לאחר עשור מאז התפוצצה "פרשת אלון", שהביאה להרשעתו של הרב מרדכי אלון במעשים מגונים שערך בתלמידיו - הוא מוותר היום (ה') על סמכויותיו הן כרב עיר והן כעורך חופות. בכך למעשה נעקר התואר "רב" שהוא נושא ממשמעויותיו הפרקטיות.
המהלך הגיע בעקבות עתירה לבג"ץ שהוגשה בשם א', מנפגעי הרב, בדרישה לפסול את תעודת הרבנות של הרב אלון, זאת לאחר סירובה של הרבנות הראשית לעשות כן. במהלך הדיון בבג"ץ הבהיר בית המשפט כי אם אלון לא יודיע שהוא מוותר עליה מיוזמתו, עשוי בג"ץ לכפות זאת על הרבנות.
בעקבות כך הודיע אלון מי שנחשב לאחד הרבנים הכריזמטיים והמשפיעים בציונות הדתית עד להתפוצצות הפרשה - שהוא מחזיר את הכשירות. המשמעות בין היתר היא, כאמור, כי לא יוכל לערוך חופות.
"גם בית המשפט הבין שזה לא סביר"
עו"ד ריקי שפירא רוזנברג, באת כוחם של העותרים, אמרה כי "בית המשפט העליון העביר מסר חד וברור שהחלטת הרבנות הראשית שלא לנהל הליך משמעתי נגד מרדכי אלון ולקחת ממנו את הכשירות, הייתה בלתי סבירה". היא הדגישה כי "הרשעתו הייתה מספיקה ומחייבת כדי ליטול ממנו כשירות זו. אנו מקוות שבמקרים הבאים הרבנות לא תהסס לנקוט צעדים נגד רבנים שסרחו", הוסיפה.
לפני כשנה עתרו לבג"ץ ארגונים ופעילים הנאבקים נגד פגיעות מיניות מצד בעלי סמכות, בדרישה לשלול מאלון את הכשירות לכהן כרב עיר ואת האישור שניתן לו לערוך טקסי חופה וקידושין, בשל הרשעתו במעשים מגונים ועל רקע תלונות נוספות שהוגשו נגדו בגין ניצול מיני של תלמידיו.
העתירה הוגשה בשם א', מנפגעי הרב, שהעדיף לשמור על פרטיותו ולא להתייצב בעצמו בהליך המשפטי. לפני כשנתיים פנה האיש אל מועצת הרבנות בבקשה כי תפעיל את סמכותה לשלול מהרב אלון את תעודות הרבנות. לדבריו, תקנות שרותי הדת מאפשרות לה לעשות זאת במקרה של התנהגות שאינה הולמת מצד המוסמך או אם הורשע בעבירה שבגינה הוא אינו ראוי לכהן כרב.
אלא שהרבנות לא מצאה לנכון לפסול את הכשירות, בטענה כי הרב אלון לא עושה בה שימוש בפועל, והסתפקה בהתחייבות מצדו שלא להתמודד לתפקיד רב עיר במשך 10 שנים מיום הרשעתו. הרבנות גם סירבה לשלול את האישור שניתן לו לעריכת חופה וקידושין, שבו הוא כן משתמש, ונימקה זאת בכך שהבחירה בעניין נתונה בידיי הזוגות המתחתנים.
דפוס פעולה: הרבנים החוטאים נשארים ברבנותם
לאחר חילופי מכתבים בין א' ללשכה המשפטית ברבנות הראשית, שנמשכו כמה חודשים ולא הביאו לשינוי ההחלטה, עתרו בשמו לבית המשפט ד"ר איילת כהן וידר ופרופ' חנה קהת, פעילות מוכרות במאבק נגד עברייני מין, יחד עם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית - והארגונים "מגן לקהילות היהודיות JCW" ו"קול ועוז".
באמצעות באת כוחם, עו"ד ריקי שפירא רוזנברג, טענו העותרים כי בהחלטתה מפקירה הרבנות הראשית את הציבור ומסכנת אותו, שכן כשירותו של אלון לכהן כרב עיר וההרשאה לעריכת חופות שבה הוא מחזיק הן כ"בור ברשות הרבים".
אלא שלא רק ממרדכי אלון סירבה הרבנות לשלול את התואר "רב עיר": גם מי שכיהן כרב הראשי, יונה מצגר, עדיין רשום במרשם הרבנים של הרבנות הראשית. בינואר 2017 נידון מצגר לשלוש וחצי שנות מאסר בפועל, בעקבות הודאתו בעברות של שוחד, מרמה והפרת אמונים.
ברשימת עורכי החופות של הרבנות מופיע גם הרב אברהם יוסף, בנו של הרב עובדיה יוסף ולשעבר רב העיר חולון. במסגרת הסדר טיעון בשנת 2017, התחייב הרב יוסף להתפטר מתפקידו כרב העיר, להשעות עצמו ממועצת הרבנות הראשית ולא להתמודד על תפקיד ציבורי כלשהו במשך 7 שנים בעקבות הרשעתו בעברות של הפרת אמונים.
להיתר עריכת החופות יש משמעות רבה, שכן מדובר ברשימה מצומצמת יחסית של רבנים שהרבנות מכירה בחופות שלהם לצורך רישום ברבנות, על אף שמבחינה הלכתית כל יהודי יכול לערוך את החופה. עבור רבנים רבים, מדובר בהכנסה משמעותית שיכולה להגיע לאלפי שקלים לכל חופה.
