האמן ששורף את שם ה': מיצג אומנותי מעורר סערה
(צילום: משה מזרחי)
מיצג וידיאו במשכן לאמנות עין חרוד מעורר זעם בקרב קבוצת הורים, שילדיהם צפו באמן ששורף שלט שעליו כתוב שם ה' המפורש: שתי בנותיו של רועי מנשה יצאו עם ילדי גן ממ"ד רב-גילאי ביישוב גדעונה, לסיור במוזיאון, בליווי אמן. "אשתי התקשרה אליי בבכי ובלחץ, ואמרה לי כשהיא כולה נסערת: 'שורפים את שם ה'", מספר מנשה. "לא האמנתי. היא אמרה לי בבכי שהיא עומדת מול זה".
- אל תמהרו להתלהב: מדיניות הכפייה הדתית נשארת/ הרב עו"ד אורי רגב
- כך הפך המאבק הפמיניסטי בישראל למדיר נשים וחרדים/ עו"ד ורד עובדיה
מנשה מיהר לדבר עם המדריכה במשכן לאמנויות: "היא אמרה לי, 'אופס, לא הייתם אמורים לראות את הקטע הזה. הייתי צריכה לעצור את הסרטון לפני'. ועדיין, לא ממש קלטתי מה בדיוק קרה שם. התקשרתי להנהלה וקיבלתי את אותה התשובה - בצירוף מייל התנצלות שבו מצוין בפירוש כי לדעתם אין שום דבר פרובוקטיבי במיצג, אבל טוב שעדכנתי אותם כי הם ישימו שלט מטופש בכניסה, שיעדכן את הבאים שיש סרטון עם תוכן שעלול לפגוע ברגשות הצופים".
ומה דעתך?
"זה לא חופש ביטוי ולא אמנות. בעיניי זה גובל באנטישמיות. זו רמיסה של ערכים בסיסיים דתיים וחברתיים. הם לעולם לא היו מעיזים לשרוף את שם ישו או מוחמד".
מיצג שריפת שם ה', מתוך "ידעתיך", במוזיאון לאמנויות עין חרוד
(קרדיט: טוויטר אלעד צדיקוב)
מנשה אומר כי גם בנותיו "הבינו שמשהו לא טוב קורה כשהן ראו את שם ה' המפורש עולה בלהבות", כדבריו. "מדובר בגן רב-גילאי שבו לומדים ילדים מגיל 6-4. אלה ילדים שנחשפים לשם ה', מכירים ורואים מקרוב את האותיות הללו על הפרוכת בבית הכנסת, על לוח בגן או בבית".
"יש כאן פגיעה בלתי נתפסת"
תלונות ההורים הגיעו אל אלעד צדיקוב, מנכ"ל "אופק" ישראל וחבר מועצת העיר הרצליה, שאף הגיש היום (ג') תלונה במשטרה נגד המוזיאון והאמן על פגיעה ברגשות דת ואמונה המהוות, לדבריו, עברה פלילית. צדיקוב מזכיר עוד כי טטיאנה סוסקין נענשה בשנתיים מאסר לאחר שהפיצה כרוזים של חזיר בכאפיה בחברון.
"יש כאן פגיעה בלתי נתפסת", הוא אומר, בריאיון לאולפן ynet. "זה למעשה חוסר הבנה בסיסי. אני בטוח שאותו משכן לאמנות לא היה נותן במה לשריפת הקוראן או דגל מדינת ישראל. יהודים לכל אורך ההיסטוריה מסרו נפשם על קידוש השם. להציג דבר כזה בקיבוץ של ניצולי שואה, זה בלתי נתפס".
חבר עיריית הרצליה, אלעד צדיקובאלבום פרטיצדיקוב מדגיש כי חורה לו במיוחד "הבית" שקיבל המיצג: "כשאתה משכן לאמנות שמקבל תקציב ממשלתי, ואתה עושה פעילויות לבתי הספר בישראל, אתה לא יכול להראות מה שאתה רוצה. לו הם היו שורפים את דגל הלהט"ב עכשיו, בחודש הגאווה, היה קם קול זעקה מקצה הארץ ועד סופה. אין מה להשוות בין הדברים, יש לכל דבר גבולות. איזה מן תירוץ אווילי זה 'בשם האמנות'? יש דבר יותר קדוש משם ה'?"
צדיקוב מדגיש כי הדוגמאות שנתן ממחישות את האבסורד. "אני לא אשרוף שום דגל. אני יודע שיש ציבור שזה הסמל שלו, אז אם יש לי איתם ויכוח, אתווכח - אבל יש דרכים תרבותיות לבוא ולומר את דעתי. אני לא מצדד בשריפה של שום סמל, של שום קבוצה, עם או דת".
"בפרויקט הבא אקבור את האותיות"
האמן הישראלי יליד צרפת, גרגורי ישראל אבו (47), מביט בהומור מהול בחשש על המהומה המתלקחת סביבי עבודתו האמנותית. המיצג שלו, "ידעתיך", כולל למעשה ארבע עבודות וידיאו, שאקט שריפת שם האלוהים היא רק אחת מהן. "אני בשקט עם עצמי וגם עם אלוהים. שוחחתי איתו על זה הבוקר", הוא אומר.
"אני לא נכנס להגדרות, אבל האמנות שלי בהחלט מדברת על דרכי יציאה ממסגרת ההגדרות והשיפוטיות. אני מרגיש כמו יהודי בפריז שצריך להגן על יהדותו. מצד שני, לפרסם את התערוכה שהתקשורת לא ממש התעניינה בה עד כה – רק מראה שהכול לטובה".
עם יד על הלב, בשום שלב של העשייה לא חשבת שזה עלול לייצר פגיעה ברגשות או האשמה בפרובוקציה?
"בכלל לא, כי כשאת יוצרת בלב טוב ועם חשיבה חיובית, את פשוט עושה את זה. יצרתי את זה בחורף 2017 בנורבגיה, עם כל השלג והאווירה של הקוטב הצפוני שמסביב. רציתי להביא לידי ביטוי את הקטע של שריפת יהודים - ומבחינתי זה היה סימבולי לשרוף את שם ה' עם כל הקדושה והרוחניות שבו. זו לא פרובוקציה ולא התרסה מוחצנת של 'אמן שמאלני', ולמרות הבלגן אני לא מתחרט על מה שעשיתי".
אז היית עושה את זה שוב?
"שאלה טובה, כשאני יוצר אני חושב על האמנות ועל מה שיש לי בתוך הנשמה. לא במי זה פוגע או לא. אני לא שולט על האמונות של אחרים. אני בנאדם מאוד מאמין, איש של שלום שמכבד את כולם, ולא הייתי רוצה שהשיח יתלהם ויגביר את להבות השנאה. האמירות של המתנגדים הן פוליטיקה - ואני מודה שאני לא טוב בזה. אולי זו הסיבה שאני לא שוקל את המילים או את היצירה שלי".
ועם זאת, מודה אבו כי לא היה שורף את שמו של מוחמד או את ספר הקוראן. "לא הייתי עושה את זה כי אני לא מתעסק בזה, ואם הייתי מתעסק בזה - זו הייתה פרובוקציה טהורה. פה, אולי בתמימות, חשבתי הפוך - שכאמן יוצר יהודי אני יכול לדבר את השפה שלי. מבחינתי, זה כמו להדליק קטורת - ואז הריח מגיע. לא חשבתי על זה כעל סמל כמו דגל. מבחינתי, זה היה משהו פנימי אינטואיטיבי".
בפרויקט הבא שלו מתכוון אבו "לקבור את האותיות ולא לשרוף אותן. אולי זה התיקון שלי. מעבר לזה, היום אני יודע טוב יותר את החוק במדינת ישראל".
"הזמנו את ההורים לשיח - והתאכזבנו"
יניב שפירא, האוצר הראשי של התערוכה, טוען כי מדובר במלחמת תרבות שלא החלה במוזיאון, והוא קורא להורים הזועמים לבוא לשיח פתוח עם האמן ולצפות בתערוכה כולה - ואז להסיק את המסקנות: "כשצפיתי לראשונה ביצירה עם הנהלת המוזיאון, ראיתי אמן שבלב היצירה שלו יש מסע של שאלה וחיפוש לגבי זהותו בעולם", הוא אומר. "זה משהו מאוד בסיסי, מבלי להתייחס לדתי או לא. לא ראיתי התרסה או פרובוקציה. לכן התגובות הללו איכזבו אותי".
יש שיאמרו שאתה מיתמם.
"זה באמת מה שהרגשתי. לכן הזמנתי אנשים לבוא ולראות את התערוכה כפי שהיא במקור, ולשמוע את השיח כולו - מבלי להיות מוזנים ממקור שני או שלישי. לזעוק זעקה גדולה של חילול השם מבלי לראות את הדברים – זה לא רציני. דיברתי עם ההורים שהעלו את הטענות, ולא רק שהם לא רצו להיפגש, הם גם הציעו לי לשוב בתשובה ולכפר על העבודה הזו. אנחנו עוסקים בקירוב לבבות, ולכן אני מאוכזב ומצטער על השיח האלים, המתלהם, הלא סובלני ולא מכבד הזה".
"הצבנו שלטי אזהרה בכניסה לאולם"
מהמשכן לאמנות עין חרוד נמסר בתגובה כי הם מתייחסים לתלונה במלוא כובד הראש: "לכל אחד ואחת זכות בסיסית לבקר במוזיאון מבלי שרגשותיו ייפגעו, ומחובתנו לוודא זאת גם אם מדובר בתחושה סובייקטיבית. כך או אחרת, למשכן לאמנות לא הייתה כוונה לפגוע ברגשותיו של איש מבאי המקום.
"עלינו לתקן את הרושם שעלה ממכתב התלונה. אין בתערוכה מיצג חי של שריפת שם ה'. בתערוכה מוצגת סדרה של ארבעה סרטי וידיאו שיצר האמן גרגורי אבו, המשקפת מסע רוחני, אישי ואינטימי שהאמן מקיים כבר חמש שנים בשלוש מדינות שונות. שם התערוכה, 'ידעתיך', לקוח מהמקורות, וביסודו הוא קריאה לאל ממקום של חיפוש ושאלה... חופש הביטוי האמנותי הוא ערך עליון בחברה דמוקרטית, ויצירת אמנות בכללה משמשת כר נרחב להתייחסות, להתפעמות, להזדהות ולעתים גם לביקורת, להתנגדות ולהסתייגות. אנו עומדים מאחורי היצירה האמנותית והאוצרותית גם ביצירת האמנות הזו.
"נדגיש כי הצבנו שלטי אזהרה בכניסה לאולם התערוכה, המתריעים מפני הצגתו של תוכן שעלול לפגוע ברגשות. נמשיך לבחון את הנושא מתוך קשב ומחויבות ומתוך רצון לקרב את הציבור בכללותו. כמוסד תרבות וכמוזיאון מוביל, המשכן לאמנות עין חרוד עושה עבודה חינוכית פדגוגית אמנותית משמעותית מתוך מקום של חיבור לשפת האמנות בכלל והאמנות היהודית בפרט, ומתוך רצון לקרב ולקיים דיאלוג בין קהילות באמצעות האמנות. נבקש להדגיש כי התערוכה 'ידעתיך' מוצגת מחודש פברואר 2021, וקוצרת תגובות נרגשות של אלפי מבקרים.
"בין התערוכות המוצגות במוזיאון כעת, מוצגת גם תערוכת 'חדא כנישתא'. כינוי זה הוצמד בתלמוד לבית כנסת. תערוכה זו עוסקת באידיאל הגאולה המחולל כשמניין מאמינים נאספים כאחד, מזדהים וערבים זה לזה ויוצרים ביחד כוח שיש בו לחולל שינוי חיובי. מתוך מקום זה אנחנו מבקשים להושיט יד לקיום דיאלוג תרבותי וענייני, השואף למצוא את המאחד בינינו, את ההתקרבות ואת הלמידה המשותפת".
