חמישה ימים נותרו עד לפתיחת שנת הלימודים, וה"פיילוט" למתכונת המיוחדת שבה יתחנכו בתשפ"א ילדי ישראל - לא נראה מעודד. עדויות שהגיעו ל-ynet מהורים לתלמידים במוסדות חרדיים ברחבי הארץ, שחזרו ללימודים בתחילת שבוע זה, מלמדות כי בתי ספר רבים מזלזלים בהנחיות משרדי החינוך והבריאות - ואינם מצייתים למגבלת ה"קפסולות" שנועדה לצמצם את מספר התלמידים בכל כיתה, ולמנוע את התפשטות הקורונה.
כתוצאה מכך, הושמו בימים האחרונים עשרות ילדים בעיר אלעד בבידוד, לאחר שנחשפו לחולים מאומתים, ובריכוזים נוספים של המגזר משוכנעים כי מקרים דומים שיביאו להתפרצות משמעותית מחודשת של הנגיף גם בערים אחרות, הם רק עניין של זמן.
מהעדויות עולה כי האדישות כלפי ההנחיות והזלזול בהן אינם עוד נחלת הקהילות המזוהות עם התופעה הזו בלבד, כמו חסידות בעלז, הפלג הליטאי הירושלמי וחצרות העדה החרדית - אלא היא חוצת מחנות ומגזרים, וחדרה כעת גם לזרם המרכזי בחברה - בבני ברק ובירושלים, בביתר עילית ובבית שמש, במודיעין עילית ובאלעד.
ההנהלה הודיעה: הקפסולות יבוטלו
בעוד שהישיבות החרדיות הגדולות, שבהן תלמידים בוגרים ואחראים בשנות העשרה המאוחרות, מצטיינות בשמירה קפדנית על מתווה הקפסולות - דווקא תלמודי התורה וה"חיידרים", שבהם ילדים צעירים הזקוקים להכוונה ולהצבת גבולות, מזלזלים בהנחיות ובמקרים רבים פשוט מתעלמים מהן - ללא כל פיקוח או אכיפה מצד רשויות המדינה.
המצב הזה מעורר דאגה, משום שהמוסדות הללו מקבילים לבתי הספר היסודיים הממלכתיים ומחויבים לאותו המתווה כמותם, שעיקרו הוא הגבלת מספר התלמידים בכל כיתה ל-18 בלבד. במערכת החינוך ראו בחזרת החרדים ללימודים בראש חודש אלול מעין פיילוט לא רשמי במסגרת ההיערכות לקראת 1 בספטמבר, ואם לשפוט על פי התוצאה – הוא מסתמן ככישלון.
יפה (שם בדוי), שכמה מבניה מתחנכים בתלמוד תורה בבני ברק, סיפרה ל-ynet כי בימים האחרונים, מאז א' באלול, הכיתות הגדולות במוסד אמנם פוצלו, אך חלק מהקבוצות כללו יותר מ-20 ילדים. אף שבסמכות משרד החינוך לאשר חריגות כאלה באופן פרטני – עד עתה טרם ניתנו היתרים מיוחדים כאלה, וממילא ודאי שהחלוקה בבני ברק איננה חוקית. זאת ועוד: כעת הודיעה ההנהלה כי החל מהשבוע הבא יבוטלו הקפסולות, וכל התלמיד ילמדו יחד בכיתת האם - יותר מ-30 ביחד – כי "כך הכריעו גדולי ישראל" (הרבנים).
"כולם חזרו ללמוד וכולם מזלזלים", תיארה יפה את המצב בעיר, המדורגת כ"אדומה", והעריכה כי "משרד החינוך פשוט חושש מהפוליטיקאים החרדים ולכן לא פועל ולא מתערב. הם מפעילים לחץ לאפשר שגרת לימודים כמה שיותר מלאה, במיוחד בחודש תשרי, ולדעתי זו הסיבה לכך שאין פיקוח או אכיפה של ההנחיות ואנחנו עדים לכזה זלזול".
לדברי האם, היא גם יכולה להבין את הבחירה של ההורים שלא לעורר מהומות ולא להתלונן על בתי הספר. "כולם מבינים שזה לא בסדר, אבל חייבים להודות ביושר שזה מאוד נוח להם", אמרה. "השבוע, למשל, כשהילדים למדו בקפסולות, כל קבוצה הגיע לתלמוד תורה לחצי יום. כשאמא שולחת ילד לבית ספר ב-11:30 לפני הצהריים היא לא רגועה. גם במוסדות שבהם לומדים יום כן ויום לא זה מקשה מאוד על ההורים, שלא יכולים לצאת לעבודה כמו שצריך".
האם נדהמה: בתלמוד התורה איחדו כיתות
מרים, אם לילדים בתלמוד תורה אחר בעיר, סיפרה כי רוב הכיתות במוסד בכל מקרה קטנות ועומדות במכסת ה-18 ולכן לא נדרש פיצול, אך היא נדהמה לגלות שבחלק מהפעילויות אוחדו שתיים מהן יחד והשתתפו כ-30 תלמידים.
טובה מאלעד טענה כי "במוסדות הפטור ובתלמודי התורה מזרם המוכר שאינו רשמי יש הפקרות מוחלטת תוך ניצול של הפיקוח החלקי, ומשרדי הממשלה יודעים בדיוק מה קורה שם, כי דיווחנו להם, ולא עושים עם זה כלום".
היא הזכירה כי מדובר בדרך כלל בערים אדומות וצפופות, שבהן התחלואה בלאו-הכי גבוהה, ו"לא ברעננה או ברמת השרון". לדבריה, "יש כאן מאות ילדים בסיכון (ושלי ביניהם), והנה היום כבר ראינו את התוצאות, כשרבים נכנסו לבידוד, אבל זה כנראה לא מעניין אף אחד".
בבנות משקיעים יותר?
בציבור החרדי יש מי שסבורים כי בתי הספר לבנות, שיחזרו לפעילות יחד עם המוסדות הממלכתיים ב-1 בספטמבר, הם נקודת האור. ההערכה היא כי תהיה בהם שמירה מוקפדת על הנהלים, הן בזכות הפיקוח ההדוק יותר של הרשויות עליהם - והן משום שהלמידה של הבנות חשובה פחות משל הבנים מבחינה דתית, וממילא אין לרבנים ולעסקני הציבור מוטיבציית יתר "לעגל פינות".
כך, למשל, איילה מירושלים אמרה כי ניכר שהנהלת הסמינר שבו לומדות בנותיה מקדישה מחשבה רבה למתווה החזרה ללימודים ומשתפת את ההורים בתהליך קבלת ההחלטות – מה שלא אפיין את ההיערכות לא' באלול בתלמודי התורה של הבנים. ועם זאת, לעומתה, מרים מבני ברק מתרשמת אחרת וסיפרה: "בינתיים לא הודיעו לנו כלום, ואפילו לא על רכישת ספרי לימוד וציוד. אין לי ספק שיהיו דרמות ובידודים ושערוריות גם אצל הבנות".
במשרד החינוך מציינים כי הם "מתייחסים בכובד ראש לסוגיית הלימוד במהלך הקורונה. לאור זאת, המשרד גיבש שורה של מענים ופתרונות התואמים את הצרכים בשדה החינוכי. ככל שיש מקרים פרטניים, נשמח לקבל אותם ולהתייחס אליהם".
סייעה בהכנת הכתבה: טלי פרקש