נפתלי ובנט ויאיר לפיד מתרגשים ומתכונים להשבעת הממשלה
אחרי שש שנים שבהן נהנו המפלגות החרדיות משליטה כמעט מלאה בנושאי הדת והמדינה, ממשלת בנט-לפיד באה לשנות. ההסכמים הקואליציוניים שפורסמו בסוף השבוע מבטיחים תחרות בשירותי הדת, כמו בגיור ובכשרות, ואת צמצום התערבות המדינה בחיי האזרחים ממניעים דתיים, כגון בנישואים ובגירושים. ועם זאת, הממסד הרבני הממלכתי יישאר אורתודוכסי ולא יופרט, ולמפלגת ימינה תהיה זכות וטו על כל שינוי בסטטוס-קוו.
+ גזר דינה: הנאנסת שקולה לא נשמע/ שהרה בלאו
+ הפייטניות הדתיות שהכניסו שבת בארבע דקות
+ ונגיד שקורח צדק: כשביבי הפך להיות משה רבנו/ פרופ' רוחמה וייס
גיור: המהפכה בדרך
אחד הסעיפים המרכזיים בתחום זה קובע כי רבני עיר מכהנים יוכלו לעסוק בגיור, ותעודות המרת הדת שינפיקו יהיו מוכרים על ידי כל רשויות המדינה - סמכות המוקנית כיום רק לבתי הדין מיוחדים הכפופים לרבנות הראשית. למעשה מדובר בחזרה למצב שהיה נהוג בעבר, טרם הקמת מערך הגיור הממלכתי.
המשמעות העיקרית של המהלך היא שמאות-אלפי עולי ברית המועצות לשעבר וצאצאיהם, המוגדרים "חסרי דת" ומתקשים להתגייר במוסדות הקיימים, יוכלו לפנות לרבנים שאימצו פסיקות הלכה מקילות-יחסית ולהצטרף באמצעותם לעם היהודי, והרבנות תהיה מחויבת להכיר בכך ולהשיאם כדת משה וישראל.
אף שנושא הגיור הוא מהרגישים והנפיצים ביחסים שבין הדת למדינה, עם השלכות משמעותיות לשאלת מיהו יהודי וליחסים שבין ישראל ליהדות התפוצות, הוא מעולם לא הוסדר בחוק. במצב משפטי פרוץ זה, קבע בג"ץ במרוצת השנים בתהליך זוחל כי יש להכיר בגיורים פרטיים, כולל רפורמיים, לעניינים אזרחיים כגון זכאות חוק השבות ורישום אוכלוסין. עם זאת, נמנע בית המשפט בעקביות מהתערבות בשיקולים הלכתיים, ומעולם לא כפה על הרבנות הראשית להכיר אף היא במתגיירים ולחתנם כיהודים.
בשנים האחרונות דרשו המפלגות החרדיות לקדם חוק עוקף בג"ץ המעגן לראשונה את מעמדם הבלעדי של גיורי הרבנות, הן לעניין הדתי והן לאזרחי, אך המהלך נבלם מחשש למשבר עם יהדות התפוצות. גם הצעת פשרה שגיבשה "ועדת ניסים" בסוגיה נדחתה על ידי הצדדים. כעת פונה הממשלה החדשה לכיוון אחר: הגיורים הפרטיים לסוגיהם ימשיכו להיות מוכרים לזכאות שבות, ואילו לעניין נישואים דתיים וכדומה תוסדר סמכותו הבלעדית של הגיור האורתודוכסי – אך לא של הרבנות הראשית.
כשרות: ישראל כולה - אזור כשרות אחד
תחום נוסף שעורר מחלוקות בשנים האחרונות הוא מונופול הרבנות בענף הכשרות. החוק קובע כי בית עסק מתחום המזון לא יכול להציג עצמו ככשר אם אינו מחזיק בתעודה של הרבנות המקומית, אף אם הוא מושגח על ידי גופים פרטיים מחמירים ביותר. בשנים האחרונות סדק בג"ץ מעט בסטטוס-קוו בנושא זה, והתיר הצהרה כתובה חלופית של העסקים בדבר הפיקוח ההלכתי על הבישול והייצור, אך השורש כ-ש-ר (על הטיותיו) ומונחים נוספים נותרו מולאמים, ולא ניתן להשתמש בהם.
בעוד שהמפלגות החרדיות שאפו כל העת לתיקון חוק איסור ההונאה בכשרות באופן שיקבע את המונופול הרבנות ויבטל למפרע את התערבות בית המשפט, הקואליציה החדשה מחויבת בהסכמים שנחתמו דווקא להגברת התחרות בענף.
גם בתחום זה – כמו בגיור – לא תהיה הפרטה, אך ישראל כולה תוגדר אזור כשרות אחד, ורבנים מקומיים יורשו להנפיק תעודות בכל הארץ, ולא רק בתחום השיפוט של הרשות שבה הם מכהנים. המשמעות היא תחרות בין רבני הערים, ואפשרות של בעלי עסקים לבחור עם איזה רב להתקשר – כפי שנעשה לפני כמה שנים ברישום הנישואים.
נישואים: מכשול ושמו ברית הזוגיות
סעיף נוסף בהסכם בין ימינה ליש עתיד מבקש להביא לבחירה של רבנים ראשיים ציוניים בבחירות שייערכו בקיץ 2023, וזאת באמצעות שינוי הרכב הגוף הבוחר, המורכב מרבנים, פוליטיקאים, ראשי רשויות מקומיות ונציגי ציבור נוספים.
בין יש עתיד למפלגות הקואליציה האחרות הוסכם על צעדים נוספים, חלקם מרחיקי לכת, בסוגיות דת ומדינה - אך ההבנות בנושאים אלה אינן מחייבות את ראש הממשלה המיועד, נפתלי בנט, שאף מחזיק בזכות וטו נגד כל שינוי בסטטוס-קוו. הרגיש ביותר מבחינה ציבורית (וגם בעיני ימינה) הוא זה המבקש להרחיב את ברית הזוגיות הקיימת באופן שמאפשר הכרה דה-פקטו בקשר להט"בי ובנישואים אזרחיים.
על פי המצב החוקי הקיים, רק בני זוג ששניהם רשומים "חסרי דת" יכולים להתחתן בתחומי המדינה ולא בנישואים דתיים, באמצעות רשם הזוגיות במשרד המשפטים. בפועל, חוק זה נתן מענה רק לעשרות בודדות של זוגות מאז שאושר בשנת 2010. כעת שואפות ישראל ביתנו ומפלגות האגף השמאלי בממשלה החדשה להרחיבו ולהחילו על כל מי שאינו רשאי להתחתן כדת משה וישראל – זוגות מעורבים (יהודי ואינו יהודי), חד-מיניים, פסולי חיתון (כממזרים), כהן וגרושה וכדומה. מהלך זה צפוי להיתקל גם בהתנגדות מצד רע"מ בגלל נישואי הלהט"ב שהם מתנגדים להם.
חוק המרכולים, מתווה הכותל ותחבורה ציבורית בשבת
נושאים נוספים שמופיעים בהסכמים בין יש עתיד למפלגות אחרות שאינן ימינה, ונותרו שנויים במחלוקת, הם הפעלת תחבורה ציבורית בשבת וביטול "חוק המרכולים" - וכן הפשרת "מתווה הכותל" שאושר בממשלה והוקפא בלחץ החרדים.
60 שניות על מתווה הכותל
(צילום: אלי סגל)
חוק המרכולים הקיים קובע כי רשות מקומית לא תוכל לערוך שינויים בחוקי העזר העירוניים על מנת להתיר פתיחת בתי מסחר בשבת בתחומה, אלא באישור שר הפנים. בכך ביקשו המפלגות החרדיות, שהחזיקו במשרד זה, לסכל מהלכים בכיוון זה. מתווה הכותל ביקש להכשיר רחבה לתפילה שוויונית לצד עזרות הגברים והנשים הקיימות באתר הקדוש, בניהול מועצה ציבורית עם ייצוג לתנועות הרפורמים והקונסרבטיבים, שמעמדה והתנאים בה יהיו דומים לאלה של הרחבה המרכזית - ולכולן כניסה מרכזית ומשותפת אחת.
תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה, ומי שייעץ בשבועות האחרונים לראשי הקואליציה החדשה בנושא, העריך באשר לשלוש הדרישות האחרונות וליוזמות נוספות שימינה איננה מחויבת להן, כי שינויי סטטוס-קוו הטעונים חקיקה ראשית לא יקודמו, אך אלה שניתן לבצעם בהחלטות ממשלה ובדרכים אחרות עשויים לצאת לפועל.
לדבריו, האגף הימני-שמרני בממשלה יתקשה לקדם מהלכים המנוגדים לעמדת ה"בייס" שלו כאשר הדבר דורש ממנו להילחם על כך בגלוי בוועדות הכנסת - מה שאין כן כאשר עיקר העבודה היא מאחורי הקלעים.
ומן הכלל אל הפרט: תחבורה ציבורית בשבת ניתן להפעיל בלי חקיקה, באמצעות הרשויות המקומיות, כפי שנעשה בשנים האחרונות בכמה ערים; את המסחר בשבת ניתן להרחיב מבלי לבטל את חוק המרכולים, אם שרת הפנים המיועדת, איילת שקד, תיתן חופש פעולה למחוקקים העירוניים ותאשרר את החלטותיהם. גם מתווה הכותל יכול לקום לתחייה בהחלטת ממשלה, כפי שאושר במקור - ללא צורך בחקיקה.
פורסם לראשונה: 15:19, 13.06.21
