(צילום ועריכה: אלי מנדלבאום)
זה קרה לקראת סוף השבוע בבני ברק - מאות מתכנתים חרדים התכנסו להאקתון ראשון מסוגו, שתכליתו: מציאת פתרונות חדשניים למשבר הקורונה. מיטב המוחות החרדיים היו שם, והפתרונות הטכנולוגיים שהציעו נפלו על אוזניים קשובות וקרנות מובילות במשק, ובהן "גוגל" ו"פיטנגו". האירוע התקיים ביוזמת קמא-טק.
מאות יזמים ומתכנתים חרדים מכל רחבי הארץ, ורבים מבני ברק עצמה, הציגו פתרונות למגוון האתגרים הקשורים בהתמודדות עם הקורונה, בעיר שספגה את אחת המכות הקשות יותר בגלי התחלואה.
במהלך היממה התמקדו המתכנתים כל אחד באתגר מוגדר מראש במגוון של תחומים (ובהם ניתוח ביג דאטה של התנהגות המגפה, טכנולוגיות לחיזוק הקשר עם אוכולוסיות בסיכון, אפליקציה לזיהוי תמונה של בדיקות אנטיגן, כלים לקטיעת שרשראות במוקדי סיכון, הנפקת תעודת מחלים ביומטרית, כלי הסברה ויידוע ועוד).
להתמודד עם האתגרים בבני ברק
בין היזמים - שלמה קקון מבני ברק, שהמציא בוט מיוחד שמאפשר זיהוי לקורונה באמצעות שיעול. "נכנסים למערכת שלו ומשתעלים", הסביר קקון. "אנחנו מציעים פתרון לשאלה האם יש בשיעול סימנים המצביעים על סיכון לקורונה, ובעתיד ניתן מענה לזיהוי של המחלה".
גם מקומן של יזמיות ההיי-טק החרדיות לא נפקד. תהילה רובן וחברותיה המציאו את POD IT. "העובדה שאנחנו גרות בבני ברק וראינו מה קורה בעקבות התחלואה, הסגרים וסגירת העיר, דרבנה אותנו לחפש פתרון", רובן מספרת. "המטרה: הגנה על אנשים בקבוצת סיכון, והפחתה משמעותית לסיכון ההידבקות בנגיף".
האפליקציה שפיתחו "מאפשרת למשתמש לדעת מה הסטטוס שלו, על פי הקבוצות שאליהן הוא משתייך", היא מסבירה. "קבוצה במעגל קרוב (אדום) תכלול אנשים שנחשפו לאדם חולה. קבוצה במעגל רחוק יותר (צהוב) תכלול אנשים שנחשפו לאדם שצריך בידוד. הקבוצה הירוקה נקייה עד כמה שאפשר מקורונה".
מתי אקשטיין פיתח אפליקציה שיודעת לזהות האם אדם חובש מסכה וחומו תקין, ולזהות כמה אנשים נמצאים בתוך אולם או חנות כדי לפעול לפי התו הסגול. "כחרדי בקורונה הייתי צריך להתמודד עם אתגרים הנוגעים לאדם שומר מצוות, כמו לימוד תורה ותפילות", הוא אומר. "זו הייתה תקופה לא פשוטה, וחלק מהרעיון שלנו מאפשר לחזור לחיי שגרה בצל הקורונה, כי היא לא נעלמת. נצטרך ללמוד לחיות איתה".
"אני שמח לרתום את היכולת והכישרון החרדיים, כציבור שהיה בחזית ההתמודדות עם הקורונה", אומר משה פרידמן, מנכ"ל קמא-טק. "דווקא מהציבור הזה אנחנו מצפים למציאת פתרונות חדשניים לאתגרים שהקורונה מציגה בפנינו".
בקופת החולים כבר התעניינו
האירוע התקיים במתכונת היברדית ובמספר מוקדים, כך שחלק מהמתכנתים ישבו במתחם אמפרסנד שבבני ברק, ואחרים מכל רחבי הארץ הצטרפו מרחוק, ב"זום", בהתאם להנחיות. למעלה מ-300 מתכנתים ויזמים חרדים נטלו חלק במיזם שנפתח במעמד שר המדע וחבר קבינט הקורונה, יזהר שי, ראש עיריית בני ברק, הרב אברהם רובינשטיין, ואישי ציבור נוספים.
באירוע הסיום למחרת, בהשתתפות פאנל מומחים שכלל בכירי ממשל, בכירים בענף ההיי-טק ובכירי עולם הרפואה בישראל הוצגו הזוכים: את המקום הראשון קטף נטע מרום (46) והצוות שלו, שפיתחו מוצר המתבסס על הסטארט-אפ שמרום מוביל: פיתוח של מכונה הלומדת מליארדים של טרנזקציות ומאתרת את הקשר ביניהן, בדרך המאפשרת איתור מהיר של התפרצות מקומית של הנגיף ועצירתה בזמן.
מרום, חרדי, היה בעברו מבכירי בנק הפועלים, וכיום יזם היי-טק שנלחם בפשיעה פיננסית באמצעות למידת מכונה שבונה דפוסי פשיעה פיננסית. על בסיס אותה טכנולוגיה הוא פיתח מערכת שלומדת נתונים של בדיקות ותחלואה, לגילוי אוטומטי של תבניות הדבקה על בסיס נתוני תחלואה אנונימיים, ולפי זה יוצר תמונה של התפרצות חדשה, וזאת בשיתוף עיריית בני ברק.
המערכת, הוא מספר, תשמש מקבלי החלטות ברמה לאומית ומוניציפלית לשיפור ההבנה של תבניות ההתפשטות של המחלה, בחינה מהירה של השפעת הגבלות תנועה והתכנסות, והיא מאפשרת גמישות בהחמרת ההנחיות לפי המצב האמיתי בשטח. הקבוצה שבראשותו, Next Dim, כבר הכריזה כי תתרום את הפרס הראשון בסך 5,000 שקלים לארגון "עזר מציון".
יענקי בידרמן, שניאור הורביץ והצוות שהובילו זכו במקום השני, על פיתוח "גרין קארד" מיוחד למחלימים מקורונה, שיאפשר להם לנוע בחופשיות ממקום למקום על בסיס אישור נוגדנים - רעיון המתבסס על הכרטיס המגנטי הפשוט של קופות החולים. הרעיון זכה להתעניינות מצד קופת החולים "מכבי". למקום השלישי הגיעו תמר קוסובסקי וברוריה אזולאי, שפיתחו מוצר המשלב בינה מלאכותית, ומאפשר זיהוי מוקדם של סיכון אצל בני נוער.
