המהומות בבורו פארק. טישלר טען: לא הייתה פה אלימות
(טוויטר, יעקב פולק)
בשעת אחר צהריים שטופת שמש של חודש יוני, הופיע השי טישלר בגן השעשועים מידלטון שבוויליאמסבורג כשהוא מצויד במספרי חיתוך ברזל. גני השעשועים המקומיים היו סגורים במשך חודשים, ומאחר ששיא המגפה חלף (אף שזו לא נעלמה, והסיכון נותר משמעותי) - המשפחות הגדולות בשכונות החרדיות של ברוקלין היו מתוסכלות. בקבוצות הווטסאפ הופצו סרטונים המציגים מתקני שעשועים רוחשי פעילות בשכונות אחרות, ואילו הם עמדו מול קיץ ארוך ללא קייטנות וללא תעסוקה לילדים.
במשך כמה שבועות השתתף טישלר בהפגנות שקראו למושל לפתוח את הקייטנות, ואף כינה אותן בשם תנועת השי. תרועות עלו מכל עבר כשהמנעול והשלשלאות נחתכו ונפלו לקרקע. "היכנסו, חברים", אמר טישלר, לקול תרועות. האקט הנועז הזה של חוסר ציות אזרחי, בנוסף לעובדה שטישלר עצמו לא עטה מסכה - הדהד מעבר לגבולותיה של ברוקלין. הסנאטור הרפובליקני טד קרוז אף צייץ, "בראבו".
טישלר פרץ הרבה יותר מגן שעשועים נעול. בזמן שתושבי השכונה התחפרו בסירובם לציית למגבלות שיזם המושל, אנדרו קואומו, כדי לבלום התפרצויות חדשות של המגפה - טישלר הפך לגיבור עממי בקרב בני הנוער של בורו פארק, שהפכו לצבא הפרטי שלו ויצאו אחריו למאבק במושל, בתקשורת ובחברי הקהילה שלהם.
המופע של השי
בחודש האחרון הגיעה המחאה לנקודת רתיחה ברחובות השכונה, ורבים מהתושבים החרדים של ברוקלין נותרו המומים ומזועזעים. "הוא אופורטוניסט", אומר יוסף רפפורט, פובליציסט ובעל פודקסט, המתגורר בבורו פארק. "לכל קהילה יש את חמומי המוח המטורפים שלה, וכנראה שהם נמשכים אליו".
"אני מוכן למסור את חיי למען המטרה", אמר טישלר בריאיון. המטרה המדוברת: השארת הישיבות ובתי הכנסת פתוחים, ודחיקת המושל מחוץ לשכונה שלו. "לא אעמוד בחיבוק ידיים בזמן שהם משקרים. ואני מוכן לעמוד בפני הקדוש ברוך-הוא ולומר לו שניסיתי להילחם כמיטב יכולתי. כי האנשים האלה פשוט משקרים".
הכול הוא חלק מהמופע של השי: זרם הסרטונים הבלתי פוסק שהוא מעלה לחשבונות האינסטגרם והטוויטר שלו, ושמופץ משם לקבוצות הווטסאפ האורתודוכסיות - מספר את סיפור עלייתו למעמד של גיבור בקרב צעירי בורו פארק. הסרטונים נועדו גם לקדם את תוכנית הרדיו של טישלר, The Just Enough Heshy Show, המשודרת בימי רביעי בערב. תוכנית המציאות הפרטית שלו מתערבבת בתוכנית הרדיו.
נטע זר
עבור התושבים החרדים של בורו פארק, טישלר הוא הדונלד טראמפ שלהם. עבור האמהות והילדים הוא הבריון המגודל, תרתי משמע, שמדבר בשמו של האיש הקטן, חסר האונים. בעיני האחרים, טישלר הוא איש גס רוח שמסית לאלימות, ומעמיד את חסידיו בסכנה של הידבקות במחלה ואפילו של מוות, רק כדי לקדם את שאיפותיו.
5 צפייה בגלריה
תושבים חרדים בשכונת בורו פארק מוחים נגד ההחלטה להטיל סגר על השכונה
(ספנסר פלאט/Getty Images)
בחודשים שלאחר האירוע בגן השעשועים, הוא הספיק לאיים על קואומו ("אניח אותך על ברכיי ואפליק לך כמו לילדה קטנה עד שתפרוץ בבכי"); לכנות את ראש העיר ביל דה בלאזיו "אידיוט" (ולפעמים "הפיהרר") - ולקרוא לשירליין מקריי, רעייתו של דה בלאזיו, "אישה מפגרת". הוא אף היה מעורב בתקרית שבה כיתר אספסוף עיתונאי אורתודוכסי בשם ג'ייקוב קורנבלו, שאותו כינה משתף פעולה.
טישלר עצמו הוא תושב ותיק של בורו פארק, ובכל זאת נחשב לנטע זר. בקהילה שבה רוב הגברים לובשים מדי יום חליפה שחורה, הוא בולט בחולצתו הלבנה והמקומטת המבצבצת מתוך מכנסיו, ובתעודת העיתונאי הבולטת (למעשה פרסומת לתוכנית הרדיו שלו) התלויה על צווארו. בניגוד לרוב שכניו החסידים, הוא מחזיק טלוויזיה בבית וצופה אדוק בפוקס ניוז (אשתו מעדיפה את סי-אן-אן, שנואת נפשו).
בניגוד למנהיגי הקהילה המבוססים, הפועלים בערוצים קונבנציונליים יותר - קובעים פגישות עם ראש העיר והמושל ומספקים לתקשורת הצהרות שקולות ומדודות - לטישלר אין שום מחויבות לנימוס דיפלומטי. הוא מעליב פוליטיקאים ככל העולה על רוחו. גם מלעיזיו מודים שטישלר דואג לקהילה שלו, מתנדב לארוז חבילות מזון לעניים, מבקר חולים ומקדיש מזמנו כדי לעזור לתושבי השכונה שהשתחררו מהכלא למצוא עבודה.
נכנס לוואקום מנהיגותי
הפעם היחידה שבה נאלץ לתת דין וחשבון הייתה ב-2013, כששופט גזר עליו מאסר של שנה ויום בגין הונאת הגירה. טישלר ו-11 נאשמים נוספים הורשעו בגביית כספים מאלפי מהגרים בלתי חוקיים, על סמך הבטחה למצוא להם תעסוקה במשרות שכלל אינן קיימות. "ברור במקרה של מר טישלר, שיש פער עמוק בין פעילות הצדקה הדתית שלו - לבין דעותיו לכל הקשור לציות לחוקי החברה האזרחית", כתבה בפסק הדין שלה השופטת, נעמי רייס בוכוולד. הוא ריצה את עונשו באוטיסוויל, בית כלא במחוז אורנג' המאפשר ליהודים דתיים להמשיך לשמור מצוות.
שש שנים מאוחר יותר הורחבו ״חוקי החברה האזרחית״ לחבישת מסכה ושמירה על ריחוק חברתי, אבל בבורו פארק אין להם תומכים רבים. שם מאמינים כי הקהילה השיגה חסינות עדר כבר לפני חודשים (טענה שהופרכה על ידי רשויות הבריאות). לתקשורת הימנית יש השפעה רבה מאוד, ואילו מסורות חברתיות מאפילות על כל הוראה מלמעלה לשמור על ריחוק, בדומה למתרחש בקהילות חסידיות בישראל.
בתחילה התחננה ההנהגה הפוליטית של השכונה בפני התושבים, שיעמדו בכללי בריאות הציבור שפרסמה העירייה, אך ללא הועיל. לאחר מכן, עתרו בבקשה לפתוח את קייטנות הקיץ של מדינת ניו-יורק – ונחלו כישלון. לקראת סוף הקיץ התאיידו המנהיגים – עד למגפה מובילי הציבור - באוויר הלח של ברוקלין. לתוך הריק שנוצר נכנס טישלר, שטען בפני חסידיו כי מספר הנדבקים בעיר זויף ("תוצאות הבדיקות שלהם שקריות!") הוא אף פרסם סרטון שלו בחתונה המונית שהתקיימה באוויר הפתוח, גם לאחר שהתכנסויות כאלה הוקעו בציבור בשל השפעתן על העלייה בתחלואה באוגוסט - ונשבע שלא יניח למושל קואומו לנקוט ביד קשה נגד תושבי בורו פארק החסידים ("אתה לא תיכנס לשכונה שלי, אנחנו נעשה מה שבא לנו").
"בקהילה היהודית בברוקלין נוצר ואקום מנהיגותי", מסביר נחום סגל, שדרן רדיו אורתודוכסי. "רבים מהתושבים מתוסכלים ורוצים לראות תגובה אקטיבית יותר להצהרות של המושל ושל ראש העיר. ואז מגיע בחור כזה ואומר דברים שהרבה מאוד אנשים חושבים בתוך תוכם, הרבה מהדברים שמתסכלים אותם, אז מה הפלא שהוא מקבל תשומת לב".
מלך המחאה של בורו פארק
בפתחו של חג סוכות גאה התסכול בבורו פארק. בעקבות עלייה חדה במספר חולי הקורונה בסוף ספטמבר, החליטו בכירי העירייה ומדינת ניו-יורק להקדים תרופה למכה ולסגור את בתי העסק, ואם לא די בכך, גם לצמצם את מספר המתפללים בבתי הכנסת, כדי לנסות ולבלום את התפרצות הקורונה באזור.
במהלך סוכות גודשים, בדרך כלל, אלפי בני נוער את רחובות בורו פארק, ומטיילים בשדרה ה-13, הרצופה גלידריות כשרות וחנויות לספרות תורנית. ההמון הקולני הזה, שמחפש בדרך כלל אירוע עליז של שמחת בית השואבה בתקופה זו - הפך השנה כר פורה להתפרצות המחאה האלימה, שבשיאה שרפו ערימה של מסכות פנים באמצע הרחוב, חסמו את האוטובוסים העירוניים, ואף תקפו צלם עיתונות וחבר בקהילה התומך בציות לתקנות הקורונה, ואלה נזקקו לטיפול רפואי. במהלך ההפגנה החזיק טישלר במגפון וקרא לקהל: "אתם החיילים שלי! אנחנו במלחמה!"
למחרת המשיך טישלר ללבות את האש. בסרטון שצולם בפתח בית קברות ושפורסם באינסטגרם, הוא כינה את ג׳ייקוב קורנבלו, כתב ה-Jewish Insider ובעצמו בן הקהילה החסידית בבורו פארק, בכינויי גנאי כמו "מוסר" ו"מלשן". לילה קודם לכן שלח קורנבלו מסרון לטישלר, ודרש ממנו להתנצל בפני הקהילה על הסתה לאלימות. כשקורנבלו הגיע לסקר את הפגנת המחאה, טישלר דחק אותו אל קיר לבנים, והסית את ההמון לכתר אותו. "אתה מויסר", צרח בפניו של קורנבלו. "כולם לצרוח מויסר!" קורנבלו טען שספג אגרופים ובעיטות, אך על אף הסרטונים מהאירוע, המתעדים את האלימות במהלך המחאה, טען טישלר למחרת: "לא הייתה שום אלימות".
"הקהילה מונעת משילוב בין פרנויה לרצון לאוטונומיה אישית מלאה, שמדירה לחלוטין זרים, דעות חיצוניות וכל מה שמסב להם אי נוחות", אומר מנשה שפירו, יועץ פוליטי. "טראמפ היה חותם על רבות מהעמדות שלהם. טראמפ הוא הקוקאין, וטישלר הוא אחד מסוחרי הסמים. חברי הקהילה הם הנרקומנים".
הצעירים נוהרים
לפני שלוש שנים התמודד טישלר על מקום במועצת העיר. הוא התחרה מול שני מועמדים אחרים, וזכה רק ל-670 קולות במחוז שמונה כ-17 אלף בוחרים. כעת הוא מאמין שיצליח לזכות במושב במועצה. "זה יהיה כמו להביא את טראמפ למועצה, משב רוח מרענן", אמרה זויה ראדין, תושבת ותיקה של בורו פארק, ומנחה בתוכנית הרדיו לצדו של טישלר.
הפרשנים הפוליטיים פחות משוכנעים. "אני סבור שזה יהיה שירות דוב לקהילה כולה, כי אני לא מאמין שמישהו מעמיתיו יתייחס אליו ברצינות", כך מארק בוטניק, יועץ לשעבר של מייקל בלומברג. "צריך מישהו שיודע לעבוד עם אנשים, ולא רק לחרחר ריב ומדון".
האם יצליח להשיג את מטרתו? במגרש הביתי שלו, באינסטגרם, משך טישלר שורה ארוכה של מבקרים חדשים, ולא ברור האם יצליח לזכות בתמיכתם של מנהיגים או רבנים מקומיים. אבל האמהות של בורו פארק לא ישכחו במהרה כיצד נאבק על זכותן לשלוח את ילדיהן לגן השעשועים.
קשה להתייחס בביטול להמוני הצעירים, רבים מהם בוגרים דיים כדי להצביע, שנוהים אחריו ברחובות ומוכנים להניף כל דגל ולצעוק כל סיסמה לאיש שמבטיח להשאיר את הישיבות ואת בתי הכנסת פתוחים. "ילדים בהחלט מעריצים אותו. הם סוגדים לו", אמרה ריאן לאנגר, אימא מקומית. "לא הייתי אומר שיש לו סיכוי", אמר קורנבלו, שעות לפני שטישלר שיסה בו את ההמון. "אבל גם לטראמפ לא היה סיכוי".
בינתיים, נוספו לטישלר צרות גדולות יותר. ימים אחדים אחרי אותה הפגנה סוערת, הוא נעצר והואשם בהסתה להתפרעות ובכליאה שלא כדין, בגלל חלקו בהתקפה על העיתונאי והצלם ובקריאתו להמון לפגוע בהם. טישלר שוחרר למחרת ונאם בפני המונים מתומכיו שהתקבצו מול ביתו. "נמשיך במאבקנו", הבטיח להם.
- הכתבה נכתבה בשיתוף ה"ניו-יורק מגזין"
