הערב (ה') יחל ל"ג בעומר באופן רשמי, ובמירון מחכים לכ-200 אלף מאמינים לכל הפחות, שיעלו להילולה השנתית בקבר הרשב"י, מגדולי התנאים ומחבר ספר "הזוהר", הנחשבת לגדולה ביותר בעולם - בוודאי השנה כשהקורונה עדיין משתוללת מחוץ לישראל. כבר בימים שקדמו לאירוע נרשמה נהירה למתחם, ומאז נחסמו הכבישים המובילים להר, הכניסה ברכב למתחם הקבר נאסרה, וליישוב מירון מותרת הכניסה לתושבים וספקים בלבד.
עוד טרם פרוץ הילולה, התפתח עימות בין מתפללים לשוטרים במתחם קברו של רבי שמעון בר יוחאי. לדברי עדי ראייה, השוטרים הגיעו למקום וביקשו לפנות את המתפללים כדי להקים גדרות ולהכין את המקום לכניסה מדודה בעת ההילולה. המתפללים התעמתו עם השוטרים, ובמקום פרצה מהומה שכללה קריאות "נאצים" לעבר השוטרים, וגם אלימות בין המתפללים לבין עצמם. המשטרה עצרה שני חשודים בהתפרעות.
השנה לראשונה מזה 13 שנים, יוצא י"ח באייר - ל"ג בעומר וגם יום פטירת הצדיק הקבלי - בליל חמישי ועד יום שישי, ומאמינים רבים ביקשו להקדים את העלייה להר. מלבדם ישנם עוד אלפים שהגיעו למירון אף שבועות לפני ההילולה, והם מתגוררים באזור באוהלים ובמתחמים צבעוניים. עבור חלק מהמשפחות, מדובר במסורת של עשרות שנים, והמקומות שבהם הם מקימים את המתחמים, "שמורים" להם בחזקה.
מנדל ויינשטוק הגיע למירון כבר ביום שלישי. "זו התרגשות מדהימה שמגיעה לשיאה בל"ג בעומר", הוא מספר בריאיון לאולפן ynet. "רואים שהשנה מלא פה יותר מבכל שנה". ויינשטוק מתכוון להישאר במקום גם בשבת – ולדבריו זו הדרך היחידה להנות מהאירוע מבלי לחלל את השבת. "אני מקווה לקבל את כל ההשפעות של רבי שמעון, שמביא את האור הגדול על כל היהודים", הוא אומר.
"מפקד מחוז צפון במשטרה, ניצב שמעון לביא ביקש ממני להעביר מסר - הציבור מתבקש לא להביא ילדים למירון מכיוון שהם לא חוסנו", אומר ל-ynet מנכ"ל "המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים", הרב יוסף שוינגר, אם תרצו, הפרויקטור של ל"ג בעומר. על השאלה כמה אנשים צפויים להגיע השנה, אפילו הוא לא יודע להשיב. לדבריו, במשטרה נערכים למספר תרחישים, כולל לעומס גדול מבשנים קודמות, בשל העובדה כי החשש לפקקים שייווצרו לפני כניסת השבת, עלול לגרום למספר גבוה במיוחד של מתפללים להגיע דווקא ביום חמישי בלילה. "המשטרה ביקשה שנשים בהיריון וקשישים, מוטב שישתדלו שלא להגיע בשעות העומס של יום חמישי בלילה, אלא שיבואו ביום שישי כשהעומס יהיה קטן יותר".
האתגר: למנוע חילול שבת
במבצע האבטחה המשטרתי במירון ייטלו חלק כ-5,000 שוטרים בכל המעגלים, ובראשם מפקד מחוז צפון, ניצב שמעון לביא. ראש אגף התנועה, ניצב אלון אריה יפקד על מערך התנועה על כל היבטיו במבצע הרגיש והמורכב הכולל את סגירת כל הכבישים המובילים למירון.
האתגר השנה גדול במיוחד, שכן האירוע יימשך פחות מיממה, על מנת למנוע חילול שבת. כמידי שנה יפתח את ההילולה האדמו"ר מבויאן, בשעה 20:00, כמי שנהנה מ"חזקה" של יותר ממאה שנה על הצתת האבוקה הראשונה, אף שהוא עומד בראש חסידות קטנה יחסית. המדורה האחרונה תודלק ביום שישי בשעה 10:00. ynet מלווה את ההילולה בדיווחים שוטפים ויעביר שידור ישיר מההדלקה המרכזית.
מלבד המשטרה נוטלים חלק באבטחת האירוע גם מד"א, שירותי הכבאות וארגונים אזרחיים דוגמת עזר מציון, איחוד הצלה וזק"א, וגם רשות הטבע והגנים, פיקוד העורף ועוד. המבצע המורכב יסתיים למעשה במוצאי השבת – אז יעזבו כנראה אלפי אנשים שיעשו את השבת במירון.
ניצב לביא העריך כי לא ניתן יהיה לאכוף את התו הירוק, אולם החסידויות התבקשו לדאוג שמי שמגיע באוטובוסים הם רק בעלי דרכון ירוק. "מבחינת המשטרה, אכיפה של התו הירוק באירוע כזה איננה אפשרית", אמר. "זה לא שונה מבילוי של אנשים בחוף הים או בחיק הטבע. הבהרנו למשרד הבריאות שלא נוכל לאכוף את זה".
בהתאם להחלטת משרד הבריאות, תוגבל כמות האנשים במתחם ההדלקות לעשרת אלפים איש, כאשר יתקיימו שלוש הדלקות בו-זמנית ובכל מתחם יהיו כ-3,000 איש. עוד סוכם, כי במתחמי ההדלקות יוגשו רק עוגות יבשות ושתייה, ואילו בשטחי ההר האחרים תתאפשר גם הסעדה בחמגשיות, למשל, כמקובל באירוע ההמוני לאורך השנים.
סביב הציון עצמו תהיה הקפדה על כניסה ונהירה של המתפללים. "כחלק מנוהלי הבטיחות המחמירים, הכניסה לציונו של ר' שמעון תהיה לפרק זמן קצר", אומרים במשטרה. "כל מי שמגיע לציון מתבקש להיכנס ולצאת בזריזות ולא להתעכב במקום, על מנת לאפשר לשאר המאמינים שממתינים להיכנס למקום".
גם השנה תתאפשר ההגעה להילולה אך ורק באמצעות תחבורה ציבורית והסעות מוסדרות. קווי התחבורה הציבורית יתוגברו באופן משמעותי, במטרה לאפשר לחוגגים להגיע בנוחות ובבטחה עד למתחם עצמו. אוטובוסים של חברות הסעה פרטיות יופנו לחניונים בעין הוזים ופרוד, ומשם יוסעו החוגגים לאתר ההילולה באמצעות שאטלים, ללא תשלום. משרד התחבורה הקצה 420 אוטובוסים למבצע ההיסעים החינמיים.
קווי אוטובוס ישירים למירון יופעלו מ-16 מוקדים מרכזיים ברחבי הארץ: ירושלים, בני ברק, חיפה, אשדוד, בית שמש, טבריה, נתניה, מודיעין עילית, נתיבות, עפולה, קריית גת, אופקים, אלעד, רכסים וצפת, וכן מהיישובים הסמוכים למירון במועצה האזורית מרום הגליל. במשרד התחבורה מדגישים כי העלייה להסעות ל"ג בעומר למירון מותנית בהזמנת כרטיסים מראש, למעט נוסעים מהעיר צפת.
ואלה הם הסדרי התנועה
החל מהבוקר ייחסמו הצירים המגיעים למירון לרכבים פרטיים, ובהם כביש 89 מצומת חירם ועד אליפלט, לשני הכיוונים, וכביש 866 מצומת חנניה לכיוון מירון. נכים בעלי תעודת נכה, המוגבלים בהליכה בלבד, יגיעו לחניון "פרוד" דרך צומת שבע (חנניה), או לחניון "צבעון" דרך צומת חירם (כביש 89) או לחניון "עין הוזים" דרך כיכר הזיתים (מחלף אליפלט/דלתון) ושם תמתין להם הסעה של "עזר מציון".
לראשונה השנה הוקם מסלול חדש, לבאים ברכבת. הבאים יוסעו מתחנת הרכבת בכרמיאל, והצירים המיועדים יסומנו בכתום (בנוסף לאדום, צהוב, כחול וירוק, של הטרמינלים הוותיקים). המסלולים תואמים את צבעי כרטיסי הנסיעה. תחנת הרכבת בכרמיאל תיסגר מיום חמישי בבוקר ועד שישי בבוקר לכניסת כלי רכב פרטיים.
תושבים המתגוררים בסמוך למירון ואורחים שהזמינו חדרי אירוח ביישובים אלה, יורשו להיכנס בצירים מורשים בהצגת תעודה מזהה: אשכול ישובי צפת - דרך מחלף אליפלט, צומת ראש פינה, צומת דלתון ועד כיכר עין זיתים בלבד. אשכול ישובי גוש חלב - דרך צומת צבעון וצומת גוש חלב ועד לצומת בר יוחאי בלבד. אשכול ישובי חנניה - דרך צומת שבע (חנניה) ועד לצומת כפר שמאי בלבד. תושבי מירון בהצגת תעודת זהות וספח עדכני, ולאחר רישום מוקדם "באגודה החקלאית מושב מירון", יוכלו להיכנס עם רכביהם ליישוב מירון רק מצומת גוש חלב (כביש 89) וצומת צבעון. אורחים במושב שפרטיהם הועברו למשטרת ישראל, יוכלו להיכנס עם רכביהם עד השעה 12:00 בצהריים היום.
עמדת ילדים אבודים ומרפאות
משטרת ישראל בשיתוף זק"א פתחו עמדה עבור בעלי צרכים מיוחדים או ילדים שהלכו לאיבוד, הממוקמת בעלייה לכיוון קבר רשב"י מצד ימין, ובה יחולקו צמידים שעליהם מספרי טלפון של ההורים או המבוגר האחראי.
במד"א מופעלים מאות רופאים, פרמדיקים, חובשים ומגישי עזרה ראשונה – ומדווחים כי המסוק הצפוני של מד"א - להק עומד בכוננות ויוזנק במידת הצורך. בשטח מופעל מוקד שליטה מיוחד ושלוש מרפאות (במתחם מד"א המרכזי, צמוד לישיבת בני עקיבא, בסמוך למתחם ההדלקות ובסמוך לחניון שזיפרון לרגלי הר מירון). סמוך לקבר הרשב"י ובציר המהדרין נפרס כוח רגלי של מאות פאראמדיקים וחובשים.
עוד לפני שההילולה החלה באופן רשמי, דווח הלילה (אור ליום ה') על נפגע ראשון בשטח - גבר שנפל מגג מבנה במירון. חובשים ופראמדיקים של מד"א העניקו טיפול רפואי לגבר כבן 30 במצב בינוני, בהכרה, עם חבלות בפלג גופו העליון.
מנהל מרחב ירדן במד"א, אורן אביטן, אמר כי "כמדי שנה, אנו נערכים בכוחות מתוגברים להילולה בהר מירון. אנו פועלים בתיאום מלא עם משטרת ישראל, המשרד לענייני דת ועם שאר הגורמים הרלוונטיים, ופונים לקהל שצפוי להגיע להילולה להישמע להנחיות כוחות הביטחון ומשרד הבריאות ולהימנע מדוחק".
בלי אוהלים, עם מסלולי אוכל
"זה נס שהשנה הכול פתוח", אומר הרב אליעזר קרליבך, מנהל ארגון הכנסת אורחים רשב"י, שעדיין זוכר בכאב את ההילולה העצובה בשנה שעברה. אז היו רק שלוש הדלקות במקום 18, שבכל אחת מהן כ-50 איש במקום רבבות חוגגים.
השנה שעברה הייתה טראומטית עבורו גם ברמה האישית - סבתו נפטרה מקורונה ימים ספורים לפני ל"ג בעומר. בנוסף, הוא ורבים אחרים התאבלו על פטירתו של הרב בן ציון קופרשטוק (63) מירושלים שגם הוא נפטר מהנגיף. הכינוי של קופרשטוק היה "האבא של מירון", בין השאר אחרי שדחף להקמת "מרפסת הכהנים", שאפשרה להם לקחת חלק בחגיגות במרחק מהקבר. בנוסף, במשך שנים הוא הפעיל במיקומים אסטרטגיים בהם ברזים ושתייה קרה .
הרב קרליבך אומר כי "השנה כולם מחכים ורוצים להגיע למירון. התאמנו את עצמנו לקורונה – בשנים האחרונות הפעלנו ברזים של 'פפסי', כולל דיאט שנהיה פופולרי, אבל בגלל האיסור על חלוקת מזון ושתייה פתוחים זה לא יקרה".
בהכנסת אורחים רשב"י לוקחים את הוראות משרד הבריאות ברצינות, והשנה לא יפעילו את האוהלים המפורסמים שאירחו את עולי הרגל לסעודות. "זה כורח המציאות", הוא אומר, "האוהלים ישמשו רק לאריזת האוכל. יהיו מסלולים מיוחדים שבהם עוברים, מקבלים ואז אוכלים באוויר הפתוח".
"השנה יחולקו כ-220 אלף בקבוקי מים מינרליים סגורים. אנחנו נחלק גם 120 אלף כריכים, מהם 40 אלף עם סלט טונה עם ירקות חיים, 20 אלף כריכים עם חביתה וירקות ו-60 אלף כריכים בשריים. 300 מתנדבים שעובדים במשמרות יחלקו מנות ארוזות וסגורות של אוכל מבושל עם 120,000 שניצלים, חלק אורז עם תפוחי אדמה וחלק עם צ'ולנט וקוגל. בבוקר יחולקו 90 אלף עוגות".
הרב קרליבך אומר כי התעלומה היחידה שעוד נותרה היא בהיערכות לשבת. "יישארו בערך 3,000 איש, ויש משא ומתן עם משרד הבריאות והמשטרה איך להאכיל אותם".
40 אלף שקיות חלב ללומדי התורה
גם בארגון "הכנסת האורחים אור הרשב"י" נערכו לבואם של רבבות המאמינים עם כ-180 אלף כריכים ומנות חמות אישיות, למעלה מ-200 אלף בקבוקי שתייה, ערכות קידוש, סירי קוגל, עוגות אישיות ועוד, שיחולקו באוהלי הכנסת האורחים בימים חמישי, שישי ושבת. בשבת יחולקו עשרות אלפי מנות אוכל חם, אלפי בקבוקי מיץ ענבים לקידוש, מאות סירים עם קוגל מהביל ועשרות אלפי עוגות ל"קידושא רבא".
בנוסף מפעיל הארגון מתחם בית מדרש מיוחד, "היכל התורה אור הרשב"י", בו מוזמנים משתתפי ההילולה ללמוד תורה ולהתפלל, ובפינות הקפה יצפו להם מעל 300 אלף כוסות שתייה וכ-40 אלף שקיות חלב - הכול כשירות חינמי לטובת העולים למירון.
גם את 1,500 נהגי התחבורה הציבורית המסיעים את ההמונים מכל רחבי הארץ למירון, ויבלו את היממות הקרובות מסביב לשעון על הכבישים, לא שכחו לקראת ההילולה - והם יזכו לפינוקים מיוחדים בין הנסיעות.
אנשי ארגון נהגי האוטובוסים מבית ההסתדרות הלאומית, בראשות ישראל גנון, יתפרסו בחניונים השונים בשטח ויקימו עמדות ברביקיו שיצוידו ביותר מ-500 ק"ג בשרים ועופות, עמדות להכנת קרפ צרפתי וקלחי תירס וכן עמדה של סחלב חם. בין היתר, רכש הארגון כ-8,000 כוסות קפה, 3,000 עוגות קונדיטוריה, 200 ק"ג של אביטחים ופירות ועוד. אוטובוס ממותג יסתובב בין החניונים ויזמין את הנהגים שבהפוגה להגיע אל פינות המנוחה שסודרו עבורו.
בשל העובדה של"ג בעומר מסתיים בכניסת השבת, נערכה השבוע פגישה חריגה בין רב המשטרה, נצ"מ הרב רמי ברכיהו, לבין נציגי "ועדת הרבנים לענייני שבת". בסיומה הוחלט לצאת בקריאה לציבור שלא להגיע למירון ביום שישי לאחר השעה 13:00, אלא אם מדובר במי שמתכוונים לשהות בשבת במירון או ביישובים הסמוכים.
גם הרב הראשי לישראל, דוד לאו, פרסם קריאה לציבור להקדים את היציאה ממירון בשישי בצהריים: "על מנת להימנע מגרימת חילול שבת, ולאפשר לכוחות הביטחון האמונים על שמירת הסדר הציבורי לסיים את ההיערכות המיוחדת, הכוללת מספר רב של שוטרים וכוחות הצלה - אני פונה בקריאה לציבור העולים למירון בהילולת הרשב"י, אנא הקדימו את זמן הגעתכם לציון הרשב"י ושימו לב לצאת לביתכם מוקדם ככל הניתן".
הדלקות - גם בשעות הקטנות של הלילה
ברחבי הארץ מתכוננים לחגיגה שתגיע לשיאה מחר - וכבר היו מי שהקדימו את המדורות, וברשויות מקומיות רבות מציעים פעילויות ל"ג בעומר חלופיות. בשל תנאי מזג האוויר הקיצוניים הצפויים בחג, הוציא נציב הכבאות, דדי שמחי, צו איסור הדלקת מדורות ארצי למעט באזורים שהוכשרו להדלקת מדורות. תוקפו של הצו נכנס אתמול, והוא יהיה בתוקף עד יום ראשון.
הזכות להבעיר את האש במירון בהילולה, נחשבת למכובדת במיוחד בציבור החרדי, ומעידה על גדלותו ומידת השפעתו של מי שקיבל אותה. חלק מההדלקות המרכזיות משוריינות מראש, ועל אלו שלא "מתחרים" מדי שנה עסקני החצרות – כל אחד למען הרב או האדמו"ר שלו, וכך ידליקו עשרות אדמו"רים מדורות במהלך הלילה והיום (א').
מלבד הדלקות הרבנים והאדמו"רים החרדים, תיערך במירון גם השנה הדלקה מרכזית של רבני הציונות הדתית, במעמד הרב חיים דרוקמן, רב העיר צפת שמואל אליהו ורב היישוב יצהר דוד דודקביץ. היא נקבעה לשעה 3:30 לפנות בוקר, ברחבה הגדולה הצמודה לציון הרשב"י.
עוד קודם לכן, בשעה 1:30, יתכנסו ראשי ישיבות, רבנים ותלמידיהם להתוועדות המסורתית והכנה לשמחת הרשב"י. "בכל שנה הרגשנו התעלות של טפח מעל הקרקע בתוך שמחת ההילולא של ר' שמעון", אמרו המארגנים, "עכשיו, אחרי שנת הקורונה שבה היו צמצומים רבים, אנו מתפללים ומחכים להתעלות כפולה ומכופלת".
מסורת של שמחה
ל"ג בעומר - היום ה-33 (מתוך 49) בתקופת ספירת העומר שבין פסח לשבועות - אינו מוזכר בתורה וגם לא במשנה. לפי המסורת, זה היום שבו נעצרה המגפה שפגעה בתלמידי רבי עקיבא, ובכך תמים ימי האבלות הנוהגים עד תאריך זה. המנהג להדליק מדורות מקורו בהילולת רבי שמעון בר יוחאי, שעל-פי המסורת נפטר בתאריך זה. הדלקת המדורות וריבוי האור הוא ביטוי לשמחה. כמו כן, נהוג להדליק נרות בבתי הכנסת לזכר רבי שמעון בר יוחאי ולזכרם של צדיקים אחרים.
האר"י (רבי יצחק לוריא בן שלמה), גדול מקובלי צפת מהמאה ה-16, נהג לעלות לקברות רשב"י ובנו אלעזר במירון בל"ג בעומר, ובמאה ה-19 נקבע המנהג בסידור התפילה.
על פי המסורת, ימי ה"ספירה" התאפיינו בעבר דווקא בשמחה והתעלות רוחנית - הכנה הדרגתית מיציאת מצרים והפיכת ישראל לעם (בפסח) ועד לשיא בקבלת התורה (שבועות). אלא שבמאה השנייה לספירה פגעה מגפה קשה ב-12 אלף זוגות ("חברותות") מתלמידי רבי עקיבא, באותה תקופה בשנה, והם מתו - עונש משמים על כך ש"לא נהגו כבוד זה בזה".
מאז מתאפיינים ימי הספירה במנהגי האבלות המפורסמים שבמסגרתם נמנעים מגילוח ותספורת, אין מתחתנים בהם ואף לא מנגנים מוזיקה קצבית ומשמחת. בל"ג בעומר, כאמור, נפסק הקטל, וכך גם אותם המנהגים. זו גם הסיבה לכך שי"ח באייר - ל"ג בעומר - מזוהה כפתיחת עונת החתונות, משום שבו הותר שוב להינשא.
חוקרים טענו כי כי הקישור בין ל"ג בעומר למועד פטירתו של רשב"י נעשה לקראת סוף ימי הביניים, שעד אז התמקדה העלייה לרגל למירון - על הטקסים הנלווים אליה - בקברי הלל ושמאי. לפי המקורות ההיסטוריים, מועד העלייה לרגל חל ביום פסח שני (י"ד באייר, ארבעה ימים לפני ל"ג בעומר), אלא שאז החלה להתקבל בעולם היהודי קדושתו של ספר ה"זוהר", וייחוסו לרשב"י הביאה להסטת הטקסים לקברו ולתאריך פטירתו.
הטעם העיקרי להדלקת האש סמוך לקברו ובכל רחבי הארץ הוא כדי לרמוז לאור הגדול שהביא עמו אותו התנא לעולם בעיסוקו בקבלה. המדורות הם גם כעין נר נשמה גדול לזכר הצדיק. מנהג נוסף המזוהה עם ל"ג בעומר הוא משחק בחץ וקשת - רמז לכך שבכל ימי חייו של רשב"י לא נראתה הקשת בענן, שהיא רמז לכך שעם ישראל חוטא. עוד נהוג לקיים סמוך לקבר טקסי "חלאקה" – התספורת הראשונה לבני ה-3 שחגגו או יחגגו את יום הולדתם סביב י"ח באייר.
פורסם לראשונה: 21:32, 28.04.21