(צילום: אורי דוידוביץ)
עוד יומיים לראש השנה – התשפ"א, שתיפתח בסימן סגר, בדידות ותחלואה – והרב הראשי לישראל רחוק מאופטימיות חגיגית, בהתאמה. ברקע, השסע ההולך ומתרחב בין השבטים השונים המרכיבים את החברה הישראלית. "הרעות והחיבור שהרגשנו בפסח קצת פחות מורגשים בימים אלה", הוא אומר בריאיון לאולפן ynet.
"אני מניח שסיבות רבות לדבר, אבל בסופו של דבר כוחנו כעם הוא באחדותנו. יש לנו בעיות ויש קשיים, אבל יש גם עזרה ההדדית, ולצד הקשיים אי אפשר שלא להתפעל ממנה". הרב לאו נפרד השנה ממי שהוא מגדיר כ"חבר נפש", הרב אברהם ישעיהו הבר, שנפטר מקורונה בגל הראשון. בעיניו מי שהקים את "מתנת חיים" היה מגדלור של נתינה, וסיבה להסתכל "על חצי הכוס המלאה".
אלא שמראות הקיטוב המפוררים את הערבות ההדדית הופכים לשגרה מטרידה. בין היתר, בהפרות חוזרות ונשנות של התקנות שנועדו להציל חיים. זה קורה בכל המגזרים, אבל זה בולט בחברה החרדית שנפגעה קשה מהקורונה – ובכל זאת זרמים ופלגים בתוכה מתעלמים מהנחיות משרד הבריאות בין אם בתפילות המוניות ובין אם בהתכנסויות.
"צריך לסגור בתי כנסת שלא מקפידים על ההנחיות", הוא אומר באופן נחרץ. "אדרבה, חייבים להגביר את האכיפה". לציבור הרחב הוא קורא "לא להתעלם מההנחיות אלא לשמור עליהן ביחד. אם הציבור יהיה ממושמע, נוכל להחזיר את המדינה, את המשק ואת הפרנסה לכל עם ישראל. בואו לא נפסיד את חוויית היום הראשון של השנה. בואו לא נפסיד את חוויית תקיעת השופר. בואו ניפגש בבתי הכנסת שמקיימים את ההנחיות. שמרו מרחק זה מזה ושימו מסכה גם אם זה לא נוח. בתי הכנסת עושים מאמץ למצוא מאווררים וציליות".
"כרטיס אדום למתעלמים מההנחיות"
"רוב מוחלט של בתי הכנסת שומרים על התו הסגול", הרב הראשי קובע, "ואני אומר את זה באחריות מלאה. אני מודע לזה שיש לצערי גם רבים מאוד שמזניחים, שלא שומרים על ההנחיות ופוגעים בבריאותם שלהם ובחיי שכניהם".
לדבריו, "לא צריכה להיות סתירה בין חיי אדם לתפילה, ואם לאדם אין מקום להתפלל לפי ההנחיות, שיתפלל בבית. אבל המבחן הגדול במקומות רבים הוא להתפלל בציבור כהלכה, ואין סיבה שלא נחווה את זה. ואדרבה אנחנו מוציאים כרטיס אדום לכל מי שמתעלמים מההנחיות. חיי הורינו חשובים לנו. בואו נשמור עליהם".
"נגרם עוול לחברה החרדית"
הרב לאו סבור שנגרם עוול "חד-משמעי", כדבריו, לחברה החרדית, שסופגת פעם אחר פעם אצבעות מאשימות סביב התפרצות הקורונה. "כבר שבוע אחרי פורים, בישיבה נרחבת במשרד ראש הממשלה, הצעתי להשאיר את הבחורים בישיבות ולא לתת להם לחזור הביתה, לדירות עם עשר נפשות בבניינים צפופים. טענתי שככה מייצרים 'מדגרות קורונה'. ומצד שני ברוב המוחלט של המקומות עושים מאמץ. נכון, יש גם כאלה שמזלזלים, אבל לא כולם דומים זה לזה במגזר הדתי, כמו במגזר שאינו שומר מצוות".
"אני לא יכול להיות הדובר של אותם האנשים, אבל אני כן רואה דבר אחד: זה לא חלחל ברוב מוחלט של המקומות. אני יכול להעיד שהוציאו אותי ממניין שהיו בו 21 אנשים. רוב הציבור שומר, והייתי מעדיף להתייחס לשומרים ולנזהרים, ולא לתת במה למפירי ההנחיות. בואו נגביר מודעות והסברה ונזכור שכולנו בסירה אחת".
בעלי מסעדות, מנהלי חדר כושר ובריכות שחייה חושבים שאנחנו לא בסירה אחת, משום שלבית הכנסת יש מתווה המאפשר שהייה במקום סגור, ואותו מתווה ממש נאסר עליהם.
"פרנסתם של אנשים חשובה מאוד, ואם יימצא מתווה שיאפשר להפעיל עוד ועוד דברים אז אדרבה. בתפילה, בניגוד למסעדה, הפה והאף מכוסים. אנחנו נוגעים בספר התורה עם כפפות – ומחטאים כל שולחן במגבונים עם אלכוהול. אני יכול להגיד שבתי כנסת הם החמצן של אנשים, הם המזון הרוחני. אנשים לא יתחילו את יומם ללא בית כנסת, וההוכחה – שגם בימי השרב הקשים ביותר לאחרונה לא ויתרנו על תפילה אחת במניין. זה החמצן שלנו".
"אנחנו לא מתפללים רק על עצמנו - אלא בלשון רבים: אני מבקש 'רפאנו' על כל מדינת ישראל, ואני מבקש פרנסה לכל תושבי מדינת ישראל. במשך חודשים ארוכים נמנעה מאתנו התפילה בבתי הכנסת, והנה נמצא מתווה שלא מסייע רק לציבור הדתי. הציבור שמגיע לבתי הכנסת במיוחד בראש השנה וביום כיפור הוא רבבות עמך בית ישראל. מדי שנה בסליחות מגיעים רבבות יהודים לכותל. השנה, במתווה הקפסולות, יהיו אולי מאות. אז אנחנו מוותרים ומפסידים כדי לזכות לעוד שנים בריאות".
