רבי נחמן נמצא כאן, בארץ הקודש, במיוחד בראש השנה. כבר הפצרתי ומחיתי בחסידי ברסלב כמה פעמים: אל תסעו לאומן! רבי נחמן לא שם. עצמות גופו עדיין קבורות שם, בטומאת "ארץ העמים", ורק הכסף ששופכים שם "חסידים" כל שנה, מונע את העלאת עצמותיו לארץ הקודש שאליה נכסף כל ימיו.
הוא תיאר את כיסופיו לארץ ישראל כ"ניצוץ של יהושע בן-נון", שנשמתו מלאה תמיד "כיסופין וגעגועים והשתוקקות וחשק אמיתי לבוא לארץ ישראל... אני צריך ומוכרח להיות שם בארץ הקדושה... כי שם עיקר יסוד מקור האמונה הקדושה, שם שורש כלליות קדושת ישראל..." (מתוך תפילת רבי נחמן, בנוסח תלמידו רבי נתן, ליקוטי תפילות א'). ועוד אמר ונכתב (בחיי מוהר"ן): "מי שרוצה להיות יהודי, דהיינו לילך מדרגא לדרגא, אי אפשר כי אם על ידי ארץ ישראל".
ר' נחמן גם לא אמר מעולם "סעו לאומן בראש השנה", אלא: "בואו אלי בראש השנה". "אלי" - פירושו לארץ הקודש שבה נמצאת נשמתו תמיד, ובמיוחד בימי ראשית השנה, כי בוודאי קיבל ה' את תפילת הצדיק והעלה את נשמתו מטומאת ארץ העמים - אל הארץ הקדושה. מי שמאמין בתפילתו, לא יכול להעלות על דעתו מחשבה אחרת.
היסטוריה עקובה מדם
לעומת כל זה, לא נשכח מה קרה על אותה אדמה שבה קבור כיום רבי נחמן:
בשנות ת"ח-ת"ט (1648-9) בפרעות המרד בפולנים (בהנהגת חמל' ימ"ש), נרצחו באוקראינה כמאה אלף יהודים.
בשנת תקכ"ח (1768) נטבחו יהודים רבים בפרעות הקוזקים. 4 שנים אחר כך נולד רבי נחמן במֶדז'יבּוֹז'.
בשנות תר"ם-תרמ"ב (1880-82) נרצחו יהודים רבים בפרעות "הסופות בנגב", שעוררו המוני יהודים לברוח לאמריקה, ואלפים אחדים עלו לארץ ישראל בעלייה הראשונה.
בשנות תרע"ט-תר"ף (1919-20) נטבחו כמאה אלף יהודים בפרעות הקוזקים.
בראש השנה שנת תש"ב (23-22 לספטמבר 1941) נערכה ההשמדה (האקציה) הראשונה של יהודי אומן בשואה. רבי נחמן לא היה שם, וקברו לא יכול היה להציל אף אחד. 1,412 יהודים הובלו אל מחוץ לעיר ונרצחו. כ-2,700 נשים וילדים נחנקו במרתפי בניין הילדים הקומוניסטי, בסתימת פתחי האוורור.
באותו זמן, בעשרת ימי תשובה, לקראת יום הכיפורים (ח'-ט' בתשרי התש"ב; 30-29 לספטמבר 1941), נרצחו בגיא ההרגה באבי יאר 33,771 (שלושים ושלושה אלף, שבע מאות שבעים ואחד) יהודים, בעיקר מקייב, ולא היה להם מציל.
ביום השלישי של סוכות התש"ב (8 לאוקטובר 1941), נרצחו בהשמדה (האקציה) השנייה באומן לפחות 6,000 יהודים.
ביום ה' באייר התש"ב (22 לאפריל 1942) חוסל הגטו באומן, ושארית היהודים נרצחו.
על אדמת אוקראינה נמצאים כאלפיים עד שלושת אלפים בורות רצח והשמדה, שבהם נורו ונקברו (ורבים נקברו חיים) לפחות 900 אלף יהודים. המחנה של עובדי הכפייה היהודים לעבודות פרך, שהוקם באביב התש"ב סמוך לאומן, חוסל בשושן פורים התש"ד (10 למרץ 1944).
מה עוד אפשר לומר אחרי כל זה?
ביום ה' באייר התש"ח – 6 שנים אחרי החורבן הסופי של גטו אומן – קמה מדינת ישראל בארץ ישראל, וכל יהודי יכול "לילך מדרגא לדרגא", כמאמר הרבי, בארץ הקדושה.
אל תנסו לשוב אחור, למצרים של אוקראינה, לאדמת הדמים, לארץ העמים. הקשיבו לדברים שאומר לנו ה' בתורתו, כפי שרבי נחמן הבין נכוחה: אין מקום לנו בעולם זולת ארץ ישראל.
הנה בעת הזאת, ריבון העולמים הוציא רק נגיף אחד מכל מגפותיו, ועולם שלם השתטח ארצה בפחד אלוהים שלא היה כמוהו. שמי הטיסות נסגרו ביד ה' החזקה. אז אל תחפשו דרכי עקיפין להגיע אל הטומאה.
הבינו נא מה ה' אומר בדרכי השגחתו. חזרו למען השם אל הקדושה ואל הטהרה, בואו אל נשמת הצדיק - והתקבצו סביב הכינרת (או בכל מקום בארץ ישראל). כאן תישמע תפילתכם בטהרה, ותזכו גם להעלאת עצמות ר' נחמן אל מחוזות הקודש, ובמהרה נזכה לראות במלוא ישועת ה' על עמו ועל נחלתו.