 ליוני 2021. מינהל ההנדסה פועל לאכיפת דיני התכנון והבנייה בכל מקום שבו הדבר נדרש".
בעיריית ראשון לציון אומרים כי "במהלך תקופת הקורונה אפשרה העירייה להקים מתחמי תפילות על מנת לרווח את המתפללים ולהימנע מהדבקה. כמובן שבמועד שניתן ההיתר, אף אחד לא ידע מתי נשוב לשגרה. תוקף ההיתרים של רוב המאהלים הסתיים, ולכן הם פונו. למעשה, נותר מאהל אחד שיפונה בעוד כחודשיים. יש לציין כי עם קבלת הבקשות, נעשה מאמץ למקם את המאהלים במקומות מרוחקים מבתי מגורים ככל שניתן, על מנת לשמור על השקט והסדר הציבורי".