בפברואר 2004, במהלך האינתיפאדה השנייה, עזבה אשרת קוטלר את הגשת התוכנית "שש עם". "הכאוס שבו חיינו היה משולל כל היגיון", הוא מספרת. "חיינו בטירוף מערכות מוחלט: שני פיגועי התאבדות כמעט מדי יום, לאורך שלוש שנים. אז החלטתי לעזוב. הרגשתי שהעיסוק היומיומי במוות, בשכול ובאין-אונות הפוליטית באותה התקופה, הכניס אותי לדיכאון".
מאז חזרה לחברת החדשות, ואחר כך לערוץ 13, עד לסערה שטלטלה את עולמה בפברואר 2019 – והעזיבה לחופשה ארוכה כחודש אחר כך. אבל המהלך ההוא, 15 שנים קודם לכן, התברר כעוגן יציב שהניחה כנגד סערות חייה – רומן יציב ומתמשך עם הפילוסוף היהודי ההולנדי בן המאה ה-17, ברוך שפינוזה.
"במהלך העזיבה ההיא החלטתי להתעמק במה שמאז ומעולם עניין אותי, הפילוסופיה", היא מסבירה. "עניין אותי להבין את הדטרמיניזם הלוגי של שפינוזה, ובמילים פשוטות יותר, עניין אותי להבין כיצד אדם שהואשם בכפירה באלוהים, טוען שכל מה שקורה לנו בחיינו הוא הכרחי, בלתי נמנע?"
"שפינוזה נודע כאבי הרציונליזם, שווה ואף גדול יותר לרנה דקארט. מהצד השני, המסקנה שלו שכולנו מונעים בידי כוחות גדולים עד אינסוף שאין בכוחנו להבין, הייתה היפוכה של הרציונליות. הסתירה הזאת ריתקה אותי, וכך מצאתי את עצמי נרשמת לחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, אי שם בגיל 38, ולומדת את 'האתיקה' - ספרו העיקרי של שפינוזה - לאורך שנה שלמה. הלימוד הזה הביא אותי לכתוב את ספרי הראשון, 'סיפור שמתחיל בדמעות'. בקיצור, שפינוזה היה מי שהפך אותי, בסופו של דבר, גם לסופרת".
כופר? מה פתאום
שפינוזה - מי שהואשם בכפירה על ידי רבני התקופה - נחשב לאביו הקדום של החילון היהודי. כעת יוצאת קוטלר בשתי הרצאות חדשות, תחת הכותרת "הרומן שלי עם ברוך שפינוזה": הראשונה עוסקת במה שהיא מכנה "האלוהות החילונית" - והשנייה בקשר שבין שפינוזה והפסיכולוגיה המודרנית. ההרצאות צפויות להיערך במסגרת פלטפורמה ישראלית חדשה בשם "סקרינז לייב" (Screenz Live), לעריכת אירועים וכינוסים און-ליין.
כששואלים את קוטלר על מטעני הכפירה הדתית המיוחסים להגותו של שפינוזה, היא אומרת כי מדובר בטעות נפוצה: "בעיניי אין ולא הייתה מעולם לפילוסופיה של שפינוזה שום אלמנט של כפירה. בדיוק להפך, או כפי שהיטיב לנסח זאת הפילוסוף הגרמני, פרידריך הגל – 'הצרה אצל שפינוזה היא לא שאין לו אלוהים, אלא שיש לו יותר מדי אלוהים!'
"הטרגדיה ההיסטורית הגדולה היא שלאורך שנים רבות מדי, ובמידה לא מבוטלת גם היום, הפרשנות העממית הניתנת להגדרת האלוהים אצל שפינוזה, היא פרשנות מוטעית. אלוהים הוא לא הטבע, לפחות לא כפי שרובנו מגדירים את המילה 'טבע'. הוא אומר זאת בעצמו באחת האיגרות שהוא כותב למקורביו. אבל זה מה שהתקבע, וזו טעות".
עד כמה לדעתך מתכתבת הגותו של שפינוזה, החילוני בן מאה ה-17, עם החוויה החילונית הישראלית?
"לאורך השנים הפך שפינוזה לבשר מבשרה של החילוניות, אבל הוא עצמו הגיע לדרגת 'אהבת אלוהים השכלית', שמתוארת על ידו כחוויה מיסטית לכל דבר ועניין. אז נכון שבגיל 24 הוא החליט להפסיק לקיים מצוות ולא בא עוד לבית הכנסת, מה שגרר כמובן את החרם המפורסם עליו. אבל זה לא בגלל שהוא ביטל את האלוהות, אלא בגלל שלהבנתו לא היה שום קשר לוגי בין המצוות לקיומו של אלוהים. כך שהתפיסה שאומרת כי שפינוזה הוא כופר, מחמיצה את העיקר. שפינוזה הקדיש את כל חייו להוכחה שיש אלוהים. הוכחה לוגית גיאומטרית. מה אני אגיד לך, אותי הוא שכנע".
ניכור שנובע מחוסר הבנה
קוטלר, כיהודים חילונים רבים ששפינוזה הוא אביהם הרוחני (גם אם אינם מכירים בו), תופסת את החילון כוויתור על הפרקטיקה הדתית, לא על אלוהים עצמו: "העניין הוא להבין איך פועל האלוהים של שפינוזה, וזו הסיבה העיקרית שבגללה יצאתי לסדרת ההרצאות עליו" היא מבהירה.
"אני סבורה שתפיסת האלוהות של שפינוזה יכולה להציע נחמה רבה דווקא לחילונים שמחפשים את האושר, אבל בזים לאמונה הדתית, בדרך כלל. והוא עדיף בעייני עשרות מונים על תורות הניו-אייג' המעיקות עליי בשטחיותן, או דיבורים עקרים על 'הקיום'. חילונים מחפשים משמעות בעולם כאוטי לא פחות מדתיים, אבל הם רוצים הוכחה לוגית. בדיוק כמוני.
"שפינוזה נותן בדיוק את זה, וגם הרבה מעבר, כי תורת ההכרה שלו והניתוח המבריק שהוא מנתח את כוחן של הרגשות, הפכו אותו למעשה גם לאביה הרוחני של הפסיכולוגיה המודרנית. ולכך תוקדש ההרצאה השנייה בסדרה. הקשר בין תורתו של שפינוזה, לפסיכולוגיה. והתשובה הנפלאה שלו לשאלה - מהי הדרך אל חיים של חירות, סיפוק ואושר".
אנחנו נמצאים בתקופה מאוד לא פשוטה של מתחים דתיים. מה לדעתך היה אומר שפינוזה על ישראל השבטית של 2021?
"כמובן שאין שום סיכוי שאצליח לנחש מה היה אומר שפינוזה על המתח שבין חילונים לדתיים. אבל מתוך מה שאני מבינה מהגותו, בבסיס המתח הזה עומדת בראש ובראשונה אי הבנה על האופן שבו פועלת המציאות. כשאנחנו לא מבינים משהו - הנטייה האנושית הטבעית היא להתנכר אל השונה. בהיסטוריה תמיד היו ותמיד יהיו פוליטיקאים שילבו את המתח הזה, למען הפרד ומשול מקיאווליסטי.
"בגיל 24 הוא החליט להפסיק לקיים מצוות, מה שגרר את החרם המפורסם עליו. אבל זה לא בגלל שהוא ביטל את האלוהות, אלא בגלל שלהבנתו לא היה שום קשר לוגי בין המצוות לקיומו של אלוהים"
"זו הסיבה השלישית שבגללה אני יוצאת לסדרת ההרצאות עליו. האלוהים, על פי שפינוזה, מגולם בחיבור ההכרחי המתקיים בין כל דבר בעולמנו לדבר אחר. זה מעט מורכב מדי להסביר זאת בכמה מילים, אבל הוא מדבר על רשת אינסופית של יחסי גומלין. הוא היה חותם היום על המשפט 'כל ישראל ערבים זה לזה', ומרחיב אותו ל'כל התופעות בעולם ערבות זו לזו'. כך פועלת המציאות על כל השונות העצומה המתקיימת בתוכה.
"בדיוק משום כך הפילוסופיה שלו יכולה לשמש גשר נפלא לא רק ליחסי חילונים ודתיים, אלא לכל הקבוצות האתניות השונות בעולמנו. אם נשתמש במשל - שפינוזה היה טוען כי המציאות היא בדיוק כמו גופנו, המורכב מאיברים ששונים כל כך זה מזה, שלא יכול היה להתקיים בבריאות טובה בלי שיתוף פעולה פורה מצד כל אחד מהחלקים הללו".
החילוניות המאמינה
קוטלר לא אוהבת את השימוש בביטוי פאנתאיזם (זיהוי האל כטבע היקום עצמו), המזוהה כל כך עם שפינוזה. לדבריה, "הוא מרחיק אותנו מהשפה העממית שבה הייתי רוצה להנגיש את שפינוזה לציבור". קוטלר מסבירה כי "אלוהים אצל שפינוזה הוא שם מקביל למציאות האינסופית שפועלת מתוך חוקיות פנימית הכרחית. בחוקיות הזאת מרבית בני האדם מצליחים להבין את חוקי הטבע הכלליים, אלא שהחוקים האלה הם רק חלק מזערי מחוקיות אינסופית שאותה לעולם לא נוכל להבין, כיוון שאנחנו, מה לעשות, סופיים בהחלט.
"אני סבורה שתפיסת האלוהות של שפינוזה יכולה להציע נחמה דווקא לחילונים שמחפשים את האושר, אבל בזים לאמונה הדתית, בדרך כלל. והוא עדיף בעייני עשרות מונים על תורות הניו-אייג' השטחיות"
"אז לדבר הזה יקראו הדתיים אלוהים. והחילונים יקראו לו אינסוף. בסוף, הן דתיים והן חילוניים הנאמנים למחשבה לוגית, חייבים להגיע למסקנה שעולם התופעות האינסופי מכיל היגיון הנשגב מבינתנו בהגדרה, ואילו המדע יכול להשיג רק חלק קטן ממנו. לאדם מערבי כמוני שהורגל להגדיר מטרות ולהגשים אותן בכוח רצונו, יש משהו מאוד מנחם בהבנה שכולנו בסופו של דבר נתונים תחת מערכת של חוקיות אינסופית, שלנו עצמנו יש השפעה די מזערית עליה".
האם התפיסה הכל כך שכלתנית של שפינוזה מצליחה לגאול את הלב?
"ניתן להגיע לגאולת הנפש דרך התבונה הלוגית בלבד. חד-משמעית כן. וזה כבר קשור לתורת ההכרה של שפינוזה ולאופן שבו הוא מלמד אותנו להגיע אל החירות האישית שלנו בתוך הדטרמיניזם הגדול. זה מה שאני עושה כבר 16 שנים, וזה מה שמאפשר לי למצוא את החירות והאושר - למרות כל הסבל שבתוכו אנחנו חיים.
"מציאות הקורונה היא כאוטית ומדממת הרבה יותר מתקופת האינתיפאדה השנייה. אז מתו מעט יותר מאלף אזרחים בפיגועי טרור בארבע שנים, בעוד שבשנה החולפת נפלו כבר כמעט 4,500 קורבנות רק בישראל לנגיף החמקמק שתקף את העולם. רמת החרדה והדיכאון בציבור אחרי כמעט שנה של פחד מוות מצד אחד ואובדן פרנסה מהצד השני, הביאו אותי למסקנה שאולי כדאי לעשות מעשה ולנסות ללמד את הדטרמיניזם המנומק של שפינוזה. אותי הוא גם מנחם וגם מרגיע".
- אשרת קוטלר, "הרומן שלי עם ברוך שפינוזה", מחר (יום ד', בשעה 21:00) וב-3/2 ב-Screenz Live
