המדינה תאפשר לראשונה לנשים לגשת למבחני הלכה ולזכות בהכרה ממלכתית על הידע התורני שלהן - מקבילה לתעודת ההסמכה לרבנים מטעם הרבנות הראשית. בעקבות עתירה של כמה נשות הלכה לבג"ץ, הודה היועץ המשפטי לממשלה בתגובה לבית המשפט כי המצב הקיים, שבו רק גברים רשאים להיבחן ברבנות, מפלה אותן לרעה ויוצר "קשיים משפטיים", והודיע על ההחלטה להקים מסלול בחינות מקביל לנשים.
הודעת היועמ"ש באה בעקבות עתירת ארגון עתים, המייצג את נשות ההלכה, בשיתוף עם מרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר-אילן וארגון קולך. העותרות, באמצעות עורכי הדין אלעד קפלן, אלה סקעת ושרה וינברג, הדגישו כי אינן מבקשות זכאות לתעודת הסמכה לרבנות, אך הכרה בידיעותיהן תסייע להן להתמודד לתפקידים תורניים נשיים במגזר הפרטי. עוד טענו כי בשירות הציבורי הצלחה במבחנים אלה מקבילה לתואר ראשון, ובכך היא מהווה תנאי למועמדות למשרות שונות ויש לה משמעות גם לעניין דרגת השכר.
כעת מבקשת פרקליטות המדינה דחייה של מועד הדיון בעתירה, שנקבע לאמצע החודש הבא, והסבירה כי המדינה כבר מקדמת פיתרון ופועלת, כאמור, להקמת מסלול בחינה מקביל לנשים. מאחר שתפקידה של הרבנות איננו להעניק הכרה בידע תורני, אלא רק להסמיך רבנים שעשויים לכהן מטעמה (כלומר – גברים בלבד), הוחלט כי הבחינות לנשים יערכו מחוצה לה – ככל הנראה על ידי משרדי החינוך או ההשכלה הגבוהה.
"בהקדם האפשרי וללא דיחוי"
היועמ"ש דיווח לבית המשפט כי בתקופה האחרונה כבר התקיימו כמה ישיבות בעניין, בהשתתפות נציגים בכירים ממשרדי הממשלה ויחידות הסמך הרלוונטיים. בתשובת המדינה לבג"ץ נכתב בשמו כי "על רקע קשיים משפטיים שישנם במצב הקיים, בשים לב לאפשרות – מבלי לקבוע מסמרות – שמערך בחינות כאמור לעיל עשוי לענות על הקשיים המשפטיים האלה, ניתן לאפשר למשרד לשירותי דת והרבנות הראשית לפעול, וזאת בהקדם האפשרי וללא דיחוי, מול הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים בעניין בחינת ההיתכנות המעשית בכלל של הקמת מערך בחינות כאמור לעיל, שניתן יהיה להפעילו בעתיד הקרוב".
כפי שנחשף ב-ynet, הרבנות, שהיוותה את המכשול העיקרי למהלך, תומכת בו כעת באופן עקרוני, ולפיכך עיקר המאמצים כעת הם למציאת אכנסיה לאותו מערך בחינות באחד ממשרדי הממשלה.
הרב שאול פרבר, יו"ר ארגון עתים, בירך על הודעת המדינה ואמר: "המציאות מדברת בעד עצמה. עוד ועוד נשים למדניות נוטלות על עצמן תפקידי הנהגה הלכתיים. יש בכך ברכה גדולה לעולם התורה שנעשה עשיר יותר עבור הציבור המאמין. תשובת המדינה נותנת פתח לשינוי המצב האבסורדי, שבו דווקא הרבנות הראשית לישראל היא זו שבולמת פריחה של העולם התורני".
הוא הוסיף: "אנו מקווים שהרבנות תיקח אחריות ותסייע בקידום הנושא ונבחן לגופו של עניין כל פתרון שיוצע במסגרת העתירה על פי היכולת לחזק את ידן של נשים שעוסקות בלימודי הלכה, על מנת שנוכל להגדיל תורה ולהאדירה".
"אנו עושות זאת עבור כלל הציבור"
מורת ההלכה שרה סגל כ"ץ, הנמנית על העותרות, אומרת כי היא "מברכת על ההכרה שהעניקו היועץ המשפטי לממשלה וגורמי ממשל רמים אחרים בזכותנו להיבחן על ידיעותינו. בתוך כך הם מכירים באפליה המתמשכת לאורך שנים בהדרת נשים מן השותפות הטבעית באוצר החוכמה ובשיקולי הדעת בחיי היומיום בקרב שומרות ושומרי הלכה".
4 צפייה בגלריה
הרבנית שרה סגל כץ עם חברותיה לעתירה: "אולי במאבקנו יש משום תקווה עבור אחרות ואחרים המתחננים על נפשם ממש"
(צילום: אוהד צויגנברג)
לדבריה, "אני ממתינה בהתרגשות למימוש תוכנית הפעולה המוצעת על מנת להמשיך ולשרת את הציבור לא מתוך פתרונות עצמאיים - אלא מתוך הכרה אזרחית מלאה. אני ממתינה לחזות בעצירת האפליה הכלכלית המתמשכת עם הענקת תעודות רשמיות ואגב כך הענקת אפשרויות תעסוקה רחבות יותר לנשים בעלות השכלה תורנית גבוהה".
"אנו עושות זאת עבור כלל הציבור", הודיפה. "רק שערים פתוחים לכתחילה יעידו על שוויון אזרחי. עם זאת, אני כואבת את חוסר המסוגלות של היושבים ברבנות הראשית לישראל להיות שותפים ביחס מכבד עבור כלל לומדות ולומדי התורה ושמחה כי המדינה מציעה פתרון למצב זה. מתוך העוול שאנו חשות, אנו זוכות לחוש קרבת לב לעוולות כואבות פי-כמה בתחום העגינות והגיור. אולי במאבקנו יש משום תקווה עבור אחרות ואחרים המתחננים על נפשם ממש".
"שוב הוכח שהרבנות היא לא רלוונטית"
במרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר-אילן, הנמנים על העותרים, מברכים על הכרת המדינה "בעיוות ובקושי המשפטי של המצב הקיים", כדבריהם, אך מביעים צער "על סירובה לשקול את פתיחת מערך הבחינות הקיים היום תחת הרבנות, בפני נשים. הקמת מערך בחינות חלופי מחוץ לרבנות, לא רק שתהווה בזבוז משווע של משאבים וזמן - אלא יש בה כדי לשדר מסר קשה של הדרה, ולפיה המדינה מוכנה לתת מקום להשכלה תורנית של נשים, אך חלילה לא בבית ספרו של מוסד הרבנות".
עותרת נוספת, ראשת מדרשת עין הנציב, רחל קרן, הגיבה בהודיה כלפי שמים "שסוף-סוף מדינת ישראל מכירה בשוויון הפשוט שצריך להיות בין גברים לנשים בכל הנוגע למוסדות של מדינת ישראל. בהיות הרבנות בעלת הסמכות לבחון אנשים ולתת להם את הסמיכה לרבנות, מדינת ישראל הכירה בכך שלא יעלה על הדעת להפלות לרעה בין גברים לנשים, וכן בהשקעה רבת השנים שלנו בלימוד, באיכות הלימוד, ובהצלחה בבחינות של רבנים חשובים שבחנו אותנו". היא הוסיפה כי "כל עיכוב שחל בהכרה בנשים שהשקיעו ולמדו, הוא בעל משמעות של אפליה כלכלית גדולה ויש לברך על כך שנציבת שירות המדינה תכיר בהישגיהן".
לדבריה, "משמעותה של תגובת המדינה היא שאפשר לעקוף את הרבנות. כל כך הרבה נושאים כמו גיור וכשרות יוצרים מערכים שעוקפים את הרבנות והופכים אותה ללא רלוונטית, ובעיניי זו ברכה. הרבנות הוכיחה שאין לה שום עניין לתרום לכלל ישראל, ולראות את המורכבות של אזרחי ישראל שבאים מרקעים שונים. ייתכן שנחזור לתיקון עולם שבו נשים ואנשים יקחו אחריות על לימוד התורה שלהם, ייבחנו על ידי רבנים ועל ידי הציבור - האם הם משרתים את עולמה של תורה".
מרשת "אור תורה סטון" המפעילה תוכנית הכשרה הלכתית-רבנית לנשים, נמסר כי "החלטת בית המשפט היא בשורה משמחת לחברה הישראלית ככלל, ולנשים החפצות להשפיע רוחנית והלכתית בפרט. זהו צעד משמעותי של המדינה בהכרת לימודי תורה והלכה של נשים, ואנו בטוחים שהבחינות של הנשים יהיו זהות לאלו של הגברים, וכי הנשים יקבלו את אותן הזכויות מבחינה תעסוקתית וכלכלית. אנו מברכים על כך שכעת הלימודים של בוגרותינו יוכרו ויתוגמלו בהתאם להכשרתן".
ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ברך על ההחלטה והוסיף כי "זהו צעד חשוב בדרך להשוואת מעמדן של נשים ברבנות ובהלכה. האפליה שהלכה והעמיקה בשנים האחרונות נבלמה, ואני מקווה שחלק מחברי הממשלה הנוכחית יעמדו בהבטחתם וידאגו לקידום הנשי של כלל המגזרים ובכל המקצועות".
