כשנשיא ארה"ב כרע ברך בפני ראש סגל בית הנשיא ריבלין: ריאיון עם רבקה רביץ
(צילום: משה מזרחי)
השבוע שעבר היה מרגש במיוחד גם עבור מי שכבר חוותה שיאי התרגשות בחייה, בקריירה ארוכת שנים של תפקידים ציבוריים ופוליטיים. אבל רבקה רביץ (46), אישה חרדית וראש הסגל של נשיא המדינה, ראובן ריבלין - לא חלמה ששיא הקריירה שלה יירשם דווקא בזכות היותה אם ל-12 ילדים, ודווקא מעבר לים.
בעת ביקור ממלכתי בבית הלבן ופגישה עם נשיא ארה"ב, הפתיע ג'ו ביידן כשבחר לכרוע ברך לאות כבוד בפני האישה החרדית. ואף שלא מדובר בנשיא האמריקני הראשון שרביץ פוגשת במסגרת תפקידה, היה זה המפגש המרגש ביותר מבחינתה. "כבר מתחילת המסע התרגשתי, כי זה נשיא ארה"ב השלישי שהיינו אמורים לפגוש", היא מודה בריאיון לאולפן ynet. "פגשנו את אובמה בבית הלבן, את טראמפ אצלנו בבית הנשיא - וכעת הנשיא השלישי בקדנציה של ריבלין, ביידן. נכנסנו לחדרו למה שהוגדר 'פגישה בארבע עיניים'.
"היינו בפנים רק הנשיא ריבלין, בתו ענת ואנוכי, לפני שנכנסו הפמליות והתקשורת, והייתה שיחה מרגשת. הוא ממש קיבל אותנו בחמימות, בידידות ועם חיוכים, והיה נעים וחביב, ואמר שהוא שמח לראות את ענת – שמסרת לו מצדה מסר מילדיה, וכך החלה להתפתח שיחה משפחתית נעימה על ילדים.
"ואז הנשיא הציג אותי - זאת ראש הסגל שלי, אישה מאוד דתייה, אורתודוכסית". ועוד אמר ריבלין: "נחש כמה ילדים יש לה, 12!" רביץ מספרת כי ביידן הגיב בהפתעה אמיתית. "הוא שאל אם אני רצינית, וכשעניתי בחיוב ואף סיפרתי שיש לי כמה נכדים, הוא התפעל וסיפר שהוא עצמו מגיע ממשפחה נוצרית מאמינה. 'אני לא מאמין לדבר כזה', אמר. 'אני חייב לכרוע ברך בפני אמא כזאת'".
רביץ אומרת כי "זאת הייתה מחשבה מדהימה בעיניי. הוא לא כרע ברך כי אני ראש סגל או כי אני דוקטור – אלא משום שאני אמא. הערך הזה של אמהות ומשפחה גרם לו ממש לרדת על ברכיו".
בנוסף לשלל תפקידיה ולקריירה הציבורית-פוליטית הבכירה שהיא מנהלת, רביץ היא גם ד"ר למדיניות ציבורית, כשבתה הגדולה בת 24, אם בעצמה – ובנה הקטן רק בן שנה וחצי. "זה לפעמים לא קל, ודורש תמרון בין הבית לעבודה", היא מודה, "ודווקא הסיטואציה הזאת של נשיא ארה"ב שכורע ברך בפני אמא, זה משהו שאני משתדלת לא לשכוח. משפחה וילדים זה דבר שאסור לשכוח כערך חשוב ונכבד בעיניי מאוד".
כעת היא מביטה קדימה, ליום שאחרי הפרידה מבית הנשיא כבר השבוע. בריאיון לידיעות אחרונות בסוף השבוע, הביעה את רצונה "להיות חברת הכנסת החרדית הראשונה במפלגת יהדות התורה". על ההתנגדות החרדית לייצוג נשי, בטיעונים הלכתיים לפיהם אישה לא יכולה להיבחר לתפקיד שיש בו שררה, אמרה: "אני יודעת שבסוף זה יקרה. אני מאמינה שהשינוי יהיה תהליכי, זה מאוד קשה לאדם החרדי לשנות את מוסכמות החשיבה. אגב, בכל מפלגה, גם ביש עתיד הליברלית לצורך העניין, אף פוליטיקאי לא יפנה את מקומו מרצון. אם לא היה לחץ חברתי לשבץ נשים באופן שוויוני במפלגות החילוניות, הן לא היו עושות את זה. הלחץ הציבורי הוא זה שיעזור, וגם פה יידרש תהליך חיצוני יחד עם הכשרת הלבבות. אולי חוק שיחייב שילוב אחוז מסוים של נשים בכל מפלגה".
