האם אתה יכול להיות יהודי אמריקני, ליברלי, תומך זכויות אדם וחופש? כמובן שכן, אבל המגמות הנושבות בצד השמאלי של המפה הפוליטית בארה"ב מעמידות אותך במצב מורכב מאוד. כך עולה מדו"ח מיוחד שכתבה דפנה קאופמן, יועצת עצמאית למחקר ואסטרטגיה עבור מכון "ראות".
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
מפגינים ליד הקונסוליה במנהטן
(רויטרס)

השיח בשמאל האמריקני החל לחלק את החברה למשבצות: או שאתה איתנו או שאתה נגדנו - והיהודים נשארים בחוץ. למרות שחלקם הגדול תומך במפלגה הדמוקרטית, החוגים הפרוגרסיביים כבר אינם מאפשרים ממש ליהודים להיות חלק מהמאבק לשינוי חברתי, וזאת כל עוד הם ממשיכים להיות פרו-ציונים ומבטאים את יהדותם באופן אקטיבי.
מהדו"ח עולה עוד כי הזרם הפרוגרסיבי-רדיקלי תורם להדרה ההולכת וגוברת של ארגוני הקהילה היהודית מהשמאל האמריקני, באמצעות שלילת זכותם של היהודים להלין על אפלייתם או על האנטישמיות שממנה הם סובלים. בפועל, ה"רמיסה" של הקהילה היהודית מתרחשת "מתחת לרדאר" של המיינסטרים האמריקני, וגם הקהילות היהודיות מתקשות לייצר חזית מלוכדת ומאוחדת כנגדה.
לדברי קאופמן, "יהודים מלוהקים כמדכאים לבנים חזקים, וכך גם מדינת ישראל. במיוחד בזמן מבצע 'שומר החומות' , גורמים אנטי-ישראליים קידמו את ההשוואה בין מאבק הפלסטינים למאבק השחורים בארה"ב. המסגור הזה הגביר את התהודה בקרב קהלים פרוגרסיביים להשוואה שמקדמים גורמים אנטי-ציונים בין ישראל לדרום אפריקה של תקופת האפרטהייד'".

"ישראל - כמדינה מדכאת לבנה"

עוד טוענת קאופמן, כי כמה מהכוחות הפרוגרסיביים העולים במפלגה הדמקורטית קראו במפורש בזמן המבצע להפסיק את התמיכה האמריקאית בישראל, ולבטל את היחסים המיוחדים בין ישראל לארה"ב, שהפכו לאחד מעמודי התווך של תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל. כוחות פרוגרסיביים תוקפים מדיניותו של ביידן שממשיכה, לטענתם, להחריג את ישראל ולתת לה יחס מיוחד, במקום להתייחס אליה כאל מדינה מדכאת לבנה.
2 צפייה בגלריה
רשידה טליב ואילהאן עומאר
רשידה טליב ואילהאן עומאר
הפרוגרוסיביות משתלטת. רשידה טליב ואילהאן עומאר
(צילום: EPA)
בנוסף, התחזקות הכוחות הללו במפלגה הדמוקרטית מאיימת להפוך את ההסתייגות ואף העוינות לישראל לחלק מהזרם המרכזי במפלגה הדמוקרטית. תומכים בולטים בישראל במפלגה הדמוקרטית נמצאים על מסלול התנגשות עם האגף הפרוגרסיבי במפלגה.
איפה את רואה את הבעיה בשטח עצמו? "הצד השמאלי ביותר של הדמוקרטים, ומה שמאפיין את הקיצוניות של השמאל - הוא בעיקר תפיסה שמחלקת את החברה לקטגוריות בינאריות על סמך צבע עור, כסף ומוצא. כך יוצא שבאופן אוטומטי אם אתה לא הקורבן אז אתה בהכרח זה שפוגע בו".
אני לא יכול להיות לבן, יהודי, ליברלי ודמוקרט? "כמובן שיש רבים כאלה ואתה יכול להיות, אבל חלק מהזכויות שלך די נשללות. אתה יכול להיות בן ברית למאבקים חברתיים, אבל אתה לא יכול במרכז הנושא. תפקידך הוא רק לתמוך. כשיהודים פוגשים את זה, נוצרת בעיה. חשוב לזכור שיהודים התקדמו בחברה האמריקאית דרך הממסד, וזה חלק משמעותי מההשפעה של היהודים על ארה"ב, והתנועה הפרוגרסיבית היא מאוד אנטי-ממסדית. לכן המסקנה היא באופן ברור - היהודים הם הלבן המדכא. כמובן שהתמונה האמיתית מורכבת יותר, אבל החלוקה הבינארית הזאת שמה את היהודים בבוקסות מסוימות".

יהודים צריכים לבחור צד

קאופמן אומרת כי היא רואה בתוך התהליך הפרוגרסיבי בעיה שעלולה, בסופו של דבר, לאיים על היכולת לדבר בזכות ישראל והציונות.
2 צפייה בגלריה
"המסר הוא: אם אתה איתנו אתה לא יכול להיות עוד משהו". ציוץ פרו-פלסטיני של BLM במהלך "שומר החומות"
"המסר הוא: אם אתה איתנו אתה לא יכול להיות עוד משהו". ציוץ פרו-פלסטיני של BLM במהלך "שומר החומות"
"המסר הוא: אם אתה איתנו אתה לא יכול להיות עוד משהו". ציוץ פרו-פלסטיני של BLM במהלך "שומר החומות"
(טוויטר)
אם הייתי חלק מהפגנות למשל על הנושא של ג'ורג' פלויד, אין ספק שלא הייתי רוצה שיצטרפו למחאה שלי יהודים שמוחים על אנטישמיות או נושאים כאלה. "כן, אין ספק שמבחינת הדחיפות של הבעיות החברתיות אין מה להשוות. הבעיה היא שזה הופך למשהו בינארי. יהודים חווים אנטישמיות גם מהימין וגם מהשמאל, וזה לגיטימי לדבר גם עליהם, זה לא במקום נושאים אחרים. הסכנה היא שלשיח על נושאים יהודיים או ציוניים לא תהיה לגיטימיות בכלל, כי יהודים נחשבים לאבטיפוס של הבעיה".
הברירה של היהודים היא בין להיות ליברלים לבין לבטא את יהדותם? "אין ספק שיש קושי לבטא את יהדותם בתחומים כמו ציונות ואנטישמיות, והם נדרשים לשים אותם בצד".
זה דוחף יהודים לכיוון המפלגה הרפובליקנית? "לא ממש. אחוזי ההצבעה לדמוקרטים נשארים גבוהים. באופן כללי הפילוג בארה"ב הוא כל כך משמעותי, שאין ממש מעבר מצד לצד, אבל יותר סביר שבגלל מגמות כאלו, יהודים ישימו נושאים כמו אנטישמיות ותמיכה בישראל בסדר עדיפויות נמוך יותר".
ברירה נוספת היא פשוט לא להצטרף לחוגים הפרוגרסיבים הקיצוניים שדוחפים אותם החוצה. "המיינסטרים הוא באמת מקום נוח ויציב, אבל המגמות הרחבות לא מחזקות את החלק המתון של המפלגה הדמוקרטית, וההנחה היא שהצמיחה של הפרוגרסיבים תמשיך ודברים זזים מהר. המאבק הוא בעצם איך ייראה השמאל האמריקני והמפלגה הדמוקרטית בעתיד, ולכן חשוב להיות ערים למגמה.
"צריך גם לזהות את ההזדמנות, שכן השיח על המגמות הפרוגרסיביות מתרומם וצריך להיות חלק ממנו. הדיאלוג הפנים-יהודי לגבי הדבר הזה הוא חשוב, וצריך לעורר מודעות למגמות האלו".
האם תנועת BLM ("חיי שחורים נחשבים") היא גם חלק מהמעגלים הפרוגרסיביים שדוחפים החוצה את היהודים? "תנועת BLM נמצאת במקומות האלה וראינו בפיק של ההפגנות סביב ג'ורג' פלויד שבעצם או שיש לך את הזכות לייצג את הפגיעות - או שנשללה ממך הלגיטימציה הזאת. במילים אחרות, אם אתה איתנו אתה לא יכול להיות עוד משהו. היו דוגמאות נוספות סביב מצעדי גאווה, שבהם יהודים התבקשו להסיר סממנים יהודיים. הצטרפות לתנועות פרוגסיביות מותנית באופן מוצהר או לא מוצהר בכך שהם יתרחקו מציונות".