לילי אברט בת ה-97 מלונדון עלתה כבר לכותרות השנה בכל העולם. זה היה לפני כחצי שנה, עם החלמתה המופלאה מנגיף הקורונה, בגילה המופלג ולאחר שחוברה לחמצן. ניצולת השואה ששרדה את מחנה ההשמדה אושוויץ, את צעדת המוות ואת הקורונה – מצאה עצמה פתאום במלחמה חדשה ובלתי מוכרת, כשפכה לקורבן רשת להתקפות אנטישמיות בטיקטוק, מצד גולשים פרו-פלסטינים שהביעו צער על הישרדותה בשואה, ותהו איך לא מתה מקורונה.
מבצע "שומר החומות" שבר שיאים של שיח אלים ברשתות החברתיות מצד פרו-פלסטינים מרחבי העולם, אך הפעם נדמה כי נחצה רף חדש. אתרי חדשות בעולם מדווחים כי אברט הפכה לקורבן שנאה, מטרה נייחת למתקפות אנטישמיות בוטות, ודווקא בחשבון הטיקטוק שהיא מפעילה עם נינה, דב פורמן, במטרה לענות על שאלות הגולשים אודות השואה "מכלי ראשון".
"תשאל את הגברת הזקנה הזאת האם היא כבר שכחה את היטלר וישנה בבית של משהו אחר... גברת זקנה צאי החוצה", כתב גולש אחד, ואחר תהה: "איך את עדיין חיה?" ויש גם הרבה איחולי "שואה שמחה" לצד "שחררו את פלסטין" - ולא מעט שבחים להיטלר ש"לא גמר את העבודה". אלו רק כמה דוגמאות קטנות למה שמתחולל בחשבון שכבר הספיק לצבור כ-90 אלף עוקבים, מאז נפתח מבצע "שומר החומות".
זינוק של 800% באנטישמיות גרמנית ברשת
בחשבון הטוויטר שלו סיפר הנין, פורמן (17), הצמוד אליה ומלווה אותה, כי לאחר שאיחלה לגולשים "שבת שלום וסוף שבוע שקט" בשבת שעברה, הוצף החשבון של אברט בתגובות אנטישמיות. הנין הוסיף וציין "כי לא ניתן לזה למנוע מאיתנו להמשיך וללמד על זוועות העבר, ולמה שנאה עלולה להוביל. שנאה יכולה להוביל רק לשנאה". אברט עצמה אמרה למצלמה: "אני ניצולת שואה בת 97 ומעולם לא חשבתי שיגיע היום שבו אצטרך להתמודד עם האנטישמיות הנוראה הזו שמתרחשת שוב בעולם".
במטה המאבק באנטישמיות במשרד התפוצות מדברים על זינוק של מאות אחוזים בהתבטאויות אנטישמיות ברשת. "בגרמנית, למשל, ראינו קפיצה של 800% לעומת ימים רגילים, וזה אחרי שהרשתות הצליחו להוריד קצת מההסתה האנטישמית", אומרים שם. נתוני "הליגה נגד השמצה" חושפים כי מאז תחילת ההסלמה הביטחונית בישראל הוצגו בטוויטר לא פחות מ-17 אלף ציוצים של "היטלר צדק".
הרשתות החברתיות, טוויטר, פייסבוק טיקטוק ואינסטגרם חוו עלייה במסרים אנטישמיים מובהקים הכוללים, לצד שבחים להיטלר, גם דמוניזציה ליהודים, כולל פוסטים הקוראים להמית בגז את "מחרחרי המלחמה", וזאת לצד עלייה דרמטית בתקריות אנטישמיות ברחבי העולם – קרוב ל-200 רק בשבוע הראשון למבצע.
אברט, המתגוררת בלונדון, היא סבתא ל-34 נינים. היא נולדה בהונגריה, משם נשלחה למחנה ההשמדה אושוויץ בשנת 1944, ושוחררה באפריל 1945, לאחר שניצלה גם מצעדות המוות. בנגיף הקורונה נדבקה לאחר שקיבלה את החיסון הראשון. היא ונינה הבטיחו כי ימשיכו לעלות סרטונים לטיקטוק שבהם היא משתפת על מה שעברה במחנה ההשמדה.
"פריז הופכת לבירת האנטישמיות האירופית"
בצד השני של תעלת למאנש המצב לא טוב בהרבה. "פריז הופכת להיות בירת האנטישמיות האירופית", אומר יוגב קרסנטי, מנהל המאבק באנטישמיות במשרד התפוצות, בריאיון לאולפן ynet. "בתור התחלה, בפריז יש את הקהילה המוסלמית הגדולה באירופה והרבה מהגרים מייבאים את הדעות האנטישמיות שהיו להם במדינות המוצא", הוא מסביר. "בקורונה ראינו מקרים אנטישמיים מהימין קיצוני, ומה שראינו בסבב האחרון זה אנטישמיות מהשמאל הרדיקלי ושל מוסלמים קיצונים או לאומנים על רקע מה שקורה בישראל. הכול הוא עילה לפגוע בקהילות היהודיות".
מדברים כל הזמן על האנטישמיות החדשה מול זו הישנה. נראה שהחדשה פוגשת בישנה.
"נכון. אנחנו רואים כיצד הם משתמשים במוטיבים אנטישמיים קלאסיים כגון היהודים שאובססיבים לדם, רוצחי הילדים - ומתרגמים את הרעיונות האלה לתוך המאבק הישראלי-פלסטיני ובכלל. ברגע שזה לא פוליטקלי-קורט לשנוא יהודים על רקע דת, אבל זה כן פוליטקלי-קורט לבקר מדינה או לאומיות – אז פשוט לקחו את מה שאמרו על היהודים, ושינו לישראלים".
קרסנטי מסביר כי "מבחינת האנטישמים, יהודים זה קולקטיב ולא יצור פרטי עם דעות עצמאיות. ולכן ההפגנות שראינו בזמן מבצע 'שומר החומות' לא נערכו מול שגרירות ישראל או במרכזי הערים, אלא דווקא בתוך השכונות היהודיות ומול בתי הכנסת. כך, כל יהודי הופך למטרה, כי מבחינתם כל יהודי מזוהה עם ישראל".
אתה אומר שברשתות החברתיות יותר סובלניים כלפי תגובת אנטי-ישראליות מאשר כלפי תגובות אנטי-פלסטיניות?
"כן, וזה מאבק שאנחנו נאבקים כל הזמן. ראינו קמפיינים אירניים שמפיצים שנאה נגד ישראלים, וכשפניתי לטוויטר ואמרתי שמשתמשים בגורמים פרו-אירניים, תלונותיי לא תמיד זכו לאוזן קשבת. אמרו שיש לנו חוקים שונים למנהיגי מדינות, כולל האיאטולה האירני, אז בהחלט יש מאבק שאנחנו כל הזמן נאבקים ומנסים לדחוף את הרף".
פורסם לראשונה: 19:37, 26.05.21