הצצה לפרק אחרון שטיסל
(באדיבות yes)
בעלי ז"ל שיהיה בריא
חנה לסלאו (השדכנית מנוחה קניגסברג): "היוצרים כתבו המון משפטים מצחיקים שמתאימים לדמות שלי. כך למשל, כשאני מחמיאה לחזרת החריפה שהגישו לי, אני אומרת: 'בגיהנום אין חריין כזה'. עוד ביטוי שכתבו לי ותפס זה 'בידור מארץ הבידורים'. אבל את המשפט 'בעלי ז"ל שיהיה בריא' אלתרתי על המקום. זה התאים לדמות, וזה ההומור היהודי של להגיד משהו, לעצור שנייה, ואז לומר משהו הפוך".
גענוק א-חורבן
"מספיק חורבן" (ביידיש). כששטיסל אומר למישהו שהוא עשה הרבה נזק, הוא משתמש בביטוי הזה.
גורנישט
"כלום" (ביידיש). מונח המבטא ביטול וזלזול. כשרוצים ממש לזלזל אומרים "גורנישט מיט גורנשיט" או "גורנישט מיט נישט" (כלומר, "כלום עם כלום") .
שראל פיטרמן (צבי אריה שטיסל): "בילדותי בקריית ביאליק, גדלתי אצל סבתי ניצולת השואה. 'גורנישט מיט נישט' היה ביטוי אהוב במיוחד עליה. כשהיא הייתה מתעצבנת זה הביטוי הראשון שהיא הייתה יורה - ואחרי זה שורת קללות ביידיש עסיסית".
דעת תורה
לחרדים חשוב לקבל החלטה על בסיס הגיוני ורציונלי. אבל מעל לכל ההיגיון יש כוח עליון בשם "דעת תורה", שאותה יש לרבנים - והיא הקובעת. כמו שאמר ראש הישיבה לחנינא: "כל החלטה שתיקח היא בעצמה דעת תורה".
הצלה
"הצלה" ו"איחוד הצלה" הם ארגוני מתנדבים ובהם חובשים שמוזעקים בכל מקרה של סכנת חיים. אליענה שכטר (טובי שטיסל): "באחד הצילומים הייתה צריכה לקרוא לעזרה ולצעוק 'הצולה, הצולה', בלי לדעת באותו זמן מה פירוש הביטוי. בגלל שזו שכונה חרדית, השכנים שמעו וירדו לבדוק אם הכול בסדר".
ווייטער
אם מישהו מדבר יותר מדי, אתם לא צריכים להסביר לו שהוא מגזים. מספיק להגיד לו את המילה "ווייטער", שפירושה הלאה, ולכולם ברור שצריך לעבור הלאה.
חביתצה
חביתה מושקעת. כשטובי פינקה את צבי אריה בעלה בחביתה מושקעת, הוא אמר בהפתעה "ככה באמצע החיים חביתצה?!" ומיד אחר גילה שרעייתו ניסתה להכין אותו לעובדה שהיא הוציאה רישיון נהיגה ומתכוונת לקנות רכב, בניגוד למקובל במגזר.
אליענה שכטר (טובה "טובי" שטיסל): "מאז השידור הרבה ביקשו את המתכון לחביתצה. אני לא יודעת מה המתכון, אבל בהחלט שווה לבדוק".
מצרכים: 1-2 ביצים, כף קטשופ, מוצרלה/ גבינה צהובה מגורדת, כף זיתים פרוסים ו/או גרגרי תירס משימורים, רבע כפית מלח, קמצוץ פלפל שחור.
אופן הכנה: טורפים את הביצים בקערה עם המלח והפלפל השחור. מחממים מחבת קטנה עם 1-2 כפות שמן ויוצקים את תערובת הביצים למחבת. מטגנים כחצי דקה-דקה על אש בינונית. הופכים את החביתה בעזרת תרווד. מורחים קטשופ ומפזרים גבנ"צ וגם זיתים/תירס. מכסים את המחבת ומבשלים על אש בינונית-נמוכה עד שהגבינה מותכת. מגישים ואוכלים מיד.
לא מחשבותיי
כששלום שטיסל מבין שיש כוחות שחזקים ממנו, הוא אומר: "מה אנחנו מבינים - לא מחשבותיי וכו'". מדובר בציטוט חלקי מתוך פסוק בישעיה: "כי לא מחשבותיי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכיי, נאום ה'". בפסוק הזה מנסה הבורא להסביר לנו שיש דברים שאף פעם לא נבין.
להתחיל לשמוע
כשצעיר חרדי אומר שהוא "מתחיל לשמוע", הכוונה היא שהוא בשל להצעות שידוכין.
מאוהב
יש מילים שלכאורה נשמעות תמימות, אבל לחרדי הן יגרמו זעזוע. כשיוסל'ה מספר לאמא שלו שהוא מאוהב, גיטי (נטע ריסקין) עונה בהלם מלווה בזעם עצור: "מאוהב?! מי לימד אותך בכלל את המילה הזאת". אגב, לאחרונה הודה שלמה ארצי שהוא מאוהב בסדרה שטיסל. בתגובה כתבה נטע ריסקין (גיטי) בפייסבוק: "'התאהב'?! מי לימד אותו את המילה הזאת בכלל?"
מה הפשט?
או, "למה אתה מתכוון?" שראל פיטרמן (צבי אריה שטיסל): "זה כמו הביטוי 'מה התכלס?' או 'מה אתה רוצה בשורה התחתונה?' הרי אנחנו מדברים המון ביום-יום שלנו, זורקים משפטים ודימויים. אבל תכל׳ס מה אתה רוצה?"
מויחל טויבעס
"מוחל טובות". הדרך החרדית לומר, "אל תעשה טובות". הכוונה היא כמובן - אני רוצה שתעשה לי טובה, אבל אני מתבייש ומתעצבן, וגם לא נראה לי שאתה בעניין לעזור".
מופרך
אם היגיון הוא דבר חשוב בחיים, המילה "מופרך" מתארת את ההפך הגמור. כששלום שטיסל מבין שהוא עשה טעות, הוא אומר לגברת יוקטן "זה הרי באמת מופרך מכל מופרך".
מזרוחניק
חובשי הכיפות הסרוגות, או בקיצור "המזרחי" (במלרע. על שם הזרם הפוליטי עם קום המדינה), ובהגייה אשכנזית: "מזרוחניק". בעולם החרדי "מזרוחניק" הוא ביטוי גנאי, שאותו אומר שטיסל בסדרה לקבוצה של הורים מהחיידר שהוא מנהל.
קובי אריאלי (הרב ויינבאך): "הסצנה שבה הוא צעק עלינו, אין כמותה מבחינה קולנועית. הוא אמר את זה עם כל מה שחרדי מכניס למילה 'מזרוחניק' - ועוד בהידור של המהדרין מן המהדרין. חזרתי וראיתי את הסצנה אלף פעם, איך הוא מתיז כל אות במילה, בצורה מושלמת, כאילו לא מדובר בדבלה גליקמן, אלא קנאי משכונת עזרת תורה בירושלים, שעומד ומוחה נגד חיידר שלא על פי דעת רבותינו".
נגיד
בתנ"ך המילה נגיד מתארת מלך, אבל בעברית-החרדית של ימינו, "נגיד" הוא אדם עשיר מאוד, או כמו שמסביר שטיסל: "כשאתה מבקש מנגיד 300 אלף הוא נותן מיליון". אגב, הדרך הטובה ביותר לקבל כסף מנגיד היא באירוע הנקרא "דינער". כן, מדובר במילה האנגלית Dinner שפירושה ארוחת ערב, אבל בשפה החרדית "דינער" היא אירוע חגיגי שמטרתו להוציא כסף מהנגיד לטובת עם ישראל.
נאר תורה
"נאר תורה" הוא ביטוי ביידיש שפירושו הוא "רק תורה". לימוד התורה הוא ערך עליון בחברה החרדית.
ספאסט נישט
כשאין הסבר טוב למה התשובה שלילית, הכי פשוט וקל לומר: "ספאסט נישט" (או, לא שייך). ביטוי שלילה המקובל במגזר, ובסדרה נעשה בו שימוש רב. "הפתיע אותי בעבודה על העונה, כמה כוח יש ל'ספאסט נישט' - למה שלא מקובל בעיניי הכלל ואיך הוא מנווט בתוך התא המשפחתי", אומר שראל פיטרמן (צבי אריה שטיסל). "אני מכיר את זה מילדותי החילונית הפולנית בתור 'מה השכנים יגידו'".
פונקט אזוי
בדיוק כך (ביידיש).
פיינע בוחער
בחור מצוין. מחמאה שנועדה להבהיר כי מדובר בתלמיד ישיבה שיכול להיות שידוך מעולה. ביטוי נוסף שמתאר צעיר-חרדי שהוא מושלם כשידוך הוא, "בחור חלק". כלומר, בדומה ל"לוח חלק", הוא חף משגיאות ופגמים.
אגב, כאשר המצב הפוך, מדובר בחרדי שהוא לא צעיר, ואין לו שום מעלה טובה, הביטוי ההולם שגם הוא הוזכר בסדרה הוא "אלטע קאקער" (אלטע פירושו מבוגר, ואין צורך להסביר מה זה "קאקער").
חנה לסלאו (השדכנית): "בעונה החדשה אני מציעה שידוך, ועל פי התסריט הייתי צריכה לומר 'בחור טוב'. שיניתי ואמרתי ביידיש 'פיינע בוחער', כלומר 'בחור מצוין'. כילדה דיברתי עם הוריי ביידיש, והאמת שגם כאשר אני כותבת משהו מצחיק, אני חושבת ביידיש. כשאני עולה לירושלים אני בקלות יכולה להשתלב שם".
שטייגען
"לימוד בהתלהבות" (מיידיש). בחור שלומד ברצינות מכונה "שטייגעניסט". יואב רוטמן (חנינא טוניק): "שטייגען זה אחד הביטויים שאימצתי לעצמי אחרי שטיסל. מילים נוספות הן 'וכולי', 'בהחלט' ו'הלך למכור בייגעלך', כביטוי למישהו שמת. כששיחקתי בסדרה 'בלקספייס' ואחת מהדמויות מתה, כתבתי לקאסט בקבוצת הוואטסאפ 'הוא הלך למכור בייגעלך'".
רוטמן לקח איתו משפט נוסף מהסדרה המשודרת ב-yes: "אם אין משהו למסור את הנפש בשבילו, מה הטעם לחיות?"
שטארק מוירא
"פחד גדול" (ביידיש).
מילון שטיסל
(באדיבות yes)
שפע שפעים
הכי טוב שיש, והביטוי שממש הצחיק את אליענה שכטר (טובי שטיסל), לצד המילה "פראנם", כלומר ברמה גבוהה.
