צפו במסע במנהרות הזמן
(כתב: אסף קמר, צילום: ניצן דרור )
שנה חלפה מאז ביקורנו במבצר החשמונאי המסתורי שהתגלה בשנה שעברה בשטח B שבשומרון – ושבנו אל בורות המים. ממש כך: ירדנו בפעם הראשונה אל בורות המים הנסתרים שחפרו החשמונאים באזור האסור לכניסת אזרחים ישראלים, כדי להתחקות בפועל אחר המפעל האדיר שהקימו בממלכה העצמאית שהצליחו לכונן בארץ ישראל, לאחר גירוש היוונים.
מבצר ארטבה מתחבא בתוך מטע זיתים גדול, על גבעה נישאת בקרבת היישוב נילי. כיוון שמדובר באתר ארכיאולוגי הממוקם בשטח B, אסור לבצע בו חפירות ארכיאולוגיות ואי אפשר להוציא רישיון חפירה. ד"ר דביר רביב, ארכיאולוג מהמחלקה ללימוד ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן, הוא שגילה לפני כשנתיים וממש במקרה את המבצר החשמונאי הנסתר – והוביל כעת את המשלחת.
העלייה למקום היא באמצעות ג'יפים בדרך תלולה, שנפרצה לאחרונה על ידי חקלאים פלסטינים, להם שייך אותו טרקטור שגילה במקרה את חומת המבצר הקדום. כדי שלא ליצור חיכוך מיותר עם האוכלוסייה המתגוררת בכפר הפלסטיני הסמוך, החננו את הרכבים בקפל קרקע.
חשמונאים והרודיאנים על קיר אחד
עומקו של מאגר המים הוא כ-12 מטרים, קוטר הכניסה אליו לא עולה על מטר אחד – והירידה מאתגרת, קשה ומורכבת. המערן איתי שקולניק, מייסד מועדון המערות הישראלי, התנדב ללוות אותנו במשימה יוצאת הדופן. מה שנראה כמו סתם בור עלוב מוקף קוצים בעומק של חצי מטר, הוא דלת הכניסה למנהרת הזמן, אל מורשת החשמונאים ששלטו במדינת יהודה, בימי הבית השני, לפני יותר מאלפיים שנה, שהירידה אליו הצריכה שילוב של סולם וחבל.
יאיר אלמקייס, מנהל מרכז סיור ולימוד שומרון וחובב מאגרי מים חשמונאיים מושבע, היה הראשון להיעלם אל תוך האפילה – אל החלל התת-קרקעי הגדול שלא נחקר מעולם. אחריו ירדנו כולנו. שני מטרים מתחת לפני השטח, משתלטים השקט והחושך על האווירה. הפיר הארוך נפתח לתוך תקרת סלע של חלל עצום בגודל של אולם ספורט קדמוני. הקרקע מלאה בסלעים ובערמות עפר, ועל הקירות הגבוהים ניתן לראות את הטיח ההרודיאני המשובח ששרד באיכות מדהימה.
"המאגרים החשמונאיים באתרים מלכותיים כמו המבצר הזה, הם לרוב באורך 20 מטר, רוחב של 15 מטר וגובה 10 מטר", מסביר ד"ר רביב. "הם יכלו לשמור מאות קובים של מים. הטיח נראה ממש טוב, והוא השתמר בזכות הפתח הקטן של המאגר. אפשר לראות כאן שתי שכבות של טיח: שכבה חשמונאית קדומה בלבן, ומעליה שכבה הרודיאנית".
ממלכה עם עוצמה
מאגר המים נחצב בתקופה החשמונאית המוקדמת. רבים הסיכויים שיונתן הוופסי ושמעון התרסי, האחים הגיבורים של יהודה המכבי, ביקרו בו. החוקרים וביניהם גם פרופ' עמוס פרומקין, חוקר המערות האגדי מהאוניברסיטה העברית, סקרו ביסודיות את הקרקע ומדדו את גודלו המדויק של החלל התת-קרקעי העצום באמצעות קרני לייזר.
על אחד הסלעים רושם אלמקייס עם המתנדבת מירי בן ציון, את הנתונים שפרופ' פרומקין מודד, והם מנסים לצייר עם עיפרון פרטים ייחודיים מהחלל התת-קרקעי על דף משבצות, במטרה להבין את הטכנולוגיה והרציונל החשמונאיים שעמדו מאחורי הבנייה. "פתח הבור נמצא בשיא הגבעה, כלומר כל המים שנאגרו כאן - הגיעו מהמבצר", אומר אלמקייס. "לא צריך להיות גאון כדי להבין שהרבה מים היו פה. תחשוב איזו טכנולוגיה ייחודית הייתה להם כדי לאגור כל כך הרבה מים".
בביקור במבצר לפני כשנה, הסביר אלמקייס כי "כאשר השטח עבר לממלכת יהודה, שמעון החשמונאי בנה כאן את המבצר כדי להגן על הגבול הצפוני של מדינת היהודים. בימי שמעון אנחנו כבר יכולים לדבר על עצמאות שלטונית. המבצר הזה ומבצרים נוספים שהתגלו באזור מתחילים לתת לנו סוג של הבנה לגבי העוצמה של הממלכה החשמונאית. שמעון בן מתתיהו היה מלך, כהן גדול וגם אסטרטג, ובסופו של דבר הוא גם הצליח לנצח את הצבא היווני".
"מדובר ביישוב חקלאי גדול שהתחיל כנראה כבר בסוף התקופה הפרסית או בתחילת ימי הבית השני, שנקרא 'חרבת ארטבה'", הסביר ד"ר רביב. "בימי יהונתן או שמעון החשמונאים, הם עולים למעלה ומקימים ביצורים ובהמשך האזור מתמלא במבנים, בורות מים ומחסנים".
הקנקנים נשארים במערה
האווירה הנרגשת התחלפה עד מהרה בחרדה במפלס גבוה, לאחר שהתברר כי בעל האדמה הפלסטיני הגיע. ניסיון לשלוח את מאיר וקסמן (70), צלם הסטילס המתנדב של המשלחת ואיש קראטה, כדי לבדוק מה קורה עם המתנדבים שנשארו למעלה – נכשל. במעבר הקריטי מהחבל לסולם החבלים ווקסמן מסתבך ונתקע. הוא סובל ואנחנו שומעים צעקות עמומות מלמעלה. מכיוון שאנחנו לא יכולים להשפיע על המצב בשום צורה - אנחנו מחליטים להמשיך במשימה למרות החשש.
על הרצפה מונחים שברי חרס. "אלה קנקנים מהתקופה החשמונאית וגם כלי בישול מהתקופה של הורדוס, שעדיין עם הפיח", אומר ד"ר רביב. הממצאים נותרים על רצפת המערה שכן מבחינה חוקית אין אפשרות להוציא ממנה דבר, באין רשיון חפירה.
פרופ' פרומקין, גיאולוג ידוע ומומחה בינלאומי לחקר מערות, מוסיף פרטים על האופן שבו חצבו החשמנאים את המאגר ותפעלו אותו. לטענתו, חסר חלק חשוב בחידת המאגר הקדום - פני השטח, משום שעצי הזית שנשתלו מעלינו הרסו את השרידים. "אנחנו נמצאים בראש גבעה - והשאלה היא כיצד מלאו החשמונאים את מאגר המים הזה. לא היו להם משאבות אז כנראה שמילאו את המאגר במי נגר".
הוא אומר כי "מרעיד את הלב לראות שהחשמונאים השאירו לנו כזאת מתנה, מפעל מים אדיר ועוד מתחילת ימי שלטונם. זו בהחלט מזכרת מרשימה".
עצמות אדם מתגלות בבור
בחשיכה התת-קרקעית של הבור אין קליטה, וגם המים נגמרו. אנחנו יושבים על גל אבנים מאובק - מנותקים, ממתינים בקוצר רוח לחבל או לסימן חיים. אצבעותיי חופרות באדמה בחיפוש אחר מטבעות חשמונאיים, ונתקלות בעצמות.
"אלה עצמות אדם", נדרך ד"ר רביב. "ייתכן שאלה שרידים של חשמונאי. לפי השחיקה שאני רואה בפיקת הברך, מדובר באדם מבוגר". המפגש הישיר עם שרידי אדם מעורר שאלות טכניות רבות וגם הלכתיות ומוסריות, כיוון שבהתאם לחוקי מדינת ישראל, אם מדובר בעצמות יהודי - אסור לחפור במקום".
לאחר המתנה שנדמית כנצח בתוך האפלה המאובקת של הבור, אנחנו שומעים צעקות מלמעלה וחבל ההצלה יורד. מסתבר כי הבעלים הפלסטיני של מטע הזיתים, שבשטחו פתח הכניסה למאגר המים החשמונאי, קיבל טלפון מצעירים המתגוררים בכפר הסמוך, שחשדו כי באנו לפגוע במטעי הזיתים. אמיר דרור, שמאי המקרקעין ומתנדב במשלחת, הצליח לשכנע את בעל הקרקע הפלסטיני שאנחנו מדענים במשלחת מחקר, ומעז יצא מתוק. בעל האדמות סייע לחילוצו של הצלם, ולאחר שחודש הקשר עם פני הקרקע, העלייה התרחשה ללא בעיות נוספות.
12 צפייה בגלריה
ד"ר רביב ושקולניק מתארגנים לירידה לבור. מנקים את הקוצים ומשלשלים סולם
(צילום: מאיר וקסמן)
"שוד העתיקות לא ישאיר מפה כלום"
כל חברי המשלחת יצאו מהבור, כשהם משאירים מאחוריהם ממצאים נדירים ועתיקות מתקופת החשמונאים. ד"ר רביב זיהה מחוצה לבור סימנים לשוד עתיקות ברברי ולהרס של מבנה אבן קדום. "שוד העתיקות באזור המבצר החשמונאי הולך ומתעצם. זאת פגיעה במורשת שלנו וגם במורשת התרבותית של כל האוכלוסיות שגרו כאן לאורך התקופות. מצער אותי באופן אישי שהשרידים הקדומים של החשמונאים נעלמים. אם מדינת ישראל לא תתעורר בקרוב - האתר הזה ייהרס ולא ישאר ממנו כלום".
תגובת היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים: "האתר הארכיאולוגי המדובר נמצא בשטח B תחת שליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית - זאת על פי הסכמי אוסלו. כידוע, המנהל האזרחי אמון על מימוש הסמכויות האזרחיות בשטחי C בלבד, ומשכך פועל בשטחים אלה לשימור ולמחקר האתרים הארכאולוגיים, כמו גם למניעת שוד והרס עתיקות.
"נדגיש כי בשנה האחרונה הוביל המנהל האזרחי עשרות פעילויות אכיפה נגד שודדי עתיקות ומבנים בלתי חוקיים שהוקמו בלב אתרים ארכיאולוגיים בשטחי C. כמו כן, פקחי יחידת קמ"ט ארכיאולוגיה מבצעים פעילויות אכיפה נגד שודדי עתיקות ברחבי יהודה ושומרון, ובכללן מארבים ותצפיות תקופתיות על אתרים רגישים".
