בידיים רועדות פתחו בני משפחתו של ישי מועלם ז"ל את הארגז, ובו החפצים האישיים שלקח איתו להילולה בהר מירון. היו שם כמה דפים שנמצאו בכיסיו של תלמיד הישיבה המצטיין בן ה-17, ועליהם רשמים מתחושת השמחה שפיעמה בו בהר. לצידם, הייתה תעודת הזהות שלו ומצלמת הקנון שהייתה צמודה אליו תמיד.
"כשלקחתי את המצלמה ליד, עברה בי צמרמורת", מספרת האם, סמדר, "וכשראיתי את התמונות האחרונות שהבן האהוב שלי צילם - פשוט בכיתי. זו מעין דרישת שלום ממנו".
תמונות של דוחק
על שולחן האוכל בבית הוריו של ישי, סמדר וליאור, וששת אחיו, שהבכור בהם בן 27 והצעיר בן 12, מונחת המצלמה ובה התמונות והסרטונים שצילם. הנה תיעוד של השמחה והריקודים במתחם "תולדות אהרן" במירון. ניתן להתרשם בהם מהדוחק הרב ששרר במקום. חלק מהצילומים אינו ממוקד, מה שמעיד ככל הנראה על הדחיפות שספג בשל הצפיפות ברחבה.
ישי תיעד גם את הבמה הגבוהה, ועליה האדמו"ר ומכובדים נוספים מהחסידות. מיד לאחר ההדלקה, צעדו ישי מועלם וחברו הטוב, יוסף יהודה לוי (17), במורד "מעבר המוות", שם נמחצו אל מותם עם 43 חוגגים נוספים.
בצילומים נוספים תיעד מסיבת פורים בישיבה ברכסים, וטיול לחרמון עם חבריו. "ישי האיר תמיד פנים לכולם", מספרת האם. "בשלושת השבועות האחרונים לחייו, הוא עודד חבר עצוב וביקש שיאמר אחריו: 'מי שמאמין הוא שמח, ומי ששמח הוא מאמין'. החברים התלהבו וכולם בישיבה התחילו לחזור על המשפט. כשהם באו לנחם, הם סיפרו לנו, איך ישי החדיר בהם שמחה וכוח".
"הוא איבד את חייו באירוע שמח"
את מצלמת הקנון קיבל ישי לפני שלוש שנים במתנה מאחת מבנות הדודות שלו. "למרות שלא אהב להצטלם בעצמו, הוא לקח אותה איתו לכל מקום". אלא שלאחר מותו, היא נעלמה.
"ב'שבעה' שמעתי שהיה פרמדיק במירון שסיפר כיצד בתוך כל הדוחק, ראה לפתע נער צעיר שמושיט לעברו מצלמה ומבקש שישמור לו עליה", משחזרת האם. "התחלתי לבכות. בני המשפחה הפיצו את הסיפור ברשתות וכעבור כמה ימים, אין לי מושג איך, קיבלנו ארגז עם הציוד של ישי כולל המצלמה. היה לו חשוב שהיא תגיע אלינו. אולי הוא רצה להעביר לנו משהו דרכה".
סמדר מביטה עכשיו בתמונות האחרונות ומוצאת בהן מעט נחמה. "אני רואה שהוא הצליח ללכוד בהן את השמחה וההתעלות שלו. הוא איבד את חייו באירוע שמח".