(צילום: יורי יונתן ורונן עמרני, עריכה: אביהו יצחק)
"אם בגלל הקורונה מתפללים ביחד ספרדים ואשכנזים, לפחות נעשה מהלימון לימונדה", אומר הפייטן חננאל אוחנה. יחד עם צבי וייס, חזן בית הכנסת הגדול בירושלים, הם יצרו קליפ מרגש המשלב בין "אדון הסליחות" - הפיוט הנאמר על ידי הספרדים החל מר"ח אלול - לתפילת "ונתנה תוקף", הנאמרת בקהילות אשכנז בראש השנה וביום כיפור.
את הפיוז'ן המרגש שיצא להם קשה להפסיק לראות. "החיבור הזה בין ספרדי לאשכנזי, קשור כמובן להפגנות הגדולות ולשנאה בין הימין לשמאל", אומר אוחנה. "זה שורף את הלב. דווקא בחודש הרחמים והסליחות, כשיש קורונה ונאלצים לוותר על הקרבה והחום, צריך לשים את המחלוקות בצד ולהרבות באהבת חינם".
עוד תרבות בערוץ היהדות:
חזנות: שירת געגועים לבית הכנסת
בלדה: ממאה שערים - לרב הרוחני, מאיר אריאל
קליפ: הוא מאמין, היא אתאיסטית
אוחנה (29), נשוי ואב לשלושה, מנהל בית הספר למוזיקה בכפר הנוער "ימין אורד". ואם השם נשמע לכם מוכר, זה בגלל שהוא השתתף בעונה האחרונה של "אקס פקטור". הוא גדל בקרית שמונה, והתפלל בבית כנסת מרוקאי שבו צמחו מספר פייטנים מצליחים, וביניהם ליאור אלמליח וניסים טימסטית.
"נולדתי למשפחה מרוקאית ומגיל קטן חונכתי על פיוטים", הוא מספר. "אבא שלי זיהה את הפוטנציאל, הושיב אותי על ברכיו ולימד אותי פיוט אחרי פיוט. בכיתה ד' התחלתי ללמוד את התחום בצורה מקצועית, ובימים אלה אני מסיים תואר ראשון במוזיקה".
החזנים שמתפללים רק בבית
הרעיון לחבר בין פייטן מרוקאי לחזן אשכנזי, נולד אצל יהודה קלמן. "לא היכרתי את וייס", ממשיך אוחנה, "אבל מהרגע שנפגשנו היה חיבור מדהים. עבדנו במשך כחודש על הפקת הקליפ, מתחילת ההקלטות והייעוץ המוזיקלי של אורי זך ועד לעיבוד ולהפקה המוזיקלית של אביהו יצחק. החלטנו לקחת בכוונה את פיוט הסליחות הכי מוכר ואהוב אצל הספרדים ואצל האשכנזים, עם המנגינה המרגשת של 'ונתנה תוקף' של יאיר רוזנבלום".
החצי השני, החזן צבי וייס (34), נשוי ואב לארבעה, ממשפחה חרדית ליטאית. "נולדתי בארה"ב כי אבא שלי כיהן כחזן שם. עוד לפני שידעתי איך קוראים לי, מי שידעו את שמי הם החזנים המפורסמים חיים אדלר ומשה שטרן, שכמו רבים התארחו בביתנו".
"כמי שגדל בעולם הליטאי", הוא מוסיף, "ידעתי שאהיה בעל תפילה בשבתות, בחגים, ובימים הנוראים, אבל לא חלמתי שאלמד מוזיקה שבע שנים אצל ד"ר מרדכי סובול. בטח שלא חשבתי שאהפוך לחזן בית הכנסת המרכזי בירושלים, ואופיע מול אלפים עם להקה שבה 40-30 זמרים".
מה יקרה השנה בחגים?
"אנחנו לא יודעים עדיין. כרגע אין כוונה לפתוח את בית הכנסת הגדול בירושלים בזמן החגים. זו השנה החמישית שלי שם, אבל ותיקי המתפללים אומרים שמעולם לא זכור להם דבר דבר כזה. מדי שנה, מאמצע חודש אב, החזן והחברי המקהלה נפגשים כדי להתאמן על תפילות החגים. השנה פשוט כלום - לא נפגשנו אפילו פעם אחת, ואימון בזום זה ממש לא רלוונטי".
לפחות השכנים ייהנו מהתפילות שלך בחגים?
"אני גר במודיעין עילית שהיא עיר שצבועה באדום-חזק. אני לא מתבייש לומר שאני מחמיר בדיני פיקוח נפש, ומאז פורים מתפלל רק בבית - גם לא בחצרות או במרפסות. צריך לזכור שהפעם הראשונה והיחידה שכתובה בתורה המילה 'מאוד' בהקשר של מצווה, היא בפסוק 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".
"אל תתחזנו"
"ההשראה לקליפ", הוא מספר, "הם מנייני הקורונה שבהם מתפללים יחדיו ספרדים ואשכנזים, חרדים ודתיים-לאומיים המתאחדים לתפילה. גם הקליפ הזה הוא איחוד של עדות. למרות שבימים אלה, מי שמתפרנסים ממוזיקה נמצאים בין חסדי שמיים לחסדי המענקים, אני מברך את עצמי שנכנסת למקצוע שבו אני זוכה להכיר אמנים שלולא התעסקות בתחום, לא הייתי זוכה להכיר אותם".
מה הטיפ שלכם למנייני הרחוב?
וייס: "צריך לזכור שמבחינה אקוסטית, תפילה ברחוב שונה מתפילה במבנה סגור. גם הקהל מורכב מזרמים שונים. לכן כדאי לבחור ניגונים מוכרים ולשים דגש על שיתוף הקהל".
אוחנה: "אצלנו בעדות המזרח, החזן עומד לפני התיבה מתחילת התפילה ועד סופה, עם שני 'סומכים'. לאורך כל הימים הנוראים הוא מוביל ונותן את הטון. מכורח הנסיבות השנה זה בלתי אפשרי, לכן עדיף פחות לסלסל לבד - אלא לשיר עם הקהל את השירים והפיוטים".
