.1
היא הייתה הבת שלו, של יפתח הגלעדי.
אנחנו לא יודעים איך קראו לה, אבל אנחנו יודעים טוב מאוד מה עשו לה.
כלומר, מה ה ו א עשה לה.
2.
בואו נתחיל איתו, עם יפתח הגלעדי, עם "האבא של".
הוא בא מרקע סוציו אקונומי קשה, "בן של אישה זונה", זה מה שהתנ"ך מספר עליו. בלב אני חושבת: זה בדיוק מה שהוא היה.
סטופ! רגע! להפסיק הקלדה!
תנסי לספר את הסיפור כמו שצריך, בלי לערב רגשות אישיים. את יכולה?
3.
הוא בא מרקע סוציו אקונומי קשה, "בן של אישה זונה", זה מה שהתנ"ך מספר עליו.
המפרשים מסבירים שאמו הייתה כנראה הפילגש של אביו, האשה השנייה, הלא חוקית, וכשאחיו החוקיים בגרו, הם סילקו אותו מביתו ומנחלתו.
זו התחלה לא קלה שאולי (רק אולי) תסביר משהו לגבי ההמשך.
(אמרתי אולי)
4.
אבל החיים הם גלגל, ויפתח המנודה - כן, דווקא הוא - נקרא לעמוד בראש צבא ישראל, נגד בני עמון. זה הולך להיות קרב קשה ויפתח חייב לנצח בו. הוא גם יודע למה.
הוא יודע שאם הוא מנצח הוא הולך להיות המנהיג, זה מה שהבטיחו לו. ואם הוא מפסיד – הוא חוזר להיות יפתח העלוב והמנודה.
הכול מוטל על הכף.
5.
עכשיו הוא מאבד את הביטחון.
הוא מרגיש שהוא הולך להפסיד בקרב. הוא מרגיש שהוא חייב לנדור נדר שיבטיח את הצלחתו.
זה חייב להיות נדר רציני.
מאוד רציני.
6.
איזו טרגדיה.
פסוק אחד לפני שיפתח נודר את הנדר הגורלי, כתוב במפורש "ותהי על יפתח רוח ה'". תראו מה זה, אלוהים כבר איתו. הוא היה מנצח בקרב בלי לנדור שום נדר.
צחוק גורל.
7.
תמיד כשהגורל צוחק – מישהו בוכה.
8.
בשלב הזה, יפתח עדיין לא בוכה. הוא רק נודר.
"ויידר יפתח נדר לה' ויאמר: אם נתון תיתן את בני עמון בידי, והיה היוצא אשר יצא מדלת ביתי, לקראתי, בשובי בשלום מבני עמון, והיה לה' והעליתיהו עולה".
למה בדיוק הוא מתכוון? לפי חז"ל יש פה כמה אופציות.
9.
לדעתי, יש רק אופציה אחת.
10.
אבל חז"ל, כמו תמיד, מנסים לרכך את המציאות.
יש אומרים שהוא בכלל התכוון לבעל חיים, אם כי המילה "לקראתי" קצת מפריעה פה. היא מעידה על כך שמי שיוצא מפתח הבית יודע טוב מאוד לקראת מי הוא יוצא.
11.
תזכרו את זה: ליפתח יש בת אחת, יחידה.
12.
תזכרו את זה: בתקופה ההיא עדיין מקריבים קורבנות אדם.
13.
לדעתי, בתת-תת-תת המודע של יפתח, במקום הנורא, האפל, המפחיד, במי התהום השחורים של הנפש, במקום שאפילו פרויד פוחד להציץ בו, בתוך-תוך-תוכו, כשהוא נודר את הנדר, הוא מודע לאפשרות הזו.
14.
הוא הרי מבקש מאלוהים דבר גדול וכביר. הוא מבקש ניצחון בקרב מסובך, בשביל זה צריך לשלם כמו שצריך.
ולא, עיזה קטנה שתדלג לקראתך מפתח הבית – איננה תשלום מספק.
15.
אני כמעט יכולה להבין אותו.
גם אני כזו. עושה דילים פרטיים עם אלוהים. מבטיחה הבטחות תמורת הצלחות.
אתם לא רוצים לדעת לאן זה הביא אותי. היום אני כבר יודעת: עם אלוהים לא משחקים.
עוד אני יודעת: הבטחות צריך לקיים.
16.
ואלוהים מקיים.
יפתח מנצח בקרב, ניצחון מפואר של ממש. הוא מכה את העמונים "מכה גדולה מאוד".
שמעתם? מאוד.
אלוהים נתן, ותכף אלוהים גם ייקח.
17.
כפיים למנצח.
יפתח מגיע הביתה, "והנה, בתו יוצאת לקראתו בתופים ובמחולות".
יש המסבירים שהמילה "הנה" בתנ"ך, פירושה "הפתעה". כלומר, יכול להיות שבלהט הקרב ובחדוות הניצחון, יפתח בכלל שכח מעניין הנדר.
אבל אז יוצאת ביתו מפתח הבית שמחה וחוגגת. הפנים הצעירות והיפות שלה מוארות, והיא מחייכת אליו: אבא, ניצחת.
18.
אבא לא מחייך בחזרה.
1 צפייה בגלריה
היא עוד לא יודעת שהוא ויתר עליה. גם הוא לא? בת יפתח יוצאת לקבל את אביה
(תחריט של גוסטב דורה)
19.
אבא קורע את בגדיו ואומר לביתו היחידה, "אהה בתי, הכרע הכרעתני, ואת היית בעוכריי, ואנוכי פציתי פה אל ה' ולא אוכל לשוב".
הרהור נוראי: יכול להיות שבתת-תת-תת המודע, במקום האפל השחור ההוא, יפתח פסקני לגבי זה שאי אפשר לשוב ולהתיר את הנדר, דווקא כי הוא מעוניין לקיים אותו?
אולי הוא לא מעוניין בהמשך השושלת? רוצה להכחיד את ההמשכיות שלו?
אולי הנער הדחוי ההוא, בן האישה הזונה, לא מעוניין בצאצאים מביתו היחידה?
20.
הזהרתי אתכם שמדובר בהרהור נוראי.
21.
ומה עונה לו הבת היחידה?
היא לא מתנגדת ולא מתווכחת. יש לה רק בקשה אחת: "הרפה ממני שניים חודשים, וירדתי אל ההרים ואבכה על בתוליי אנוכי ורעותיי".
היא רוצה ללכת ולהתבודד במשך חודשיים עם חברותיה, לבכות על בתוליה ועל כך שלא תינשא ולא תלד ילדים.
שימו לב למשהו מעניין. בת יפתח לא רוצה ללכת ולבכות על אובדן חייה, היא רוצה ללכת ולבכות על אובדן החיים שהיו י כ ו ל י ם להיות לה.
20.
ועוד הרהור נוראי: למה היא לא התווכחה איתו? למה היא לא נלחמה על חייה? למה היא הסכימה בשלווה כזו?
עם אב מורכב כמו יפתח, אפשר רק לנחש את התשובה.
(אתם יודעים איך זה, סיפורים נוראיים מזמנים הרהורים נוראיים).
21.
היא וחברותיה ילכו להרים, יתבודדו ויבכו על בתוליה.
בעוד חודשיים היא תחזור אליו, כמו ילדה טובה.
בכל פעם שאני קוראת בתנ"ך את החלק הזה, בא לי לצעוק: אל תחזרי הביתה! תברחי ממנו. רוצי. נוסי.
22.
אבל היא לא תשמע אותי.
23.
וכך הסיפור מסתיים: "ותשב אל אביה, ויעש לה את נדרו אשר נדר, והיא לא ידעה איש".
בגלל הדגש על הבתולין ועל כך שלא ידעה איש, יש פרשנים שחושבים שהוא לא הרג אותה. רד"ק, למשל, חושב שיפתח בנה לה בית, הכניס אותה לשם, והיא פשוט התבודדה מהעולם, לא נישאה ולא ילדה ילדים.
24.
אני חושבת שהוא הרג אותה.
התנ"ך מרחם עלינו ולא מספר לנו מה ואיך, אבל אל תתבלבלו: הוא הרג אותה.
25.
הסיפור מסתיים בכך שבכל שנה, היו נוהגות בנות ישראל ללכת במשך ארבעה ימים, לתנות לזכרה של בת יפתח, הנערה ההיא חסרת השם, שבסופו של דבר שרדה בתודעה הרבה יותר מאביה.
ה י א זו שאנו זוכרים.
ה י א זו שאנו רוצים לזכור.
נשות התנ"ך:
