10 צפייה בגלריה
הנרי השמיני והמכתב של הרב יעקב רפאל ממודנה. לא השיג את מבוקשו
(באדיבות British Library, ציור: הנס הולביין)
הנה פרק בהיסטוריה הבריטית שגם חובבי טריוויה מושבעים יתקשו לנחש: הרגע שבו התבקש הרב האיטלקי, יעקב רפאל ממודנה, לתת את חוות דעתו למלך הנרי השמיני, באשר לחוק הנישואין היהודי המאפשר גם גירושין. המלך רב המעללים קיווה להשיג גושפנקא ממקור בלתי צפוי, שתחזק את תביעתו לביטול נישואיו לקתרין מאראגון – כדי שיוכל להינשא לאהובתו, אן בולין.
השנה היא 1530, 21 שנים אחרי שנישא לאלמנת אחיו, קתרין, וכחמש שנים לאחר שהתאהב באן בולין (ששכנעה אותו להתגרש מקתרין ולהינשא לה, בכדי שתוכל ללדת לו בן זכר שיבטיח את זכותו למלוכה). המלך, שנחשב לקתולי אדוק, פנה אז לאפיפיור קלמנס השביעי בבקשה שיבטל את נישואיו לקתרין, בטענה כי מלכתחילה אסור היה לו להינשא לה, מאחר והייתה אשת אחיו. האפיפיור סירב - והמלך לא ויתר.
עוד תרבות בערוץ היהדות:
אופנה: המעצבת החרדית שנלחמת באלימות נגד נשים
פסח: "עבדים היינו לצורר": ההגדה שבה פרעה הפך להיטלר/ y+
מופע: שולי רנד מחכה למשיח: "עברתי מסע של שיימינג"
באמצעות יועציו הוא ביקש, כאמור, את חוות דעתו של רב, כדי ליישם את גירושיו באמצעות ההלכה היהודית. אולם בשל גירוש היהודים מאנגליה על ידי המלך אדוארד הראשון, עוד בשנת 1290, נאלצו יועצי המלך להרחיק בחיפושיהם אחר רב עד איטליה.
תשובת הרב יעקב רפאל ממודנה נכתבה בסגנון רהוט, בכתב הקורסיבי שהיה נהוג גם בקרב יהודי איטליה המלומדים, בעברית ואיטלקית, ומבלי לחסוך בפלפולים הלכתיים – מה שהופך אותה קשה לקריאה ומהרבה סיבות. המלך, בכל אופן, לא מצא בה את מה שביקש: הרב סבר כי אל לו להתגרש מקתרין.
נוצרים ביקשו עצות מהיהודים המלומדים
התשובה מוצגת בימים אלה במרכזה של תערוכה בספרייה הלאומית הבריטית, "מסעות המילה הכתובה", המציגה כ-40 מתוך כ-3,000 כתבי יד בעברית ששמורים בספרייה הלאומית של בריטניה, וזמינה גם און-ליין – בשורה חשובה בימי הקורונה. המכתב עצמו מתועד במסמך הכרוך בספר גדול, שכותרתו: "מכתבים ומסמכים הקשורים לגירושין של הנרי השמיני", אשר מכיל התכתבויות נרחבות של אישים חשובים, ובהם המלך הנרי השמיני עצמו.
נטאשה נאידו, ממחלקת העיתונות של הספרייה הבריטית, אומרת כי הכרך נרכש על ידי המוזיאון הבריטי מהחברה המלכותית בלונדון בשנת 1831, ומאז 1973 הוא חלק מאוסף הספרייה. אילנה טחן, אוצרת ראשית של אוספים בעברית, נצרות ומזרח, בספרייה הבריטית, מספרת ל-ynet כי "מכתב החתימה הוא תשובתו של רבי יעקב רפאל ממודנה, לשאלה של מסר פרנסיסקו קרטיסו, שככל הנראה היה אחד המתווכים האיטלקים של המלך".
לדבריה, הדיון נסוב סביב חוקי הייבום. "הוא ביקש לברר האם החוק המצווה על אח לשאת את אשת אחיו המת, במידה ומת ללא ילדים - כפי שמובא בספר דברים, פרק כ"ה - איננו מוגבל באיסור הקיים בספר ויקרא (י"ח, ט"ז) לקיים יחסים עם אשת האח. הנרי השמיני ביקש לדעת האם ניתן לראות בזה פירצה לביטול נישואיו של המלך לקתרין מאראגון, אך בפרשנות לתגובתו של הרב יעקב רפאל, נראה כי לא ניתן היה לבטל את נישואיו של המלך למלכה".
למי שמרימים גבה על עצם פנייתו של מלך נוצרי (ועוד כזה שהיה נשוי לקתרין, הלא היא בתם של פרדיננד ואיזבלה שחתומים על האינקוויזציה ועל גירוש ספרד) לרב יהודי, מסביר טחן: "בהיסטוריה זה לא היה מחזה נדיר לראות נוצרים שביקשו עצה מיהודים, בגלל שהיהודים נחשבו למאוד מלומדים ובעלי ידע מעמיק בתנ"ך".
אגב, על אף תשובתו הבלתי מספקת של הרב והתנגדות הכנסייה הקתולית, בשנת 1531 נפרד המלך מהמלכה ובמאי 1533 בוטלו הנישואין על ידי הארכיבישוף מקנטרברי, חמישה חודשים לאחר שנישא בסתר לאשתו השנייה, אן בולין. במקביל, בשנת 1534התקבל בפרלמנט הבריטי החוק שהכריז על המלך כראש הכנסייה האנגלית – מה שהוביל לרפורמציה ולהתנתקות מהכנסייה ברומא.
תנ"ך מהמאה העשירית לספירה
התערוכה "מסעות המילה הכתובה" צפויה להיסגר באמצע חודש אפריל, והיא משתרעת על פני מגוון נושאים ובהם דת, מדע, משפטים, פילוסופיה, אלכימיה, קבלה ומוזיקה. "לצד מסמכים וכתבי יד איקוניים שאנשים מכירים, רצינו להציג גם דברים שאנשים מעולם לא ראו ולא נחשפו אליהם", מדגישה טחן, המשמשת אוצרת בספרייה הלאומית הבריטית זה כבר 31 שנים. "התרבות הכתובה היא אחד הקשרים החשובים ביותר המחברים בין קהילות יהודיות ברחבי העולם.
10 צפייה בגלריה
העתק מאויר של המתמטיקאי והפילוסוף היהודי, אברהם בר חייא - צורת כדור הארץ במאה ה-15
(British Library Board)
"כתבים יהודיים משקפים את הקהילות של העם היהודי בתפוצות, שואבים השראה מתרבויות מקומיות ונמצאים בדיאלוג איתן. ביקשנו להדגיש את יחסי הגומלין והאינטראקציה בין קהילות יהודיות בתפוצות, לבין שכנותיהם הלא-יהודיות. לעתים היחסים היו הרמוניים, אך לרוב אופיינו באפליה ורדיפה. באוסף הספרייה נאספו פריטים מ-250 השנים האחרונות, שעברו תהליך ארוך בן שש שנים של דיגיטציה. לראשונה, בלחיצת כפתור, יוכלו אנשים מרחבי העולם לחוות את התערוכה באמצעות סיור וירטואלי, מבלי לצאת מהבית. זאת בהחלט חגיגה גדולה עבורנו".
האובייקט המוקדם ביותר בתערוכה הוא תנ"ך עברי מהמאה העשירית לספירה, הנחשב לאחד הקודקסים המקראיים העבריים החשובים ביותר ששרדו. כתב היד שמקורו במצרים, מראה את השפעתה של האמנות האיסלאמית, על איוריה הגיאומטריים ודוגמאות הפרחים.
בין כמה טקסטים דתיים אחרים בתערוכה ניתן למצוא תנ"ך קטלאני, שצבעיו העזים מעידים על מקורותיו מהמאה ה-14 לספירה, וספר תורה שהיה שייך לקהילה היהודית בקייפנג שבסין, הכולל את חמשת חומשי תורה מהמאה ה-17.
מסמכים מרגשים מהמאה ה-13
שטר מכר מהמאה ה-13 המתייחס לבית שנמכר בנוריץ', שבמזרח אנגליה, מראה את מרים, אשתו של הרב אושעיא, כשהיא מוותרת על זכויותיה בנכס לפני שיימכר. לדברי האוצרת, "מדובר בדבר נדיר ביותר, מאחר והוא מתאר אישה יהודייה מימי הביניים, המחזיקה בנכס ומנהלת עסקי נדל"ן על בית שהיה חלק מהכתובה שלה. במסמכים הללו הכתובים בעברית, רואים את הקשר והיחסים בין הקהילה היהודית שניהלה משא ומתן עם התושבים הלא-יהודים".
10 צפייה בגלריה
"עץ הדעת" של אלישע בן גד: 125 סגולות, קמעות, כישופים ותרכובות של תרופות סודיות
(British Library Board)
הקהילה היהודית בנוריץ' מוזכרת לראשונה בשנת 1144, בעלילת הדם הידועה לשמצה שתועדה לראשונה באירופה. מקרים נוספים היו בשנות ה-30 של המאה ה-13. שטר המכר מאותה התקופה הוא, למעשה, חלק מאוסף קטן של כתבי עת, שלדברי האוצרת "נמצאים בתוך ים כתבי היד העבריים שבספרייה, ומאוד חשובים מבחינה היסטורית".
מבחינה אישית, היא מודה, "המסמכים הללו ריגשו וגם ריתקו אותי מאוד, מאחר שחלקם נכתבו בלטינית עם מעט עברית, אך ישנם כאלה שנכתבו רק בעברית. מעבר לאותנטיות ההיסטורית של אותה התקופה, זה מעיד שהיהודים הובילו באותם זמנים בכל מיני עניינים, כמו בעסקים. המילים בעברית, 'אנחנו החתומים מטה', בשטר של מרים, מראה שהיו עדים יהודים, קרי, קהילה יהודית פעילה שהשתמשה בשפה העברית בכדי לנסח חוזים שהיו מקובלים גם בעולם הלא יהודי".
למרות שהמסמכים המשפטיים היהודיים שנמצאו נכתבו בשפה העברית, והעידו על כך שהיו בשימוש באנגליה של ימי הביניים, הם מתוארכים רק עשר שנים לפני גירוש היהודים מהמדינה, באקט הידוע לשמצה של המלך אדוארד הראשון, בשנת 1290. כמה אירוני שכעבור 250 שנה בקירוב, יפנה יוצא חלציו נואשות לעזרת הרב, בתקווה שיחלץ אותו מנישואיו.
הכתבים המצונזרים של היהודים המומרים
בתערוכה מוצג גם עותק נדיר של התלמוד הבבלי מהמאה ה-13. לדברי טחן, שלטונות נוצריים בימי הביניים השמידו לא מעט טקסטים וכתבי יד יהודיים שלדעתם היו חילול השם. ועדיין הצליחו להשתמר רבים - חלקם מצאו דרכם לספרייה הלאומית בלונדון. ביניהם, מהדורה מהמאה ה-17 של "ספר הזיקוק", המפרט בסדר אלפביתי כ-450 טקסטים עבריים שהכנסייה הקתולית ראתה בהם "סכנה" מבחינה תיאולוגית, מה שגרר השמדה או צנזור הקטעים ה"חשודים" בכפירה. "אפילו המילה תלמוד היתה מילת גנאי בשבילם. לכן הם מחקו אותה", אומרת טחן.
מחבר הספר, דומאניקו ירוסולימיטאנו, יהודי מומר, צינזר למעלה מ-20 אלף עותקים של ספרים וכתבי יד עבריים. אחד מאלה שנתפסו כבעלי תוכן אנטי-נוצרי פוטנציאלי, הוא טקסט בן 700 שנה על החוק העברי, שנכתב על ידי חוקרים יהודים גרמנים. מהחתימות המסומנות ניתן לראות כי בוצעו ארבע צנזורות איטלקיות שונות בבדיקות הטקסט, שנערכו בין השנים 1599 ו-1640. לדברי טחן, שלושה מתוך ארבעת המצנזרים היו יהודים שהמירו את דתם.
אבל צנזורה ממש לא הייתה הגורל הנורא מכול, אומרת טחן. "אפשר לראות את זה בכמה מהכתבים. למשל, עותק של הספר 'שבע חקירות', המגולל את סיפורו של הרב ישמעאל חנינא שנחקר בעינויים בידי האינקוויזיציה האפיפיורית בבולוניה, בשנת 1568. הוא פשוט עמד למשפט כנציג דתו, והיה עליו להגן על היהדות. 'שבע החקירות' הוא כתב יד מהמאה ה-18, שבו נשאל 7 שאלות קשות שהוא הוכרח להשיב עליהן". טחן ומדגישה כי האירוע התרחש חודשים ספורים לפני גירוש הקהילה היהודית מבולוניה, במאה ה-16.
בכתב יד מהמאה ה-17, המספר על תוצאותיו של מרד ערבי במגרב בשנת 1589, מתואר אירוע אחר של רדיפה שבו יחיא איבן יחיא, מנהיג מוסלמי דתי מקומי, השתלט על שטח שנשלט על ידי העות'מאנים. ליהודים שהתגוררו בשטחו נתן את הבחירה בין המרת דתם לבין מוות. "אתה יודע שאלוהים עזר לי בידיו הטובות לבטל את ממלכת הטורקים", רשם יחיא איבן יחיא בכתב ידו, כמי שמספר את סיפורם של יהודי מיסרטה. "לפיכך, מהיום ואילך לא זוכרים יותר את השם ישראל. ואם תתמרד, אעשה לך את מה שעשיתי לטורקים". יחיא איבן יחיא הובס על ידי הצבא העותומני, וכך ניצלו היהודים מהגזירה.
"מורה נבוכים" בחתימת הרמב"ם
אחד הפריטים המרשימים והמפוארים ביותר שהאוצרת טחן כללה בתערוכה, הוא עותק מתורגם של "מורה מבוכים" שחיבר הרמב"ם, והיה בבעלות הקהילה היהודית בתימן. העותק משנת 1380, נכתב בערבית יהודית. לדברי טחן, "הספר מעוטר בצבעי זהב וכחול עם איורים של אריה ניצב, מה שמביא את החוקרים להצביע על קירבתו של הרמב"ם לחצר המלוכה הספרדית, בעלת סמל דומה, ויתרה מכך, לשער כי הספר הוזמן על ידי בית המלוכה הספרדי".
10 צפייה בגלריה
"מורה נבוכים" בכתב יד: סמל האריה - עדות לקשרים של הרמב"ם בארמון המלך, והשערה כי העותק הוזמן במיוחד על ידי החצר הספרדית
(British Library Board)
בין הפריטים הפיקנטיים שמעלים חיוך, בולט הספר "עץ הדעת" של אלישע בן גד מהמאה ה-16, המכיל 125 סגולות, קמעות, כישופים ותרכובות של תרופות סודיות: החל מלכידת גנבים - וכלה בהברחת שדים, וגם לחשים לנסיעה בטוחה, לריפוי מחלות, עצות שימושיות לנשים בהריון ולאהבה. באחת העצות לליל כלולות, הוא כותב: "להגביר את האהבה בין חתן לכלה - כאשר הכלה מגיעה מהחופה (לאחר החתונה) לאחר שסיימה לומר את הברכה, לכתוב את שמותיכם בדבש על שני עלי מרווה, ותן את העלים אחד של השני לאכול".
"במבוא כותב אלישע שהוא ליקט את הדברים במהלך מסעותיו לוונציה, שם הכיר את הרב יהודה אלקבץ שאירח אותו בביתו, וכך זכה לגישה חופשית לאוסף הספרים שלו - בהם מצא כתב יד של כשפים עבריים והעתיק אותו", מסבירה טחן. בעותק אחר של ספר כשפים, "מפתח שלמה" מהמאה ה-18, מציע הכותב האנונימי קסם לבריחה מהכלא: לצייר סירה על הרצפה, לעמוד על הציור ולדמיין שהוא על הסירה.
היהודים שהשפיעו על העולם בימי הביניים
לצד המאגיה ניתן למצוא גם כתבים מדעיים: "חוקרים יהודים רבים היו רב-לשוניים", מסבירה טחן. "בצומת דרכים של תרבויות שונות הם תרגמו יצירות בין ערבית, לטינית ועברית. תרומתם החשובה ביותר הייתה העברת רעיונות יווניים וערביים מיצירות אלו לאירופה הנוצרית. קחי לדוגמה את אחד הפריטים שיש לנו בתערוכה, 'קאנון הרפואה'. הוא נכתב במקור בשפה הערבית. מדובר בטקסט מהמאה ה-11 מאת אבן סינא, שהפך ליצירה המשפיעה ביותר ברפואה בימי הביניים. מה שיש לנו זה את העותק מהמאה ה-15 שתורגם מערבית לעברית על ידי יהודי איטלקי בשם נתן המאתי, כ-200 שנה קודם לכן".
דוגמה נוספת היא בעותק מהמאה ה-16 או ה-17, ככל הנראה מצפון אפריקה, של התרגום שביצע יהודי איטלקי בשם יעקב אנטולי, ליצירה הנקראת "קומפנדיום האסטרונומיה והאלמנטים של תנועות שמימיות" של אל-פרגאני, שנכתבה במקורה בערבית כ-300 שנה לפני כן. התרגום נקרא "חוכמת התכונה".
באופן דומה, האסטרונום, המתמטיקאי והפילוסוף היהודי רבי אברהם בר חייא, שחי במאה ה-11 ובמחצית הראשונה של המאה ה-12, תרגם עבודות מדעיות שנכתבו במקור בערבית לעברית וללטינית, ובכך היה חלוץ. בתערוכה מוצג גם עותק מהמאה ה-15 של עבודתו העברית של חייא, "צורת הארץ ותבנית השמים", שבה כתב על גאומטריה ואסטרונומיה, וגם עותק של ספר ההמשך, "חשבון מהלכות הכוכבים", שבו דן, לראשונה בשפה העברית, על פונקציות טריגונומטריות ועל חישובים קלנדריים החיוניים לעיבוד מועדי חגים דתיים.
המסמך הכי אהוב על האוצרת - "מסמך קטן אך עם חשיבות גדולה", כדבריה – הוא שו"ת מהמאה ה-12, מהגניזה בקהיר, בחתימת הרמב"ם בכתב ידו. "יש שם עדות ליהודי שנשבע, וביקש מהרמב"ם שיבטל את שבועתו. הרמב"ם השיב, ובסוף חתם במילים 'וכתב משה'. כלומר, זו ההחלטה הסופית שלו. זמן קצר לאחר שסיים לכתוב את הספר, הוא נפטר".
