מלווים אותו בדרכו האחרונה: הרב עדין שטיינזלץ
(צילום: מרכז שטיינזלץ)
בישראל השבטית קשה למצוא איש רוח שנפטר ומשאיר אחריו תלמידים ומעריצים אבלים, דתיים וחילוניים. הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ), שהלך בסוף השבוע לעולמו, היה כנראה מהיחידים בדורו שהצליח להטביע חותם של ממש בשני העולמות.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
בראיון לאולפן ynet תיארה חוקרת התלמוד ד"ר רות קלדרון כיצד הרב פתח את "אוצר התלמוד" בפני לומדים כמותה - נשים ולא-דתיים. הרב יהונתן גוטמן, ראש ישיבת "שפע" של שטיינזלץ, סיפר כיצד העצים את תלמידיו וציפה מהם לקחת חלק במהפכה הרוחנית שתשנה את העולם.
קראו עוד בערוץ היהדות:
הקורונה הכריעה: קודם דמוקרטית - ואז יהודית
בעברית,אמהרית וערבית: קובי אוז ורבני צהר בתפילה מיוחדת לחיילי צה"ל
פחד לא יעצור אותי: להיות קורבן של טרור פוליטי
קלדרון, חוקרת תלמוד שייסדה בתי מדרש חילוניים לתרבות עברית וכיהנה כח"כית מטעם "יש עתיד", שיחזרה את צעדיה הראשונים בין דפי הגמרא בשנות ה-80. "זה היה דבר קשה עד בלתי אפשרי, כי היא תמיד הייתה מתווכת לציבור על ידי אנשים שלא ראו אותנו כשותפים לה. הרב שטיינזלץ - גם בעוצמתו וגם בגבורתו וגם בצניעות ועדינות ורגישות - הצליח לפתוח ולתרגם אותה ולהנגיש אותה לכולנו. אני זוכרת שממש עברתי איתו ממסכת למסכת, ובכל פעם שהוא סיים אחת אנחנו מייד קפצנו לתוכה, ללמוד דף יומי, לפתוח ולהכיר את עצמנו".
"אני מנהלת היום את 'עלמא', בית לתרבות עברית, ויש אצלנו כל בוקר שיעור בדף היומי שקובי אוז התחיל", הוסיפה, "בכל יום מגיעים אנשים והעמיתים שלנו לומדים בבית מדרש דברים שלא היו יכולים לקרות בלי הספר הזה, בלי הרב שטיינזלץ".
"הוא היה חסיד, הוא היה חב"דניק, ויש משהו בחב"ד שבאמת לא רואים אותנו, החילונים, כאיזה מחנה אחר, אלא רואים אותנו ככלל ישראל, ביחד", מאבחנת ד"ר קלדרון, "וגם מכיוון שהוא היה חילוני לשעבר והיה אדם שלמד מדעים, היה בו משהו שלא פחד מהעולם החילוני, והזמין אותו אל תוך האוצר הזה שהוא באמת של כולנו. אני אהבתי אותו מאוד".
"הוא הצליח לדבר על הכל - מכדורגל ועד מלאכים ושרפים"
יהונתן גוטמן הכיר את הרב שטיינזלץ בגיל 14, כנער תיכון, ולא עזב אותו במשך כשלושים שנה, עד יומו האחרון. כאחד התלמידים הקרובים, הוא משמש בעשור האחרון בראשות הישיבה שרבו ייסד בירושלים והיה נשיאה. "כשנפגשתי איתו בתור בחור צעיר הכרתי אדם שלא נכנס לשום מסגרת מוכרת, לא דתי 'רגיל'" תיאר, "כבר בתור ילד אתה מבין שאתה עומד מול משהו אחר".
הרב גוטמן מציין בעיקר את "רוחב הדעת" של הרב שטיינזלץ. "אתה חש שהאיש הזה יכול לדבר איתך על כל דבר - מהקבוצות המובילות בליגה בכדורגל ועד עניינים קבליים שברומו של עולם, כמו מלאכים ושרפים - ובכל התחומים אתה מרגיש שהוא יודע ושרוי בהם בעומק וברוחב. זה יוצר בך, באופן אוטומטי כמעט, כבוד לדעת ורצון לדעת. זו תחושה שגם תלמיד צעיר מרגיש, גם אם הוא עדיין לא יודע בדיוק להסביר אותה לעצמו".
אלא שלצד היותו חתן פרס ישראל, "אינטלקטואל של פעם במילניום" (כפי שהגדיר אותו המגזין "טיים"), ומי שעומד מאחורי היצירה המונומנטאלית של תרגום, ביאור ופירוש כל ה"קנון" היהודי - תנ"ך, משנה, תלמוד ו"משנה תורה" של הרמב"ם, ושכתב עוד עשרות ספרי הגות, פילוסופיה והדרכה בשפות שונות, מתארים גוטמן וקלדרון את הרב שטיינזלץ קודם כל כאיש של אנשים ותלמידים, אדם חם ולבבי שנגיש לכל אחד.
"התחושה שנתן הייתה אהבה"
ד"ר קלדרון אמרה כי הוא היה "אדם בלתי רגיל, מיוחד ומצחיק ואוהב אדם וג'ינג'י", והרב גוטמן הוסיף ש"אהב לאכול הרבה שוקולד מריר, מה שמסמל צד נוסף בדמותו - ההומור הציני". לדבריו, מדובר היה ב"ענק רוח שהוא לגמרי בן אדם" ש"על אף שעיסוקו ופרסומו העיקרי היו ספריו - אנשים היו חשובים לו יותר".
"אתה יודע שהוא 'איש חשוב' שטס בכל העולם ונואם בכל מיני מקומות, ובתוך כל אלו הוא מפנה זמן, ומגיע לישיבה, יושב בחדר קטן ולא מאוד מכובד, מצית את המקטרת שלו ומאזין קשב רב ללבטים ולשאלות ולצרות של תלמיד בן 15. אתה קולט שהם באמת חשובים לו, התלמידים, ושגם אתה עצמך באמת חשוב לו. גם כשעמדנו על הקבר, תלמידים שלו למעלה משלושים שנה, התחושה העיקרית שלי ושל חברים נוספים היא אהבה. פשוט אהבה עמוקה מאוד לאיש הזה שהלך מאיתנו ואהבה עמוקה מאוד שלו אלינו".
"כשתלמיד פוגש מורה, אחד הדברים הראשונים שהוא מנסה לברר (במודע או שלא במודע) הוא מה יוציא אותו מדעתו", הוסיף גוטמן לתאר את תחושותיו מאז היותו נער בן 14 ועד היום, "אצל הרב עדין פגשת מישהו שאף פעם לא יוצא מהכלים".
אלא שהחום שהרעיף על תלמידיו והקרבה אליהם לא גרמו לו לעשות להם הנחות. "יחד עם האהבה הזו הייתה גם תובענות חזקה כלפינו", אמר הרב גוטמן, "הוא רצה שנהיה גדולים ולא חדל לדבר על כך ולדרוש זאת מאיתנו. הוא מאוד רצה לראות אותך אדם גדול וכל הזמן דחק בך לחלום להיות מלאך. הוא נהג להסביר בהומור הציני שלו ש'מי שחולם להיות אדם בסוף יוצא ממנו סוס, אבל מי שחולם להיות מלאך - אולי יצא ממנו בנאדם'".
לקחת חלק בתיקון העולם
דבר נוסף שלדברי גוטמן ייחד את שטיינזלץ הוא העולם החינוכי שהיה חף מפוליטיקה. "הרב עדין מעולם לא הסכים לומר לתלמידים מה הוא הצביע ובוודאי לא להורות להם מה להצביע", אמר, "דעתו הפוליטית מעולם לא הייתה ברורה לנו – ולא במקרה. הוא בעצם ניסה ליצור עולם שבו יש דברים הרבה יותר חשובים מהשאלות הללו".
"הוא חינך ודחף לדאגה לעם ישראל באופן הכי אישי ומחייב. הוא אהב את המדינה והיה מחויב אליה לחלוטין. הוא חינך אותנו שברור שמתגייסים לצבא ועושים זאת על הצד הטוב ביותר - אבל כל זה נטול פוליטיקה".
"כל הדברים האלה שתיארתי, הפגישו אותנו עם בן אדם אחר שניסה ליצור גם סדר יום חינוכי אחר, שונה - ואני חושב שהוא גם הצליח", סיכם הרב גוטמן, "כשאתה מיישב בראשך את מה שראית וחווית, את רוחב הדעת והדבקות הדתית, את אהבת החכמה והמחויבות לעולם המעשה, את החשיבה בגדול ושימת הלב לפרטים, אתה מבין שהיית ליד אדם גדול - גדול מאוד. אתה מבין שהוא, האיש הגדול הזה, רוצה שתיקח איתו חלק במהפכה שתשנה את העולם. רק צריך שתרצה ותירתם לזה".
"התורה היא סוד שאין לפחד ממנו"
ד"ר קלדרון המחישה את מהפכת הרב שטיינזלץ בסיפור על חוויה אישית: "פעם עמדתי בירושלים, בזמן שלמדתי דף יומי, והספר היה איתי בכל מקום. חיכיתי לאיזה בית מרקחת שיפתח - ובינתיים למדתי. ניגש אליי אדם חרדי, שגם הוא חיכה לבית המרקחת, הסתכל עליי כמה זמן והסתקרן, ואז שאל: 'מה את עושה?'. עניתי: 'מה זאת אומרת? דף יומי'. הוא שאל: 'במה את אוחזת?'. אמרתי: 'מסכת כתובות'. הוא שאל: 'אפשר לבחון אותך?'. בהתחלה אמרתי לעצמי - למה שהוא יבחן אותי, אבל לא התאפקתי ואמרתי: 'כן, כמובן'".
"בחמש הדקות לפני שנפתח בית המרקחת מצאנו את עצמנו נכנסים לדיון הלכתי של אנשים שאוהבים את התורה, מה אנחנו חושבים על הרש"י הזה, ומצאתי שהוא יותר קרוב לי מרוב האנשים שקרובים לי בחיים הרגילים. גם עכשיו, עם הרב יהונתן, אני מרגישה שאנחנו בנים לאותו האב, שאנחנו שותפים במשהו שהוא גדול יותר ממה שמרחיק בינינו".
השפעה נוספת שקלדרון מייחסת לרב שטיינזלץ היא על התרבות הישראלית כולה. "העולם של דף יומי מאוד מתרחב", הסבירה, "בקולנוע, בתיאטרון ובספרות יש היום הרבה אינטלקטואלים ויוצרים שיודעים ללמוד גמרא, שלא מפחדים מזה, שלא חושבים שאם אנחנו לא הלכתיים, אז זה לא שלנו, ואני אסירת תודה".
"בספרו 'שלוש עשרה עלי השושנה', על הקבלה, הרב שטיינזלץ כתב ש'סוד אמיתי הוא סוד גם כאשר הוא גלוי לכל'", סיכמה קלדרון, "כלומר התורה היא 'סוד' שאין מה לפחד לספר לכולם, כי העוצמה שלה תמיד תישאר אדירה".
